האם מותר לכסח את הדשא בחצר בשנה שביעית?

יש להתכונן וללמוד את הלכות שמיטת הקרקעות קודם שנת השמיטה היטב, לבל נכשל באיסור. ובפרט שמצווה זו היא אחת לשבע שנים, ואין ההלכות שגורות בפי כל.

הנה מספר הלכות חשובות על זיבול, סיקול, ניכוש וזמירה בשנת שמיטה:

זיבול

אסרו חכמים לזבל את השדה בשנה השביעית, אף שכל כוונתו לצורך הזריעה שבשנה השמינית. ואם זיבל, קנסוהו חכמים שלא יזרע תיכף במוצאי שביעית, כדי שלא יהנה מעבודתו שנעשתה באיסור. ואם הסיר את הזיבול, רשאי לזרוע תיכף.

סיקול

אסרו חכמים לסקל בשביעית, דהיינו לפנות מהשדה אבנים קטנות או גדולות, שבזה מכשיר את הקרקע לזריעה טובה יותר. ומכל מקום אם עבר וסיקל בשביעית, לא קנסוהו חכמים ורשאי לזרוע במוצאי שביעית מיד.

והטעם שקנסו חכמים בזיבול ולא בסיקול וניכוש [עקירת עשבים רעים וכפי שיבואר להלן], משום שזיבול היא עבודת קרקע ממש, אבל הסיקול והניכוש, אינן עבודות ממש בגוף הקרקע אלא ניקיון בעלמא. ומטעם זה גם אם חרש בשביעית, קנסוהו חכמים שלא יזרע תיכף במוצאי שביעית, כיון שהחרישה היא עבודת קרקע ממש. ועוד, כי בעבודות זיבול ובחרישה הרי הוא מכין את הקרקע לזריעה, לא כן בסיקול וניכוש שעדין לא הכינה בזה לזריעה.

בְּנִיָה - אם מפנה את האבנים מהשדה שלא במטרה להכשירה לזריעה, אלא שיש לו צורך באבנים למטרת בְּנִיָה וכדומה, רשאי לקחת את האבנים המונחות על פני האדמה, וישאיר את המחוברות באדמה. ומכל מקום, אם ניכר שמטרתו לִבְנִיָה, כגון שמקום הַבְּנִיָה סמוך לשדה, מותר לקחת את כל האבנים.

על האש - מותר לאסוף עצים קטנים המצויים בשדה ולשים אותם על המנגל, מאחר וניכר שאוסף אותם כדי להניחם באש, ולא יחשדו בו שאוספם כדי להכשיר את השדה לזריעה.

מגרש - מותר להוציא אבנים מקרקע שאינה מיועדת לזריעה אלא להולכי רגל או למגרש משחקים, חניה וכדומה, כיון שניכר שאין מטרתו להכשיר הקרקע לזריעה.

ניכוש

אסרו חכמים לנכש את השדה, דהיינו לעקור את העשבים הרעים משורשם.
אבל שטחים שהדרך לעקור מהם את עשבי הבר העולים בהם, כדי שלא יהיו מסתור לנחשים, או במטרה למנוע שריפות, או לנוי וכדומה - מותר להוציאם, אך לא יעקרם מהשורש לגמרי, אלא יחתכם מעל פני הקרקע. ואם יש צורך לעקרם מהשורש, יוציאם בשינוי ביד ולא במעדר.

נקיון הגינה - מותר לנקות את הגינה הסמוכה לבית במטאטא דשא, ולהוציא כל לכלוך מפוזר, אבנים וכיוצא בהם, כיון שכוונתו רק לנקיון ולא לזריעה, וניכרת כוונתו מכיוון שהגינה סמוכה לבית. וכמו כן, מותר לתלוש עשבים וקוצים מהחצר, כשכוונתו שיוכל לשבת או לעבור שם.

גינה שאינה סמוכה לבית, אך ניכר שאין כוונתו לתיקון הגינה לזריעה אלא לשבת וליהנות ממנה, וכגון שיש שם שלחן וכסאות, מותר לנקותה.

אם הוציא קוצים מהגינה במטרה להכשירה לזריעה בשמינית, אף על פי שעבר על דברי חכמים, לא קנסוהו, ורשאי לזרעה במוצאי שביעית מיד.

זמירה

איסור "זמירה" האמור בתורה: "וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר", היינו שקוצץ באילן את ראשי הענפים הארוכים, במטרה שיגדלו הענפים יותר. וכן אם מטרתו להביא לגידול ענפים נוספים, גם זה בכלל "זומר". והוסיפו חכמים לאסור גם אם אין במטרתו שיגדלו הענפים יותר, וכגון שגוזם את הענפים המרובים, שלא יכבידו על האילן או שגוזם את הענפים המקולקלים, והוא הנקרא "קירסום".

מותר לגזום ענפים חולים או יבשים, העלולים לגרום נזק לעץ, ובלבד שיזהר שלא יוסיף גיזום המשביח.

ענפים שנשברו, מותר לקושרם במטרה שלא יוסיפו להישבר, אך לא כדי שיתאחו מחדש. ובמקום שאי אפשר בקשירה, ויש חשש שבמצב כזה של פצע פתוח, יכנסו מחלות שונות בעץ, מותר לגזום את הענף השבור בסמוך למקום השבירה.

זומר למטרות אחרות - אם גוזם את הענפים לא במטרה להשביח את האילן אלא כדי לסכך את סוכתו, או להסיק בהם את האש, או שהם מפריעים למעבר הדרך, וכיוצא בזה, הרי זה מותר. ויגזום באופן שיהיה ניכר שאין מטרתו להשביח, כגון שיגזום רק מצד אחד של האילן, ולא מעט מכל צד.

גנן הגוזם ענפים קודם חג הסוכות, אין לבקש ממנו לכרות עצים לסכך, מאחר ומטרתו של הגנן להשביח את האילן, ונמצאת מכשילו באיסור. אלא האדם בעצמו יזמור את העצים מצד אחד של האילן כנ"ל. [ובאופן שמותר לקחת, כדי שלא יכשל באיסור גזל חס ושלום, כמבואר בחוברת "חג הסוכות בהלכה ובאגדה"].

חשמל - ענפים גבוהים שניכר שמפריעים לחוטי החשמל, מותר לגזום אותם.

פרחים - מותר לקטוף פרחים מהגינה, כל שאין בכוונתו לטובת גידול נוסף של פרחים כלל אלא כדי להשתמש בהם ליפות את ביתו.

גת - שיח גת שהובא מתימן, ולועסים אותו כדי להתרענן, מותר לקוטפו, אף שחוזר וגדל שוב לאחר כשבועיים, כל שאין בכוונתו לטובת גידול נוסף כלל.

גדר חיה - ענפים הגדלים בצורת שער עגול או מרובע בכניסה לבנין מגורים או בפתח החצר וכיוצא, מותר לגזום אותם כל שהמטרה היא כדי לשמור על צורתה ויופיה של הגדר, כי אין מטרתו להצמיח אלא אדרבה לדכא את הצמיחה שלא תתפשט. אולם אם עדיין לא התמלאה הגדר בענפים, והגיזום נעשה גם במטרה למלאותה, אסור. ואם הענפים יוצאים חוץ לגדר ומפריעים לעוברים ושבים במעבר הדרך, מותר לגזום אותם, גם אם הצמיחה עדיין אינה מלאה.

דשא - מותר לכסח את הדשא למעלה כדי להשוותו, מאחר שכוונתו לנוי ולא לצמיחה. ומטעם זה, מותר גם לכסח דשא בוגר צפוף ומלא, שהרי אין כוונתו לצמיחה. אבל אם הדשא צעיר ודליל, ומטרת הכיסוח היא גם כדי שיתפשט ויתמלא, אסור.