לומדים מושגים של שנת שמיטה: איסור ספיחין – מה זה אומר?

תבואה או ירקות שצמחו מעצמם בשנת השמיטה מזרעים שנפלו באדמה בשנה השישית, מדין תורה מותרים הם באכילה, והם קדושים בקדושת שביעית. אולם משהתרבו עוברי עבירה, שזרעו בשדותיהם בסתר ואמרו שהגידולים צמחו מעצמם, גזרו חכמים שלא להשתמש בירקות, תבואה או קטניות שגדלו בשנה השביעית, אפילו גדלו בעצמם. ואיסור זה נקרא 'איסור ספיחין'.

תבואה וקטניות שהגיעו לשליש גידולם בשביעית אסורים באיסור ספיחין וקדושים בקדושת שביעית.
אולם תבואה וקטניות שהגיעו לשליש גידולם קודם השביעית, אף על פי שנקצרו בשמיטה – אינם אסורים באיסור ספיחין. וכן אם נזרעו בשביעית והביאו שליש בשמינית אינם אסורים.

כמו כן, ירקות שהתחילו לגדול ולבצבץ מהאדמה בשנה השישית ונלקטו בשביעית, הכריע החזון איש שאין בהם איסור ספיחין.

)תבואה - חמשת מיני דגן קטניות - צמחים שהזרע שלהם נאכל בפני עצמו, כמו שעועית, גרעיני חמניות וכדומה(

מה עוד לא נכלל באיסור ספיחין?

1. פירות
גזרו חכמים גזירת ספיחין בירקות, תבואה או קטניות, לפי שבגידולים אלו אכן קיים החשש שעוברי עבירה יזרעום בסתר בשנת השמיטה. אמנם, בפירות האילן לא קיים חשש זה, שהרי אינם מוציאים פירות מיד בשנתם הראשונה, ולא חששו חכמים שינטעו עוברי עבירה בסתר, ולפיכך לא גזרו בהם חכמים גזירת ספיחין. ולפיכך, פירות האילן שצמחו בשמיטה מותרים באכילה, אלא שיש בהם קדושת שביעית.

2. גידולים בשדה של נוכרי
גם בשדה הנוכרי לא גזרו חכמים גזירת ספיחין, שהרי מותר לנוכרי לזרוע בשדהו בשביעית. לפיכך, ירקות, תבואה או קטניות שצמחו בשדה הנוכרי בשמיטה, מותרים באכילה אפילו אם זרעם הונכרי בשמיטה.

3. גידולים בקרקע שלא רגילים לזרוע בה, וצמחים שלא רגילים לגדל
ספיחי ירקות, תבואה או קטניות שצמחו בשדה בור (=קרקע שאין רגילים לזרוע בה מפאת תנאי הקרקע שאינם נוחים לגידול), וכן סוגי צמחים שאנשים אינם רגילים לגדלם, אלא קוטפים אותם מן ההפקר, גם הם אינם אסורים משום ספיחין.

מה אסור לעשות עם ספיחין?

הספיחין אסורים בין באכילה ובין בשאר שימושים .לכן, אסור להאכילם לבהמתו או ליהנות מריחם.

האם יש איסור ספיחין בפרחים?

פרחים העומדים לנוי, מכיוון שאין בהם קדושת שביעית, לא גזרו עליהם חז"ל גזירת ספיחין ומותר להשתמש בהם לנוי. ויש המחמירים.
ומכל מקום אם נזרעו בשמיטה אין לקנותם, מפני שמסייע ביד עוברי עבירה.

איך נחשבים צמחים רב שנתיים – כירק או כפרי אילן?

שיחים רב-שנתיים דינם כאילן ולא נוהג בהם איסור ספיחין. אמנם, ישנם שיחים רב-שנתיים שדינם כירק, וכגון ארטישוק וכיוצא בו – ובהם יש איסור ספיחין, משום שלא חילקו חכמים בין ירק לירק וגזרו איסור ספיחין על כל הירקות.

מה עם בננה?

על פי הוראת גדולי הפוסקים, הבננות יוצאות מכלל זה ולא נוהג בהן איסור ספיחין. זאת משום שבננות שנזרעות בשביעית אינן מניבות פרי רק לאחר השמיטה, ואופן כזה לא גזרו חכמים.

(צילום: shutterstock)

האם יש איסור ספיחין בעציצים?

גידולים שגדלו בשמיטה בעציץ שאינו נקוב – אין בהם איסור ספיחין. גידולים שגדלו בשמיטה בעציץ נקוב אסורים באיסור ספיחין, ויש אומרים שגם בהם אין איסור ספיחין.

האם יש איסור ספיחין גם בשנה שמינית?

ירקות שהתחילו לגדול בשביעית וממשיכים לגדול בשנה השמינית, הרי הם אסורים באיסור ספיחין, עד שיגדלו ירקות כאלו של השנה השמינית. בכל מקרה, אחרי חנוכה של השנה השמינית פוקע מהם איסור ספיחין.

תבואה וקטניות שהגיעו לשליש גידולם בשביעית וממשיכים לגדול במוצאי שביעית – אסורים לעולם באיסור ספיחין

מה עושים עם ספיחין שגדלו בגינת הבית?

אם עלו בחצרו או בשדהו ספיחין, בין שנזרעו באיסור חס ושלום, ובין שצמחו מעצמם, עליו לעקרם. אך לא יאבדם או ישליכם לאשפה, משום שהם קדושים בקדושת שביעית, אלא רק יניחם עד שיירקבו מעצמם. אם ישנו חשש שאחרים יאכלום, רשאי לקברם.

אם כשמצא את הספיחין כבר התחיל לגדול בהם פרי, ועדיין לא הגיע לעונת המעשרות, ימתין עד שיגיע הפרי לעונת המעשרות ואז יעקרם, שאם יעקרם קודם שהגיע הפרי לעונת המעשרות – נמצא מפסיד את הפרי ואסור להפסיד פירות שביעית.

ספיחין שגדלו בשביעית והמשיכו לגדול בשמינית, הגם שצריך לעקרם, מכל מקום לא יעקרם ביד, אלא יחרוש כדרכו והם ייעקרו מאליהם, או שיעמיד עליהם בהמה שתאכלם.

ואם הם ממשיכים לגדול בשמינית באופן שיגיעו לזמן שבו יהיו מותרים באכילה, יש להסתפק אם צריך לעקרם.