איך לחתן ילדים בכבוד? הרב פינקוס בטיפ מבריק

"האל"ף-בי"ת של ביטחון הוא הכרה שיש בורא עולם – ה' אלוקים אמת, שהוא לבדו עשה ועושה את כל המעשים לבדו, וכרצונו, בלי להיות תלוי חלילה בשום גורם חיצוני. לא בך ואף לא באחד אחר", היה מרבה הגאון רבי שמשון פינקוס לומר. להמחשת העניין השתמש במשל הבא: כאשר אדם נוסע במטוס ללא טייס, הפועל רק על מכשירים, ולפתע הוא מבחין שהמטוס מיטלטל אנה ואנה, תוקף אותו פחד מפני העלול להתרחש ברגע הבא. לעומת זאת, כאשר נוסעים במטוס המנווט בידי טייס, סומכים עליו, ומסיבה פשוטה: יודעים שהטייס חי וקיים ויודע מה שהוא עושה. יש על מי לסמוך.

"כאשר אנו מופתעים מאיזו פעולה של הקב"ה, שלא היתה צפויה מראש, ומתבלבלים מחמתה, זה עלול להעיד על תחושה נוראה ופסולה, כאילו חלילה נוסעים ב'מטוס' ללא טייס.

הרב פינקוס התייחס לשלב בו הורים מחתנים את ילדיהם, ועומדים חסרי אונים מול העול הכלכלי הכבד. "אדם שמשיא את בתו, מבקש מהקב"ה שיעזור ויתן לו כסף די צורכו, וב"ה כפי שכולנו יודעים, זוכים לניסים. היתה חתונה, יש דירה ושאר כל הצרכים. אבל האיש הזה מסתובב לחוץ ומתוח, ואין לו יום ולא לילה. מה עכשיו מפריע לו? 'מה יהיה עם הבת השניה, וכי ניסים באים בכל יום?!' – מהרהר הוא לעצמו בחשש, וככל שהניסים שאירעו לו עם הבת הנוכחית גדולים יותר, גובר גם הפחד שלו מפני העתיד…", אומר הרב פינקוס.

עשית השתדלות? זו הסיבה שמכאן והלאה אין לך מה לדאוג. הרב זמיר כהן ב-2 דקות שייתנו לכם כוח:

"אם דודו הוא אליהו הנביא, שכתב לו צ'ק נכבד לכיסוי הוצאות החתונה הראשונה, לא היתה לו כל בעיה, מסתבר שגם לחתונה הבאה הוא יקבל ממנו. ומהי האמת? וכי אין לו דוד כזה?", תוהה הרב פינקוס ומשיב: 'זה דודי וזה רעי'. הרי הוא זה שסידר לך את כל החתונה הקודמת, ועליך לקוות שגם הלאה לא יעזוב אותך.

הרב פינקוס אמר פעם לאחד מבניו משפט מפתח משנה חיים: "דע לך, שרוב הבעיות שיש לבריות, כמו מתח וכאב לב, אכזבות ולחצים – נובעות בעיקר מחמת 'דאגת המחר'. ברוב המקרים אפשר לחיות את ה'עכשיו' ולהתמודד עמו בהצלחה, אלא שיש מתח מהרגע הבא וממה שעלול לקרות מחר ומחרתיים. איך אתפרנס בחודש הבא ומתי אמצא שידוך לבתי…"

"דאגת המחר בעוכרינו ומעיבה כצל", חוזר הרב פינקוס וקורא: "אל תצר את צרת מחר!"

כאשר ראה בליל שבת את אחד מאברכי הקהילה מוטרד, פנה אליו באמרו: "אתה נראה מוטרד! במה אתה מהרהר עכשיו?! בוודאי בשאלה איך תצליח להסתדר בשבוע הקרוב עם הבנק שלך… אז בוא ותשמע 'יסוד': הרי גם בשבוע שעבר היית טרוד באותה מחשבה, וגם לפני שבועיים, ומה קרה בסוף? הכל הסתדר ברוך ה', והמקרר שלך מלא, נכון? אז למה לך לדאוג עכשיו איך תסתדר בשבוע הבא?!"

מהי אמונה, וכיצד היא מחזקת את בריאות הגוף? הרב זמיר כהן בקטע קצר ומחכים:

כך הסביר את פירוש מילות התפילה: "מודה אני לפניך… שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך": כולנו יודעים ומאמינים שהקב"ה משגיח על כל מעשה איש, ודן אותו לפי מעשיו, וברור לכל אחד שעל פי מעשינו – איננו זכאים להתהלך בריאים ושלמים. הסיבה שבכל זאת אנו בקו הבריאות היא 'בחמלה' המיוחדת של הקב"ה עלינו.

"אלא שאם כך, מתעוררת השאלה הבאה: אמנם היום הקב"ה ריחם עלי, אבל מה יהיה מחר? הרי כפי מצבי לא מגיע לי שום רגע של חיים, וגם אם קיבלתי מתנת חינם – היא מוגבלת רק ליום זה, ומחר אזדקק שוב לנס מיוחד שיעמיד אותי על רגליי. זהו 'רבה אמונתך' – יש לי על מי לסמוך! אם קמתי ברחמיו היום, אקום גם מחר. אני נותן בך יוצרי ובוראי אמון רב שכך יהיה.

"בפעם אחרת, כאשר דיבר על חסד השי"ת המלא עולם, הזכיר שכל הבריאה – הבהמות והחיות מרמש ועד ראם, השמים והארץ וכל צבאם – כולם אומרים שירה ומשבחים את הבורא, ואז הוסיף: 'כולם, חוץ ממישהו אחד: האדם – שרוטן מבוקר עד ערב על דברים של מה בכך…'.

רוצה פרנסה בשפע? לפני כל הברכות והסגולות, זה מה שתעשה:

"הרי אין ממה לדאוג", היה הרב פינקוס חוזר ואומר, "ומדוע בכל זאת אני עלול לחשוש? הרי לו הייתי בודד בעולם, ולא היה מלבדי אדם שנזקק להשיא את ילדיו, כי אז לא הייתי חושש. בטוח הייתי שבשביל אדם אחד בעולם – יש מספיק עבור כל צרכיו כפי שהיה גם עד עתה. אם כך, מה אכפת לי שיש עוד כמוני בעולם? מסתבר שהקב"ה ימשיך להשפיע עלי מטובו גם הלאה.

"אלא מה? במוח מנקרות כמה 'קושיות': ההוא, הרי כן 'נפל' בפרנסה, הבן דוד מתקשה עם הילדים, והשכן שוכב מיוסר בבית חולים, ומה יהיה איתי? ה'קושיות' האלו טורדות ואינן נותנות מנוח, וכאן תפקידו של ה'ביטחון' – 'יפול מצדך אף ורבבה מימינך' היינו שהטובים ממך ייפלו, ובכל זאת 'אליך לא יגש… כי אתה ה' מחסי'. אבל מה עם המציאות? זוהי נקודת הביטחון – שהתורה היא המציאות, הקב"ה – הוא המציאות, וכל היתר – הן סתם קושיות… ומקושיה – כידוע – לא מתים…

"כשהיתה לי פעם תקופה דחוקה מאד בפרנסה", סיפר פעם באוזני תלמיד, "קיבלתי על עצמי להתחיל להקפיד על הפרשת חומש מכספי לעניים. ומאז ב"ה נעלמו הקשיים, והפרנסה השתפרה פלאים".

הנה כי כן, אף הוא חיפש לעצמו מקור הכנסה, שיחלץ אותו מן הדוחק הכלכלי שבו היה שרוי באותה תקופה, אבל המקור היה – בתורה עצמה (מקור הדברים במסכת גיטין דף ז ע"א: "אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה") שהיא לבדה המציאות האמיתית, ולא במקורות מדומים עתירי הון ועושר.

מתי כבר נפסיק לדאוג כל היום? במה אנחנו נופלים באמונה שלנו אל מול בורא עולם? הרב יגאל כהן בהרצאה מחזקת על אמונה פשוטה ותמימה:

מתוך הספר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"