הישיש חבק את ספר התורה: "במקום הזה בדיוק ניצלו חיי לפני 83 שנה"

השבוע התקיים מעמד הכנסת ספר תורה בקהילה החרדית בוינה שבאוסטריה. הספר הוכנס לבית המדרש קהל חסידים, בראשותו של גאב"ד וינה, הגאון רבי אברהם יונה שוורץ.

מדובר במעמד היסטורי, לאחר ששנים רבות לא הוכנס ספר תורה בוינה. אל הטקס הגיעו המונים מבני הקהילה החרדית בעיר. המעמד נערך בראשות כל רבני העיר, והתהלוכה יצאה מביתו של הרב. גם הגויים תושבי המקום נטלו בהצצה מחלונות הבתים.

אחד מבני הקהילה, ר' יששכר דב בער קרן, הוא ניצול שואה בן 94. בעת שעברה התהלוכה ליד המקום בו הוא כמעט נהרג ע"י הנאצים לפני 83 שנה, ביקש הישיש לעצור את התהלוכה. הכל נעצרו וחזו בהתרגשות בניצול השואה המברך את הברכה: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה", בשם ובמלכות, כשידו על ספר התורה.

החזן ישראל ארליך שהשתתף בתהלוכה, העלה את רגשותיו על גבי הכתב: "בעיצומה של התהלוכה עצר את התהלוכה, וכשהוא חובק את ספר התורה בזרועותיו, זעק מעומק ליבו 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה!', והקהל עונה אחריו 'אמן' בשאגה אדירה.

"כאן, בדיוק במקום הזה, רח' Im Werd הפילוהו ארצה פורעי ההיטלר יונגד ימ"ש, והכוהו מכות נמרצות. היה זה כשר' יששכר דב, אז ילד בן 11, הגיע לבנין התלמוד תורה (ששוכן, אגב, גם היום באותו מקום בדיוק), וראה את מנהל הת"ת חבול ושותת דם. הילד המבוהל נשא את רגליו ונמלט בחזרה לכיוון ביתו. הנאצים רדפו אחריו, וכאן במקום הזה פשט בעל חנות סמוכה את רגלו. הילד נתקל בה ונפל אפיים ארצה.

"חבורת הנאצים צהלה, והחלה להכות אותו מכות רצח, וכמעט שפרחה נשמתו. בנס הצליח להימלט מהם ולהציל את חייו.

"על רצפת הרחוב מופיעה הנצחה באותיות גדולות, אך ההנצחה האמיתית זהו היהודי הזה, שחזר אחרי המלחמה למקום הולדתו, וגידל בו בגאווה ובעוז בנים ובני בנים ובני בניהם בדרך התורה והחסידות, למרות הכל". סיים ארליך את דבריו.

איך נשארים מאמינים אחרי התופת? הרב לאו ב-4 דקות מטלטלות:

"ברוך שעשה לי נס במקום הזה"

בגמרא במסכת ברכות (נ"ד, א'): אמרו, שכל אדם שנעשה לו נס, בכל פעם כשהוא עובר במקום שנעשה לו נס, עליו לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה". וכן אמרו שם בגמרא, שהיה אדם אחד שהלך בדרום נהר פרת, ובא אריה לטרוף אותו, ונעשה לו נס והוא ניצל מן האריה. לאחר מכן בא לפני רבא וסיפר לו מה שעבר עליו. אמר לו רבא, בכל פעם שתגיע לאותו מקום בדרום נהר פרת, עליך לברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".

אולם יש לדעת שלא על כל נס שנעשה לאדם עליו לברך "שעשה לי נס במקום הזה", אלא על נס "היוצא ממנהג העולם" בלבד.

כך פסק מרן השלחן ערוך (סימן ריח, על פי דברי רבי דוד אבודרהם בשם הרא"ש מלוניל), שאין לברך "ברכת שעשה לי נס", אלא על נס היוצא ממנהג העולם. כמו אדם שהלך במדבר והתנפל עליו אריה להרגו, שאז בוודאי ההצלה היא ניסית, ועל נס כזה יש לברך בשם ה' "שעשה לי נס במקום הזה".

אך על ניסים שבדרך הטבע, לדוגמה מי שנפל אל עבר פסי הרכבת, והספיק לברוח משם כמה שניות לפני שעברה הרכבת, הרי אין זה נס היוצא ממנהגו של עולם, ואין לברך עליו "שעשה לי נס במקום הזה".

כך כותב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "מי שנעשה לו נס היוצא ממנהג העולם, כגון שנפלה עליו תקרה או אבן גדולה, שבדרך הטבע עלול הוא למות, או שנפל תחת גלגלי מכונית, וניצול ממוות, בכל עת שיגיע למקום ההוא יברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה". וכל יוצאי ירכיו, כלומר בניו ובנותיו ונכדיו ונכדותיו, כאשר יגיעו למקום זה, יברכו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נס לאבינו במקום הזה". אבל על נס שהוא ממנהג העולם, כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה, או שירו עליו יריות ולא פגעו בו, אינו מברך "שעשה לי נס".

כמו כן, ברכה זו אפשר לברך רק פעם אחת בשלושים יום.

הרב לאו כפי שלא ראינו מעולם: ראיון מדמיע ומרגש במיוחד. צפו בפרק מתוך "פגישה עם רוני קובן", המשודרת בכאן 11 ובדיגיטל: