אם ה' מחשיב כל מעשה שלי, אז למה זה ממש לא נראה ככה?!

מי חשוב יותר – החתן או מפיק האירוע? דמיינו שתוקם אנדרטה לזכר מעשיהם הכבירים של נח ואברהם. למי לדעתכם יתנו את האנדרטה היותר מכובדת? מי יקבל כיכר יותר מרכזית? האם כיכר נח או כיכר אברהם?

אם נתבונן במבט שטחי, לכאורה נח הציל את היקום. העולם כולו נחרב, ונח ובניו שיקמו אותו. על ידי נח – נמשכה האנושות. כל בני האדם שאתם רואים סביבכם הם צאצאים של נח.

ואברהם אבינו - מה הוא עשה? 

אברהם אבינו יצק תוכן לעולם, אברהם אבינו בעולם הידידות שהוא בנה בינו לבין הקב"ה – יצק את התכלית של הבריאה, בירה דולקת. הבירה הזו דולקת ונוסעת לאיזשהו תכלית ליצירת קשר של נישואין בין הקב"ה לבין התחתונים. "התאווה הקב"ה שיהיה לו מדור ושכינה בתחתונים", ואנחנו פה בשביל זה... את התוכן הזה אברהם אבינו יוצק! זהו הגרעין הפנימי ביותר של תכלית הבריאה.

היום יש מקצוע שנקרא "מפיק אירועים". מגיע אדם עם משאית, והוא מוציא ציוד, מאות כסאות, ספסלים, הגברה, שולחנות, שולחן כבוד, פרחים, אורגן, תקליטן, מה לא?! מפיק האירועים הוא מאוד דומיננטי באירוע. כל האירוע – שלו. כל מה שאתה רואה פה - את הכל הוא עשה.

(צילום: shutterstock)

יש משהו אחד שלא קשור אליו: מה הסיבה למסיבה? כן. יש פה הפקת אירוע מקצועית ומדהימה, אבל על מה ולמה?

אה, אתה שואל למה?

יש פה תלמיד חכם שמסיים את הש"ס, יש פה איזה חתן וכלה. אמנם הם לא הזיזו פה אפילו כסא פלסטיק אחד, הם לא קשורים להגברה ולא לעיצובים המרהיבים. אין פה כמעט טביעות אצבעות שלהם, אבל כולם מבינים שהם האירוע בכבודו ובעצמו! הם פה מסמר הערב, הם ולא אחרים!

החתן לא מגיש את הבלינצ'עס ולא מארגן את הריקודים

זה ההבדל בין נח לאברהם. נח - הוא מפיק האירוע של העולם. הוא דאג לקיומו של העולם. הוא נשא את העול הכבד של כל אביזרי האירוע. הוא פירנס את כל החיות והבהמות, וכלכל את כולם - בשביל לשקם את האירוע הזה שנקרא העולם.

ואכן, האירוע נזקף לזכותו. כל העולם הזה, על כל ההפקה שלו, מיוחסת לנח.

אבל עדיין! מי הוא האירוע בעצמו? סביב מי האירוע? מי חתן האירוע? ומי מסמר הערב? אתה יודע מי אותו אחד שסביבו ובשבילו כל האירוע הזה!

ואל תצפה לראות את טביעות האצבעות שלו כאן בעולם, כי החתן והכלה לא נוקפים אצבע בארגון החתונה. אל תשכח תשכח שבעל האירוע הוא משלם את האירוע, הוא נותן את הצ'ק בסוף הערב למפיק האירוע, אבל כלפי חוץ הוא לא מופיע.

את המסר הזה אנחנו צריכים להפנים.

לפעמים עומד לו עובד ה' בעולם הגדול והרחב, ומצפה לקצת פידבק. הרי "מי שעוסק בתורה לשמה - כל העולם כדאי הוא לו", "שקול זה כנגד כל העולם כולו", "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה".

כן, ה' ברא עולם שלם, שכל האנשים בו, וכל מה שהוא כולל – בסך הכל תפאורה ואנשי צוות. למי? לאדם השלם בקדושת יוצרו.

עומד אותו ירא שמים ששומר על העיניים ועושה רצונו יתברך וחושב לעצמו: אם ה' כ"כ מחשיב כל מעשה שלי, וכל העולם נברא בשבילי, אז למה זה ממש לא נראה ככה? אני מביט ימינה ושמאלה ורואה שיש הרבה אנשים שמזיזים עניינים כאן בעולם. אני ממש לא בעל השפעה כאן בעולם. אף אחד לא נוקש על פתחי, ואף אחד לא מנסה להחניף לי וליצור איתי קשרים. כולם מבינים שיש אנשים אחרים שנמצאים בחלונות הגבוהים, שהם מפיקי האירוע של העולם הזה. הם הכתובת להגברה, לציוד ולתקציבים, ואילו אני? מצטנף לי כאן בבושה, והלוואי ואצליח להשיג הנחה בארנונה.

למה? למה זה ככה? למה אני מרגיש כ"כ רחוק מלהיות בעל השפעה בעולם?

מה התשובה?

אתה צודק!

החתן אף פעם לא במגרש של מפיק האירוע! לא שומעים את קולו בתור זמר. הוא לא מדליק את האור ומכבה. הוא לא מגיש את הבלינצע'ס, והוא גם לא אחראי על הריקודים, אבל הוא החתן!

אתה החתן!

אתה הוא זה שנוגע בלב הנקודה!

אתה מתעסק עם התכלית שבשבילה נברא העולם, ואת זה אתה הרי מבין. לא צריך להסביר לך שכל האנשים היפים האלו שאתה מדבר עליהם שהם מזיזים את העניינים כאן בעולם הזה והם בעלי השפעה - אתה הרי יודע טוב מאוד שהם לא באמת מחוברים לתכלית של הבריאה. אין להם הרבה עסק עם זה, ואילו אתה כן! אתה כן מישיר מבט מול בעל הבירה הדולקת ומחפש לרצות אותו שישמח בעולמו.

אז תזכור, אתה, יהודי יקר, החתן שסביבך הכל מסתובב, ואילו כל השאר, האחראים על כל המסביב, הם מפיקי האירוע.

חתן יקר, תתכבד, תשב על מקומך ותשמח בתפקידך הייחודי. תן לאחרים להמשיך לרקוד סביבך. תן להם לנהל את כל האירוע. הם עושים את זה מצוין. ואילו אתה - תמשיך להתמקד ולהתרכז בשליחותך הקדושה: כיצד לעשות נחת רוח לבוראינו.

אשרינו שזכינו להיות בני אברהם יצחק ויעקב, אשר בחר בנו מכל העמים.