ונשמרתם
"מעולם לא סלחתי לאמי על מה שעשתה לי": חייה נהרסו בגיל ארבע בגלל כיני ראש
"מעולם לא סלחתי לאמי על מה שהיא עשתה לי בגיל ארבע": במילים הללו פותחת צעירה בת 21 ממישיגן שבארה"ב את הסרטון הויראלי שלה, שבו היא חושפת כיצד נהרסו חייה כבר בילדותה, בגלל כיני ראש שטופלו בצורה 'אכזרית'
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם א' חשון התשפ"ב |עודכן
"מעולם לא סלחתי לאמי על מה שהיא עשתה לי בגיל ארבע": במילים הללו פותחת צעירה בת 21 ממישיגן שבארה"ב את הסרטון הויראלי שלה, שבו היא חושפת כיצד נהרסו חייה בגלל כבר בילדותה, בגלל כיני ראש שטופלו בצורה 'אכזרית'.
לדברי הצעירה - צ'אריטי סאטר שמה, אמה השתמשה בסוג של נפט בשם קרוסין, שאותו לקחה - לא פחות ולא יותר ממכסחת הדשא של המשפחה, על מנת להרוג את הכינים הרבים שמהם סבלה צ'אריטי.
"אני יודעת שאמא שלי סבלה מהכינים המון וחיפשה דרך להתפטר מהן. היא כבר כל כך הייתה נואשת, עד שהסכימה להקשיב לעצתה של סבתי, שאמרה לה שהנפט עוזר ושהכינים לא יחזרו יותר לעולם", סיפרה צ'אריטי בראיון שנעשה עמה לאחר שהסרטון שלה הפך לויראלי, ברשת החדשות Sun.
לדבריה, מה שקרה בדקות הבאות היה שהריח היה כל כך חזק, עד שהיא ממש נחנקה וכמעט הקיאה.
"אמא הורתה לי להישאר עם הנפט על הראש, ובינתיים הלכה להכין ארוחת ערב במטבח". בשלב מסוים, אמה של צ'אריטי קראה לה למקלחת ושטפה את הנפט מראשה ואז קלעה את שערותיה לצמות, אך אז צ'אריטי נכנסה למטבח והתקרבה לאמה שבישלה עם סיגריה בידה.
"פתאום, גוש של אפר נפל מהסיגריה על הראש שלי, ובבת אחת ראינו להבות. זה היה כל כך מהר שאמא לא הבינה מה קרה. היא התחילה לצרוח בבית, ואני זוכרת את הצעקות שלה אבל לא זוכרת את הריח של הגוף שלי בזמן שנשרפתי. אני חושבת שהמוח שלי פשוט הכחיש לחלוטין את הטראומה".
אמה המבוהלת הזמינה ניידת אמבולנס וצ'אריטי פונתה למחלקת כוויות - שרק בה גילתה האמא כמה חמור הוא מצבה של בתה. "אשפזו אותי למשך חודשים בבית החולים של אוניברסיטת מישיגן", היא משחזרת ומציינת כי מאז התחילה סאגה של ניתוחים, שהרסה את חייה. "היו לי כוויות על הפנים, הצוואר, הזרוע השמאלית וחלק מהרגל השמאלית", היא אומרת.
אחרי שורת ניתוחים פלסטיים והשתלות עור כואבות, הרופאים הצליחו לשקם את גופה השרוף במעט - אבל דבר לא חזר להיות כמו שהיה. "אבחנו את הכוויות שלי בדרגה 3 שזה בערך 60% מכל חלקי גופי", היא משחזרת. "עברתי תהליך שיקום אינטנסיבי וארוך, ואני שמחה מאוד שאני כמעט לא זוכרת את הכאבים שהיו לי באותה תקופה. אני מניחה שסבלתי המון, אבל אני זוכרת בעיקר שהרופאים היו אליי מאוד נחמדים".
היא יצאה מזה בחיים, אבל תלוי למה אתם קוראים חיים - שכן היא לא הרגישה שהיא חיה באמת. "אנשים היו מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח או כאילו הייתי איזה חייזר או משהו. זה גרם לי להרגיש חוסר ביטחון בעצמי, וכמעט לא יצאתי מהבית בילדות".
עד שפעם אחת מישהו הגה רעיון לשלוח אותה למחנה קיץ שהוקם במיוחד עבור ילדים במצבה, שעברו כוויות בכל חלקי גופם. "זאת הייתה הפעם הראשונה שבה גיליתי שיש עוד ילדים כמוני. אני חושבת שזה בעיקר מה שעודד אותי לרצות לעזור לילדים אחרים במצבי, ולכן היום אני לומדת להיות אחות סיעודית במחלקת הכוויות".
כשנשאלה האם היא סולחת לאמה, אמרה צ'אריטי כי היא לא סולחת לאמה - בעיקר כי מעולם לא הצטערה באוזניה על מה שהיה ולא לקחה אחריות. "אני עדיין לא תופסת את זה שהיא חשבה שיהיה רעיון טוב לשפוך לי קרוסין על הראש", היא מסכמת בעצב.
***
כמה מילים על נפט כפיתרון לכינים בראש: גם אם בעבר נהוג היה בעדות מסוימות להשתמש בו, כיום כבר פחות ממליצים על השיטה הזו, בעיקר משום שהיא מסוכנת ביותר.
ממחקרים קליניים שנעשו בשנים האחרונות עולה כי השימוש בנפט על הראש מעודד יצירת תאים סרטניים.
"נפט זה כוויה לכל החיים, מניסיון מר. שלא תעזו להשתמש בו לעצמכם או לילדים שלכם", כתבה גולשת ישראלית שהתנסתה בילדותה באותו ניסיון כאוב.
גולשת נוספת כתבה כך: "לצערי לילדיי היו כינים וכל הניסיונות עם הרבה רעלים ותכשירים למיניהם, לא עזרו והתופעה חזרה על עצמה. אחותי שמתגוררת באנגליה המליצה לי על חומץ בירה - חומץ עם ריח טוב ולא מסריח. קשה היה להשיגו בסוף מצאתי אותו בנתניה. אני לא כל כך האמנתי שהכינים יעלמו, אך לנסות ניסיתי עם הפתעה, שהכינים נעלמו ללא שום ריח או נזק".
פתרונות אחרים תמיד יש. אז למה לקחת סיכון ולנסות את מה שעלול לגרום לכוויה לכל החיים? תחשבו על זה.