מעדיפים שלא לאכול בורקס עם ג’וקים? את זה אתם חייבים לקרוא

הרב יוסף זריצקי, מומחה בעל שם עולמי בתחום הכשרות, מסביר כיצד בדברי מאפה שנראים תמימים וכשרים לחלוטין עלולות להיות בעיות כשרותיות רבות שאיננו מודעים אליהן. לדוגמא, הלחם הביתי מורכב מכמה רכיבים בודדים בעוד הלחם התעשייתי מכיל מאות (!) רכיבים. הסיבה להבדל הגדול בין השניים נעוץ בחיי מדף ארוכים שהלחם התעשייתי נדרש לעמוד בו. בתעשיית הלחם נדרשים לייצר לחם שיהיה טעים ורך לאורך זמן, וכאן נכנסים לתמונה רכיבים שונים, שלא תמיד כשרים, שזה תפקידם.

נקודה נוספת בכשרות המאפים היא ניפוי הקמח. במסגרת הביתית עלינו לנפות את הקמח כי ייתכן שיש שם חרקים. כאשר מדובר בתעשייה, קל וחומר שיש סיכוי גדול יותר להימצאותם של חרקים בקמח. "מגיעה משאית של קמח או שקי קמח, ויכולים להיות מאות חרקים בתוך השקים. יש בזה ריבוי עצום, משום שהם מפרים את עצמם, נוצרות ביצים וזה מגדיל את ההתרבות הלאה והלאה. לכן הדבר הראשון שכשרות מהודרת תדרוש הוא ניפוי על ידי נפה תקנית ומאוד צפופה כך ששום חרק לא יוכל לעבור דרכה", מסביר הרב זריצקי.

"בכל מאפייה או מקום שמכינים בו דברי המאפה ויש לו כשרות מהודרת, הדבר הבסיסי שהכשרות תדרוש הוא ניקיון יסודי של חומרי הגלם, של סביבת העבודה והמאפייה בכדי למנוע התרבות חרקים".

(צילום: shutterstock)

ממשיך הרב ומסביר את אחת הסכנות הכרוכות באי הקפדה על ניפוי הקמח ושמירת סביבה נקייה: "משאיות הקמח מעבירות את טונות הקמח מתחנת הקמח אל המאפייה דרך צינורות שמובילות את הקמח הישר אל הנפות התעשייתיות של המאפייה. במידה וכל הצינורות הללו לא עוברים הדברה וניקיון על בסיס כמעט יום-יומי זה הופך למשכנם של מעופפים, חרקים וג'וקים. ולכן חשוב לדעת, מאפייה כשרה פירושה מאפייה נקייה, ודבר מאפה כשר פירושו קמח שעבר ניפוי. ככל שרמת הכשרות גבוהה יותר כך השמירה על הניקיון תהיה גבוהה יותר".

נקודה נוספת אותה מזכיר הרב הוא השמן בו משתמשים בתהליך הייצור. רוב השמן מגיע מחו"ל ויש לבדוק קודם כל היכן השמן עבר תהליך זיקוק וסינון. במידה והשמן עבר זיקוק במקום בו מזקקים גם שמן שאינו כשר – השמן גם כן כבר לא כשר.

אפילו במרגרינה שנמצאת בלחם יש סכנה שמקורה לא כשר. לדוגמא, בחו"ל, בלחמנייה פשוטה שנראית תמימה יש חשש שהמרגרינה מכילה שומן חזיר, שבו משתמשים כדי לאחד את שמן הסויה והמים שמרכיבים אותה.

בנוסף, בעוגות, קינוחים, בורקסים ושאר מאכלים המכילים פירות וירקות יש לבדוק אם הם נקיים מחרקים, וכן אם מקורם בארץ יש לבדוק אם הופרשו תרומות ומעשרות, ובשנת שמיטה גם יש לדעת אם הם נזרעו בשנת שמיטה או שלא.

מפתיע הרב ומציין: "בארה"ב הנוער צורך הרבה מזון מהיר שאינו בריא, ולכן תעשיית המזון מוסיפה רכיבים שונים כדי לשפר את בריאות הציבור. לכן אפילו בפסטה מיובאת לארץ שאינה כשרה יכולים להיות ויטמינים שמקורם אינו כשר, או שהיא יכולה להיות חלבית".

נקודה אחרת היא השימוש בתנור במפעלי הייצור. פסטה ומוצרי מזון אחרים עוברים תהליך ייבוש בתנור, ובאותו תנור עוברים תהליכי ייבוש גם מוצרים אחרים שאינם כלל כשרים, ולכן כל מה שעובר תהליך ייבוש באותו תנור גם הוא הופך להיות לא כשר. "לדוגמא", מסביר הרב, "ייתכן שאתמול ייבשו בתנור רביולי עם מילוי של בשר, ולאחר מכן באותו תנור ייבשו רביולי עם מילוי חלבי. התנור אומנם נראה נקי אך יכול להיות בלועים בו בשרים שאינו כשרים, בליעות של בשר וחלב. כל פסטה שתעבור ייבוש בתנור הזה תקבל את האיסור שיש בתנור.
כשאתה הולך לסופר ואתה רואה פסטה פשוטה זה נראה לך כלל לא בעייתי. כתוב לך 'מכיל קמח ומים', וזה נראה לך טוב ונחמד, אבל יש בפסטה בליעות של איסורים ובעיות כשרות נוספות".

צפו בראיון המלא עם הרב זריצקי:

מומלץ לקרוא גם:

הרב יוסף זריצקי: "אני מכיר את כל המסעדות הכשרות בארץ, וגם את אלו שמציגות את עצמן ככשרות, והן אינן כאלו"