תגלית ביבנה: נחשף מפעל יין ענק בן 1,500 שנה

אזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מתקופה זו – נחשף בעיר יבנה במהלך השנתיים האחרונות, במסגרת חפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.

המפעל בן 1,500 השנים שנחשף כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.

ברשות העתיקות ציינו כי שתיית יין הייתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כמין "תרכיז" לשיפור הטעם או כתחליף למי השתייה.

כל אחת מהגיתות שנחשפו השתרעה על שטח של כ-225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם שני בורות לאיסוף היין שצורתם מתומנת.

בורות לאיסוף היין שצורתם מתומנת (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפרו: "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות הם תאים ("נישות" חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה, שמכאן שווקו כ-2 מיליון ליטרים של יין מדי שנה. זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני".

בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מוארכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר בכבשנים גדולים.

"'יין עזה ואשקלון' נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי JAFFA מישראל ששמם יצא למרחוק", הוסיפו הארכיאולוגים. "הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין, שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה, הכרנו אתרים אחרים שבהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומשם – לרחבי אגן הים התיכון או העולם העתיק".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, ציין "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאומצת בחום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".

ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי, אמר: "הממצאים המרשימים מחזקים את ההכרה בחשיבותה של העיר יבנה ועברה המפואר לאורך כל התקופות. קבענו כי אתר תל-יבנה יישמר ויהווה בשנים הבאות אבן שואבת ומוקד תיירותי וחינוכי למבקרים רבים. תוכניות הבינוי ישונו ויותאמו באופן שהכביש שאמור היה לעבור בשטח האתר ישודרג לגשר שיאפשר המשך קיומו של האתר".