לא יאומן: הרופאים קראו להורים להיפרד - וזה מה שהאם עשתה

לפני 12 שנים ילדה רוית את גילי, שנולדה עם תסמונת נדירה: לגילי ריאה אחת, וקנה נשימתי צר מאוד. הרופאים נתנו לה סיכוי נמוך מאוד לחיות ואף ביקשו מההורים להגיע להיפרד ממנה.

בעת מחלתה התחייבה אמה שכשבתה תבריא ותגיע לגיל 12 היא תתרום כליה לחולה סופני, ובכך תציל את חייו. בנוסף להתחייבות, עשו ההורים כל שיכלו על מנת להאריך את חייה של ביתם. הם הגיעו לבית החולים שניידר, שם חקרו ובדקו את הנושא לעומק ומצאו תקווה בניתוח חדשני בלונדון שעד אותה עת בוצע פעמים ספורות בלבד. למרות החששות הטבעיים, גילי הוטסה ללונדון ועברה את הניתוח. אחרי תקופת התאוששות ומעקב צמוד של הרופאים במרכז שניידר, גילי החלה לנהל אורח חיים ככל הילדים.

השנה חוגגת גילי 12 שנה, ורווית, אמה, החליטה שזה הזמן לממש את התחייבותה. היא התייצבה בבית החולים בילינסון ותרמה כליה לחולה סופני שאיננה מכירה.

התרומה הצליחה בחסדי ה'. "אין מאושרת ממני", אומרת רוית. "אני מאמינה במשפט שכל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו וכך אני מרגישה. התחייבתי שאם בתי תבריא אציל בעצמי חולה סופני. לא הרגשתי שהודיתי מספיק על הנס העצום שנעשה לנו, ורק על ידי נתינה שכזו, ללא תמורה, בצורה הכי אמיתי. שיש, להציל חיים, רק ככה הרגשתי שסגרנו מעגל. זוהי שנת הבת מצווה של בתי, ואין מאושרת ממני ששתינו קיבלנו מתנה וגם נתנו מתנה, ואלו החיים".

ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון, אמר: "זה סיפור של נתינה חזרה לחברה, אומץ, ערבות הדדית עם עוד המון ערכים שורשיים יפים שמביא את ארץ ישראל היפה במיטבה. אני מנהל מחלקת השתלות, ומשתיל מזה שנים רבות, ובכל פעם סיפור כזה מצליח לרגש אותי מחדש ולהוכיח מחדש באיזו חברה ערכית ומדהימה אנחנו חיים".

ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים: "את גילי פגשתי כתינוקת קטנה מטופלת בטיפול נמרץ ילדים, תינוקת מתוקה שעברה טיפולים מורכבים בגיל כה צעיר. התרגשתי מאוד אך לא הופתעתי כשאמה של גילי עדכנה אותי שהיא תורמת כליה בתרומה אלטרואיסטית, מעשה המושתת על ערכי הנתינה והעזרה לזולת. אני מחזקת את ידיה במעשה אצילי זה".

ד"ר סיגל אייזנר, מנהלת יחידת השתלות כליה במרכז שניידר לרפואת ילדים ורופאה בכירה במחלקת ההשתלות בבית החולים בלינסון, שניתחה יחד עם ד"ר נשר מוסרת כי "כמי שעושה השתלות כליה גם בילדים, זהו סיפור אנושי מרגש במיוחד, המהווה סוג של סגירת מעגל של נתינה".

"מחכה לחזור לבית, לילדים, לנכדים" - צפו במפעל החיים האדיר של הרב הבר ז"ל, מתוך "החדשות 12":