הסיוט שליווה אותנו שנה וחצי: מה קורה למיטות שלנו?

לפני שנה וחצי ראיתי להפתעתי נקודות שחורות נעות על ראש המיטה שלי בחדר ההורים. כיוון שהמיטה לבנה, הנקודות השחורות בלטו. לא הבנתי מה זה, העפתי את הלכלוך – ונרדמתי.

למחרת בלילה הם חוזרים, וכך שוב ושוב למשך כמה ימים...

פשפשי המיטה. כמה לא נעים להכיר, הם חרקים, שגודלם נע ממילימטר אחד לארבעה, וצבען חום-צהבהב. בבגרותם הם מסוגלים להגיע באורכם בין חמישה לשישה מ"מ. הם  ניזונים מדמם של בני האדם על ידי ניקוב העור. הדם שהם מוצצים מועבר הישר אל קיבתם. 

הפשפשים פעילים בעיקר בלילה. במהלך היום הם מעדיפים להסתתר בקרבה למקום בו ישנים אנשים. צורתם השטוחה מאפשרת להם להיכנס לתוך בקיעים קטנים במזרנים, ארגזי אחסון, מיטות ולוחות.

עדיין לא ידענו במה מדובר. מה קורה למיטות שלנו?

ניסינו לבדוק. בעלי הוציא את ראש המיטה למרפסת, רצה לבדוק מאיפה הם הגיעו. כאשר הסיר את הבד, גילינו ביצים ופשפשים גדולים, היינו בהלם...

בעלי שם את הראש של המיטה במרפסת, ניקה היטב עם הקיטורן, ריסס, והותיר את ראש המיטה תחת השמש למשך כמה ימים. סיימנו עם זה", חשבנו לעצמנו. כמה תמימים היינו...

לאחר מספר ימים החזרנו את הראש למיטה למיטה שלנו בתקווה שאין יותר.

הימים חולפים וחזרנו לשגרה, ולא ראינו פשפשים.

תקופה קצרה לאחר מכן החלפתי מצעים, ושוב ראיתי נקודות שחורות של צואת פשפשים. שוב נבהלתי. ואני רואה משהו זז פה ושם והבנתי שהפשפשים לא נמצאים רק בראש המיטה אלא גם במזרנים.

הפשפשים שהתגלו במזרנים

ביקשתי מבעלי שיטפל דחוף בנושא, לפני שכל הבית יתמלא פשפשים.

הדברה מקצועית היא יקרה מאוד: 1000 שקל לחדר. ניסינו לחסוך. שוב הוצאנו את המזרונים, ניקינו עם הקיטורן, סילקנו את הפשפשים שראינו, שמנו מצעים נקיים בתקווה שאין עוד.

זמן חלף. בוקר אחד הופיעו כתמים אדומים על הרגליים של הבן שלי, והיה מגרד לו, היה לי חשד שאולי זה קשור לפשפשים, בדקתי בגוגל ואכן ראיתי שיש קשר.

בדקנו במיטה וכמה לא נעים לגלות: פשפשים.

ובהמשך, גם בחדר של הבת וגם בלול של התינוק.

נראה שאיבדנו שליטה...

במזרן של התינוק

התחלתי לפתח בעיות שינה. הייתי בחרדה מתמדת, לפני שהלכתי לישון בדקתי אם יש פשפשים מסביבי. לא היה לי רוגע ושלווה בלילות בתקופה האחרונה.

בינתיים הם התרבו, והחיים הפכו לסיוט אחד גדול.

יום אחד חפרתי בגוגל כדי להבין מה זה בדיוק ואיך פותרים אחד ולתמיד, ראיתי שהדברה מקצועית פותרת את הבעיה במאה אחוז, התלהבתי ורציתי להזמין. שוב המחיר הגבוה הרתיע אותנו, וניסינו שוב לטפל בכך בעצמנו.

בעלי פירק את כל המיטות לגמרי, ומצא עשרות פשפשים גדולים שמסתתרים בין החריצים ובין הקרשים. שוב יצאו הקרשים למרפסת, רוססו ונוקו בצורה יסודית ביותר. לאחר מכן הרכבנו בחזרה והאמנו שאין יותר פשפשים. זהו, הכל מאחורינו, חשבנו לעצמנו, הפעם הניקוי היה יסודי מאוד.

בבדיקה קלה בגוגל, הבנתי שצריך לכבס את כל הכריות, השמיכות והפוכים שמתחת למיטה שיהיו נקיים לגמרי מפשפשים, ולאחר מכן להכניס הכל בתוך שקית וואקום. כך עשינו.

עברו שבועיים, ושוב הופיעו פשפשים, והפעם יותר מפעמים הקודמות, במזרנים ובמיטה עצמה. מסתתרים בהרבה מקומות. בעלי כבר התייאש מהבעיה שלא נגמרת. הוא החליט לזרוק את המיטות לפח האשפה. הסכמתי איתו בצער רב, למרות שהמיטות היו חדשות יחסית. המצב היה נורא: המזרונים היו מרוחים בנקודות שחורות של צואה. זרקנו גם אותם.

בדרך לפח האשפה, כשבעלי גרר את המיטות, נקרע הבד המרופד שמסביבן – ובו התגלו המוני פשפשים שמסתתרים. עם כל הצער, הרגשנו שטוב שזרקנו את המיטות והמזרונים.

בינתיים אין לנו מיטה משלנו, נאלצנו לישון בחדר הילדים עד שנקנה חדשה...

והילדים כולם הצטופפו בחדר הנוסף שבבית.

החלטנו להזמין הדברה מקצועית, ולסיים עם הסיפור. חברת ההדברה אמרה שהיא יכולה להגיע למחרת בבוקר, כשהגבתי בהתפעלות על הזמינות, הם השיבו שבמקרים האלה אסור לחכות. אם רואים פשפשים מומלץ להזמין הדברה מיד כדי לטפל מיידית לפני שהם יתפשטו. הבנו שעשינו את הטעות הגדולה בכך שחיכינו יותר מדי זמן.

חברת ההדברה הודיע שעל מנת להדביר – על החדרים להיות ריקים לחלוטין. כך עשינו. רוקנו את כל החפצים מהחדר, כאילו אנחנו עוברים דירה.

למחרת בבוקר הם התייצבו אצלנו, והתחילו לעבוד. הם עשו הדברה מקצועית סוף סוף, ואני בזמן הזה מתפללת לה' שזה מה שיפתור את הבעיה לצמיתות.

בימים האלה המיטות שלנו נקיות מפשפשים, בתפילה שהם לא יחזרו לעולם.

איך הגיע הפשפש הראשון לביתנו? בירור קצר שערכתי העלה כי כנראה הכל התחיל אצל אחי, שנוסע לפעמים לחו"ל, ושם שוכר דירה פשוטה. כנראה בדירה ההיא היו פשפשים, ואחד מהם נכנס למזוודה שלו. הוא חזר לארץ, הפשפש עלה למיטה שלו והתחיל להתפשט, והוא לא ידע בינתיים.

כשהגענו להתארח אצל ההורים באחת השבתות, הנחנו את המזוודה ליד המיטה שלו, ואחד הפשפשים נכנס למזוודה שלנו. כשחזרנו לביתנו – הנחנו את המזוודה על המיטה שלנו כדי לרוקן את הדברים, ומשם הכל התחיל...

המדבירים הסבירו לנו שכדי למנוע דבר כזה, חשוב להשתמש רק במזוודות קשיחות ולא מבד. הפשפשים לא יכולים להידבק במזוודות קשיחות. בנוסף לקניית מיטות, מזרונים ומצעים חדשים – קנינו מזוודה קשיחה, וזרקנו את המזוודה הנגועה.

ממליצה מאוד למי שיש מזוודה מהבד להחליף למזוודה קשיחה, להגנה ממקרה כזה גם אצלכם בבית.

נגרם לנו נזק כספי גדול, כפרת עוונות. העיקר שאנו בריאים ושלמים.