המדריך לסבתא
אני חייבת לשמור על הנכדים בכל רגע נתון?
בתי כעסה עלי והרגישה שאני לא מתחשבת. אני נפגעתי ממנה והרגשתי שהיא לא מתחשבת בי... מי צודקת?
- מנוחה פוקס
- פורסם י"ח חשון התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
הייתה לי אכזבה גדולה מבתי, שביקשה ממני לבוא לשמור על הנכדים, שלשה במספר, ולא יכולתי. על פי רוב כשהיא מבקשת - אני רצה לפקודתה. בפעם הזאת היה לי טיפול שהזמנתי מראש, ולא יכולתי להגיע.
בתי התחננה ואמרה שלא מצאה בייבי סיטר ושאבטל את התור, אבל אני לא יכולתי לבטל שעה קודם.
היא ממש כעסה עלי, והרגישה שאני לא מתחשבת.
אני נפגעתי ממנה, והרגשתי שהיא לא מתחשבת בי, שגם לי יש חיים.
האם הייתי צריכה לבטל את הטיפול שלי?
* * *
ישנם סבים וסבתות שלא גרים ליד הילדים, שגרים בעיר אחרת, שגרים, אפילו במדינה אחרת, האם ההורים מצפים שהם יבואו לשמור על הילדים בכל מחיר ובכל רגע שהם צריכים?
לא!
ברור להורים שלא יוכלו להזמין את הסבים מעיר אחרת, שיגיעו בכל פעם שהם צריכים.
מדוע זה ברור?
כי יש גבול ברור - גבול של מרחק. גבול של היגיון. גבול של יכולת.
כשיש גבול וחייץ ברורים, אין שאלות כלל.
גם את, סבתא, חייבת להציב גבולות ברורים.
גבול האומר: "אני אשמח לבוא לעזור בעת הצורך, אבל רק כשאני יכולה ונוח לי לעשות זאת".
עד היום, כנראה, הבנת שעליך לעזור גם כשלא נוח לך כלל.
לרגע עלתה בך המחשבה לבטל אפילו את התוכנית החשובה שלך, שקבעת אותה מראש, העיקר לבוא. העיקר לעזור.
שוחחי עם ההורים, אמרי להם שאת שמחה לעזור, אבל גם לך יש חיים, בדיוק כפי שציינת.
זה נכון שלפעמים, כשלא ניתן להסתדר באופן אחר, את מוכנה לוותר. אבל רק את מחליטה מתי זה בסדר מבחינתך ומתי לא.
את צריכה להבין, שההורים צריכים להיות חייבי תודה לך על הפעמים שאת מגיעה, ולא לכעוס כשאת לא יכולה לבוא.
הם צריכים להעריך אותך על כך שאת עושה למענם, ולא לנסות למשוך את החבל עוד ועוד.
סבתות שמשתעבדות שיעבוד יתר לילדיהן – גורמות לכך שילדיהן מזלזלים בהן, לא יודעים להעריכן ומנצלים אותן יתר על המידה...