חדשות בריאות
ד"ר אלרעי פרייס: לא רגועה, חוששים מווריאנט עוקף חיסון
בדיון בוועדת החוקה, אמרה ראש שירותי בריאות הציבור כי יש להמשיך עם התו הירוק: "בעולם יש מצב חירום, ואם לא נשמור אנחנו עלולים לסכן עצמנו שוב"
- גבי שניידר
- פורסם י"ח חשון התשפ"ב |עודכן
(תמונה: שאטרסטוק)
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, השתתפה היום (ראשון) בדיון בוועדת החוקה של הכנסת שעסק בתקנות התו הירוק ובהארכת מצב החירום בשל נגיף הקורונה: "חזית אחת היא החינוך וחזית שנייה היא השמיים", אמרה. "זה ראוי לדיון נפרד עם כל הגורמים הרלבנטיים, שנוכל לדעת אם אנחנו רגועים לגבי איך המדינה מתמודדת. התקדמנו באספקטים מסוימים – רגועה אני לא".
ד"ר אלרעי פרייס סיכמה בדבריה את נתוני התחלואה הנוכחיים: "היום יש שלושה יישובים אדומים ו-24 ישובים כתומים. אנחנו עומדים על כ-80-70 אלף בדיקות בממוצע כיום. הגענו ל-1% מכלל הבדיקות שהן חיוביות. אחרי שיא של כמעט 10,000 מאומתים ביום, אנחנו על ממוצע נע של כ-1,000 מאומתים. זו לא הגדרה של מצב חירום, אך בעולם יש מצב חירום ואם לא נשמור אנחנו עלולים לסכן עצמנו שוב".
בהתייחסה לסוגיית נתב"ג, אמרה בכירת משרד הבריאות כי קיים חשש לכניסת וריאנט של הנגיף שיהיה עמיד לחיסון: "עדיין רואים שחוזרים מחו"ל עשרות מאומתים ביום – רובם לא מחוסנים, חלקם עם חיסון מעל חצי שנה, וחלקם מחוסנים טריים בבוסטר או שני חיסונים שטרם עברה חצי שנה".
"בהרבה מדינות יש עלייה מחודשת בתחלואה. גורמי הסיכון הם אנשים לא מחוסנים, גם דעיכת החיסונים במדינות שטרם התחילו במתן הבוסטר, וגם הסיכוי שיגיע וריאנט שיעילות החיסון מולו תהיה מופחתת גם לאנשים עם חיסון בתוקף. אירופה, למרות חיסוניות גבוהה, נמצאת בעלייה משמעותית. רואים זאת בתחלואה חוזרת במדינות שונות, גם בבריטניה שהיא מאוד מחוסנת, בהולנד, באירלנד, בכל מזרח אירופה עם גל שאנחנו חושבים שהוא דלתא, אך המדינות הללו לא מעלות ריצופים לאתרים בינלאומיים כך שאנחנו לא יודעים לומר מה בדיוק קורה שם. המגפה לא נגמרה, היא נמצאת בעולם. הדבר הזה כן מעמיד את ישראל בסיכון למצב חירום שיתפתח שוב, בין אם ייכנס וריאנט שעלול להדביק מחלימים או מחוסנים או וריאנט מאוד מדבק שימשיך להדביק כשליש או רבע מהאוכלוסייה שלא מחוסן וזה עלול להוביל לגל תחלואה גבוה".
ד"ר אלרעי פרייס הדגישה בדבריה את חשיבות התו הירוק: "בין הגל השלישי לרביעי, דווקא מתוך מחשבה אפידמיולוגית למדנו שהיכולת שלנו לפעול מהר היא מאוד איטית, ולכן יש לשמור על מתח כל שהוא של דברים הפועלים בתו ירוק".
"התחלואה הגבוהה בחו"ל נובעת, לפי ההערכות, לא רק כתוצאה מהזן החדש אלא גם כתוצאה מהסרת מגבלות ואחת הדרכים להפחית מגע בין אנשים הוא התו הירוק. בארץ אנחנו מאפשרים כניסה עם בדיקות ולוקחים על עצמנו סיכון שהבדיקות המהירות יהיו פולס נגטיב, אך זה חלק מהסיכונים של לחיות עם הקורונה".
באשר לנושא ההתחסנות, אמרה ד"ר אלרעי פרייס: "יש כ-700 אלף שלא התחסנו במנה ראשונה, אוכלוסיות שלא הצלחנו להגיע אליהן. יש פרויקט חוסן לאזרח בשיתוף פיקוד העורף, להביא ניידות חיסונים עד לביתם של אנשים כדי להנגיש את החיסונים ולערב את רופאי המשפחה כדי להגביר אמון והסברה. יש עבודה רבה עם השלטון המקומי ופיקוד העורף להנגיש חיסונים בבתי הספר, ועוד".
עוד ציינה ד"ר אלרעי פרייס, כי ההערכה היא שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) יאשר את החיסון לילדים בגילאי 11-5: "אחרי שתהיה החלטה, נערוך התייעצויות ונקבל החלטה. צריך לקחת בחשבון שאת הילד הראשון שנחסן ייקח חודש עד שיהיה מוגן. אחרי האישור של ה-FDA כל הנתונים יובאו, ואני מניחה שנזמין את נציגי החברה להציג את הנתונים לוועדה ולקבל את ההחלטה עבור מדינת ישראל".