מי אחראי לגדלות העצומה של מנשה ואפרים?

יוסף הצדיק הוא דוגמא נוספת להורה שגידל ילדים מוצלחים והתגדל בעצמו מכך לנצח נצחים.

כידוע, יוסף הצדיק, הבן של יעקב אבינו, היה משנה למלך מצרים וניהל את האימפריה ביד רמה, לרבות הבחינה הכלכלית. יוסף נישא לאסנת, ונולדו להם שני בנים: מנשה ואפרים. הילדים המיוחדים הללו נתייחדו בכך שאף שגדלו במעמד מלכותי בין הגויים - נשארו נאמנים לה' ולתורתו. הגם שכל היכלי המדע פתוחים לפניהם, כל המשרות בממשלה פנויות עבורם וכל האצולה המצרית הייתה מאושרת להשיא להם בנות, בכל זאת מנשה ואפרים לא התבוללו! הם לא הושפעו מהסביבה הקלוקלת, ולא חלה בהם התופעה המוכרת של "ירידת הדורות". להפך, הם זכו להתעלות למדרגת בני יעקב, הדור שקדם לדורם, כפי שהכריז יעקב אבינו בפני יוסף בנו: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית פרק מ"ח פסוק ה').

מנשה ואפרים היו גדולים בתורה עד כדי כך שלמדו תורה עם יעקב אבינו לכשירד למצרים. בנוסף, הם היו משופעים בכלל המעלות הרוחניות והחומריות כאחת. כך עפ"י פירושו של ה"כתב סופר" - ר' אברהם שמואל בנימין הסופר שרייבר, אשר חי לפני כ-150 שנים בהונגריה, ובין היתר כיהן כרב קהילה בפרשבורג וכראש הישיבה שם.

מנשה הבכור היה יד ימינו של אביו בניהול האימפריה, כך שהיה "מתעסק ביותר בענייני העולם על המחיה ועל הכלכלה והיה מעורב בין הבריות", כהגדרת ה"כתב סופר". אפרים הצעיר הקדיש עצמו ללימוד תורה יחד עם סבו, יעקב אבינו. שני האחים ראו כל אחד מעלת חברו ושמחו זה עבור זה. לא הייתה ביניהם קנאה ושנאת חינם, לא היו ביניהם רגשות של גאווה והתנשאות זה על זה, והם לא התחרו זה בזה. וואו!

לאור הגדלות שלהם, קבע יעקב אבינו שילדי ישראל יבורכו להיות כאפרים וכמנשה. "וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (שם, פסוק כ').

אכן, בליל שבת נהגו בקהילות ישראל לברך את הבנים בליל שבת "יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". אבל... שימי לב לדיוק בפסוק: "בך", ולא "בכם". למי הכוונה?

ליוסף הצדיק! האב שגידל ילדים שכאלה!

הגאון רבי זלמן סורוצקין התייחס לדיוק הנ"ל. הרב סורוצקין נפטר לפני כ-55 שנים. הוא כיהן כאב בית-דין באוקראינה לפני השואה, נמלט מאירופה ועלה לארץ הקודש. כאן פעל להקים את היהדות האורתודוקסית לאחר השואה. בין היתר כיהן כיו"ר מועצת גדולי התורה ויו"ר החינוך העצמאי. כך כותב הרב סורוצקין בספרו "אזניים לתורה", על המילה "בך" שבפסוק הנ"ל: "בך - האדם הוא הנותן חינוך לבניו. אם אנו רוצים לעמוד על אופיו של אדם ולדעת את תוך תוכו, עלינו לראות איזה חינוך הוא נותן לבניו. וקבע יעקב שכאשר ישימו בני ישראל לב אל החינוך שנתן יוסף לבניו בארץ הטמאה והמלאה כשפים וזימה ותרבות אלילית, ואיך עלה בידי יוסף לגדל בסביבה כזו בנים נאמנים לה' ולתורתו, אז יתברכו ביוסף ובכישרון החינוך שלו - "בך יברך ישראל לאמר" הלוואי אם יבוא ניסיון כזה של יוסף לידי, ואזכה לגדל בנים כאפרים וכמנשה".

הילדים המוצלחים הם התוצאה. השבח ניתן להורה שגידל אותם, ואשר לנצח מתגדל בעצמו מכך.

מבוסס על דברי הרב חיים מצגר זצ"ל בספרו "חיים למוצאיהם - שבת וזמנים", מאמר ד'.

אשמח לקרוא תגובתך לדברים. Maadanim.Eden@gmail.com