האם ילד מיוחד הוא נשמה גבוהה? האם מותר לענוד מגן דוד? ומה סדר העדיפויות בצניעות?

1. האם יש דרך להיזכר בחלומות? האם כדאי? אני זוכרת שהיה חלום בודד לפני כמה זמן שהתעוררתי וזה הדהים אותי, אבל לא זוכרת ממנו כלום.

לא ידוע לי. אין צורך להיזכר בחלומות, ברגע שנשכחו הם כנראה לא מועילים.

* * *

2. האם אישה שמתפרנסת לבד חייבת במעשרות?

אם אין לה מספיק כסף לכיסוי הצרכים הבסיסיים שלה, היא פטורה ממעשר כספים.

מקורות: כתב הרמ"א יורה דעה (סימן רנ"א סעיף ג') פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו. ויעויין בספר באורח צדקה (פרק ג' סעיף ד' ובהערה שם) שדעת רוב הפוסקים שכן הוא גם לגבי מצוות מעשר כספים. וכן ע"ע בשו"ת קנה בשם חלק ג' (סימן פ"ב אות א').

* * *

3. האם ילד מיוחד הוא נשמה גבוהה? והאם יש לזה מקור בתורה?

בספר מעשה איש חלק ג' (עמוד ר"ל) הובא מהג"ר מתתיהו סלומון שליט"א (המשגיח של ישיבת לייקווד) שסיפר מעשה נורא שקרה בגיייטסהד: יהודי אחד היה לו בן החולה בתסמונת דאון. האיש אהב מאוד את ילדו, כדרך ילדים אלו שחונן הקב"ה את הוריהם באהבה מיוחדת ועזה לבנים אלו, והיו לו עוד ילידם בריאים במשפחה. ויהי היום הילד הגיע לגיל בר מצווה, והאב החליט לעשות לו בר מצווה. האב הזמין לסעודת המצווה מנין של אנשים מידידיו (גם אני הייתי ביניהם), וכן את ראש ישיבת גייטסהד הגאון ר' לייב גורביץ זצ"ל. באמצע הסעודה נעמד הג"ר לייב ואמר בין השאר להורים: "אשריכם שנתנו לכם נשמה גדולה וגבוהה זו, שאתם בתור שומרים שלהם תזכו שכשתבואו לעולם-הבא תמצאו נשמה זו במשפחתכם"... ההורים התרגשו עד מאוד מדבריו החמים של ר' לייב זצ"ל, והודו לו מקרב לב על דברי העידוד שחיזק את רוחם עד מאוד.

האב רצה מאוד לשמח את בנו, והחליט לקחתו לסיור בארץ ישראל. כשהיה בארץ הלך להתברך מפיהם של גדולי ישראל, וכשחזר מארץ ישראל סיפר לחבריו מעשה פלא ונורא, וכך הוה עובדה. הוא הלך עם בנו למרן החזון אש זצ"ל לקבל ברכה, ומיד כשנכנס עם בנו קם החזון איש לפניו מלוא קומתו. התפלא היהודי על שרבינו קם לפניו, וחשב שבוודאי תלמיד חכם אלמוני בא מאחוריו. הוא סיבב ראשו לאחוריו ולא ראה איש. כיון שנתברר לו שהחזון איש נעמד בשבילו, תמה ואמר: רבי, אינך צריך לעמוד מלפני"... ענה לו רבנו: "אינני עומד לכבודך. אני עומד לכבוד בנך. הילד הזה הוא מהנשמות הגדולות ביותר בדורנו. מפניו אני נעמד".

* * *

4. יש לי חבר גר עם ההורים והוא היחיד במשפחתו שחזר בתשובה ואחותו הביאה ברכב בשבת עוגיות מוכנות. האם מותר לו לאכול?

מותר לאכול מהעוגיות ביום חול, אך בשבת עצמה אין לאכול מהן אלא אם כן מדובר בשעת הדחק כמו חשש פגיעה. כמובן שכל האמור הוא רק אם אין בהן חשש כשרות.

מקורות: ההיתר לאכול מהן ביום חול הוא על פי שלחן ערוך (סימן שי"ח סעיף א'). לגבי שבת עצמה, יעויין בקובץ תשובות (להגרי"ש אלישיב זצ"ל) חלק ב' (סימן כ"ד אות ג') שאם לא נשתנה האוכל ע"י מלאכה דאורייתא שעשה, כגון שהביאו ממקום רחוק ברכב, יש להתיר בשעת הדחק לאכלו בשבת, ע"ש. וע"ע מש"כ באורך בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק אורח חיים סימן כ"ה).

* * *

5. ישנו העניין שבשנת שמיטה כל העצים הם הפקר. אז אם אני מוצא עץ ששייך למישהו אז מותר לי לקטוף ממנו וזה לא ייחשב לגזל? ומה אני עושה עם יין מקולקל שיש בו קדושת שביעית?

א. אם הוא קיים את ציווי התורה להפקיר את הפירות, אתה יכול לקטוף פירות ללא כל חשש. אולם אם הוא עבר ולא הפקיר, אסור לך לקטוף פירות מהעץ (ראה בספר ילקוט יוסף הלכות שביעית פרק י"ד סעיף ב').

ב. אם הוא כבר לא ראוי אפילו למאכל בעלי חיים, פקעה קדושתו, ואתה יכול לזרוק אותו (ראה בספר פירות שביעית פרק ט"ו סעיף א').

* * *

6. האם מותר לי לענוד שרשרת עדינה של מגן דוד? והאם זה סמל יהודי?

מגן דוד הוא סמל יהודי, ראי כאן.

ומותר לענוד שרשרת שיש עליה צורה זו.

(צילום: shutterstock)

7. האם נקבע מראש לאדם כמה ילדים יהיו לו? ומהי הסגולה לזרע של קיימא? האם יש תפילותמיוחדות או סגולה מיוחדת?

אכן נגזר מראש על כל אחד כמה ילדים יהיו לו, אבל לאחר מכן דנים את האדם בכל שנה לראות אם יש לשנות את גזר דינו או לא.

תפילה לקבלת הריון - תאמרי את ובעלך את התפילה המצורפת מיסודו של הרמב"ן ז"ל: "יהי רצון מלפניך צור כל העולמים צדיק בכל הדורות, למען שמך הגדול היוצא מפסוק ה` זכרנו יברך, שתתן לי זרע חדש זרע קודש, רצוי והגון טוב ויפה מתוקן ומקובל, וראוי לחיות ולהתקיים בלי עון ואשמה, ותברכני בשמך ותברך את ביתי בזכרים, ואדע כי שלום אהלי.

"ותמשוך משך זרעי וכל מעייני ממקור ישראל, וטהר גופי וקדש נפשי ומחשבותי ושכלי ודעתי ויתר הרגשותי, אתחזק ואתאמץ ואתלבש ברוחך הטובה הזכה והנדיבה בכוונת תחינתי, כדי שאשלים רצונך, ותשלים זרעי ויבנה ויחיה ויצטייר ויעשה באמת ויושר, וימשך ויותך ויעמוד במקום הצלחתו. ותכונן כל הנאותיי כדי להשלימו ולקיימו ולהעמידו בטעם בחן בחסד בכח בבריאות באומץ ובחוזק ובתוקף בגבורה. ותרחם עליו בהעשותו בהתרקמו בהתמתחו בהתלבשו והציגתו על בוריו על מכונו בהוייתו ובבריאתו ביצירתו בעשייתו, בנפשו ברוחו ובנשמתו, בקרביו וביצוריו, ולא יהא בו ולא באחד מאבריו לא נזק ולא חסרון לא פגע ולא מקרה לא חולי ולא מדוה לא כאב ולא צער לא נגע ולא מחלה, לא חלי ולא רפיון, ולא יחסר כל טוב כל ימי חייו.

"ותברכני אני וביתי וזרעי בכל דבר המשלים דעתנו ושכלנו והרגשותנו לעשות כל מעשים לרצונך, ותברכנו ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת, ומברכותיך יבורך בית עבדך לעולם, אמן נצח סלה" [לאחר שתזכי ללדת בן, תוכלי להוסיף בלשון התפילה: "ותברך את ביתי בזכרים ובנקבות"].

ככה תאמרי את ובעלך בהתעוררות לב ובטהרת נשמה לאחר תיקון המעשים, לפני קיום היחסים, וראוי ליתן צדקה מקודם. את הצדקה מומלץ מאוד לתת לארגונים המסייעים להבאת ילדים לעולם, כדוגמת אפרת וכדומה, וה' יעזור שתיוושעי בקרוב בזרע של קיימא. מובן שראשית לכל יש להקפיד על הלכות הטהרה של בת ישראל.

* * *

8. אני רוצה לקבל על עצמי משהו הקשור לצניעות, ולא יודעת מה סדר העדיפויות בעניין זה. אשמח להכוונה.

כיסוי מקומות גלויים בגוף, ולאחר מכן כיסוי השיער.

(צילום: shutterstock)

9. לא הבנתי את עיקר עניין השמיטה. מובן לי כי השם ציווה על כך, וברוך השם על מצווה זו. ברור לי שארץ ישראל קדושה ואדמת ישראל היא קדושה, אך מה העניין בשמיטתה? האם מותר להשקות עציץ שלא נמצא על קרקע? והאם מותר להוריד את העלים שהתייבשו, או לחכות שיפלו לבד, אם העציץ הולך למות?

אעתיק מספר החינוך מצווה פ"ד: "משרשי המצווה, לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חידוש העולם כי ששת ימים עשה ה` את השמים ואת הארץ [שמות כ`, י"א], וביום השביעי שלא ברא דבר הכתיב מנוחה על עצמו. ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיונינו דבר הקדמות אשר יאמינו הכופרים בתורה ובו יהרסו כל פנותיה ויפרצו חומותיה, באה חובה עלינו להוציא כל זמנינו יום יום ושנה שנה על דבר זה למנות שש שנים ולשבות בשביעית, ובכן לא יתפרד העניין לעולם מבין עינינו תמיד, והוא כעניין שאנו מוציאין ימי השבוע בששת ימי עבודה ויום מנוחה.

"ולכן ציווה ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה. וכשהוא חפץ הוא מצוה אליו להפקירם. ועוד יש תועלת נמצא בדבר לקנות בזה מדת הותרנות, כי אין נדיב כנותן מבלי תקוה אל הגמול. ועוד יש תועלת אחר נמצא בזה האדם שיוסיף האדם בטחון בשם ברוך הוא, כי כל המוצא עם לבבו לתת ולהפקיר לעולם כל גדולי קרקעותיו ונחלת אבותיו הגדלים בכל שנה אחת, ומלומד בכך הוא וכל המשפחה כל ימיו, לא תחזק בו לעולם מדת הכילות הרבה ולא מיעוט הבטחון". עכ"ד.

ועוד יש בדבר סודות גדולים, בעניין שנת השבע המרמזת לשנות האלף השביעי שלאחר תחיית המתים, שלא נצטרך עוד לעבוד את האדמה.

עציץ בבית מותר לטפל בו כרגיל. עציץ בחוץ, מותר רק לטפל את הנצרך למען לא ימות, אך אין לטפל בו כדי להשביחו.

* * *

10. במקום עבודתי אני עובד עם גויים, ויוצא הרבה פעמים שהם שואלים אותי שאלות על הדת/חגים וכו'. האם מותר לענות להם ולהגיד להם דברים מן התורה, או שמוטב להימנע?

יש איסור ללמד תורה לגויים, כמו שמובא במסכת חגיגה (דף יג עמוד א') ואמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים שנאמר (תהלים קמ"ז, כ') "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום".

ובשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן י"ז) האריך בדין זה, ומסקנתו שם, שאסור ללמד תורה לגוי, בין תורה שבכתב בין תורה שבעל פה, ואסור לענות לו על שאלות דתיות, לבד כשמקשה ומתמיה על דת ישראל. וכן מותר ללמדו דיני שבע מצוות בני נח. גם מותר ללמדו עברית ולשון הקודש ודקדוקה. ע"ש.