מה באמת מסתתר מאחורי ההחלטות של הממשלה? טור נוקב במיוחד

לפני כשלושה חודשים, חברת הכנסת יסמין פרידמן מ"יש עתיד" נשאה את נאום הבכורה שלה שעסק בדאגה לבעלי חיים. "חונכתי על המשפט, כי זה המאכיל חיה רעבה מזין את נפשו" היא אמרה כעיוורת למציאות. היא לא חששה, ובכנות מלאה הודתה "הדאגה לרווחתם של בעלי החיים היא אחת הסיבות העיקריות שבגינה אני עומדת כאן". עוד הוסיפה ואמרה "אנו, בני האדם, מנצלים, משעבדים והורסים כל חיבור עם בעלי החיים והטבע לאורך דורות. עלינו לתקן זאת במהרה, כדי שילדינו יגדלו בעולם בו החמלה חשובה יותר מהאוכל בצלחת ומהון הכלכלי". כפי שפורסם, 12 מיליון ₪ מתקציב המדינה הוקצה לטובת טיפול בחתולי הרחוב, ופרידמן דאגה ליידע "אנחנו נמשיך לפעול לטובת רווחת חתולי הקהילה ושמירה על בריאותם".

חינוך לחמלה מבית היוצר של ח"כ פרידמן – בדיחה עלובה

האם אין יותר אירוני מזה שהיא תדבר בנאומה על חינוך ילדים לחמלה?! האם אין זו הכחשה טוטאלית להחלטות האנטי-הומניות שהממשלה לוקחת מאז תקופת כהונתה כנגד בני עמה שלה?! כיצד היא יכולה לדבר על חינוך לחמלה בעוד היא וחבריה לממשלה ביטלו את סבסוד מעונות היום לאברכים? הרי מדובר בהחלטה שתוריד אל מתחת לקו העוני כ-18 אלף משפחות בישראל! העלות החודשית המלאה והלא-שפויה בימינו של מעון יום עומדת על 2,070 ₪ לילד ו-2,695 ₪ לתינוק. כאשר מדובר במשפחה ולה שני פעוטות ההוצאה הופכת להיות בלתי אפשרית למשפחות רבות. היקף ההנחה שעד כה המדינה העניקה למשפחות אברכים עמד על כ-1,300 ₪ לילד, וכעת משהיא בוטלה, ילדים רבים ירעבו חלילה לפת לחם. אבל לא נורא, העיקר שלחתולי הרחוב יהיה מה לאכול...

מי אמר שבממשלה לא דואגים לרווחה ולבריאות?!

האם אין יותר אירוני מזה שח"כ פרידמן הצהירה על "דאגה לרווחתם של בעלי החיים ושמירה על בריאותם", בעוד חברתה לממשלה איילת שקד הצהירה לא מזמן "לקחנו החלטה לא פשוטה, החלטה אסטרטגית – לחיות ליד הקורונה, להכיל מתים"?

בממשלה בהחלט דואגים לרווחה ולבריאות, אבל פשוט לא לשל בני אדם, אלא יותר לשל חתולים, לוייתנים ושאר בעלי החיים.

אתם מבינים? מתחוללת מגפה שקוטלת חייהם של בני אדם, אבל הממשלה מוצאת את הזמן כדי לדאוג לפיצי ומיצי.

12 מיליון ₪ הוקצו לטובת פיצי ומיצי, וזאת בשעה שמנהלי בתי החולים משוועים לרכישת מכונות אקמו נוספות לצורך הצלחת חייהם של בני אדם. מצוקת ה"אקמו" בישראל עלולה להגיע לידי גביית חייהם של חולי קורונה. מנכ"ל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, פרופ' מסעד ברהום, התריע בראיון ואמר "מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה האם לקנות עוד אקמו - כי חד משמעית הולכת להיות פה סלקציה".

להזכירם, לפני כחודש חולה קורונה בן 40 שהיה מאושפז במצב קשה בבית חולים נהריה הועבר לבית חולים הדסה עין כרם בירושלים, לצורך חיבור למכשיר אקמו, וזאת מכיוון שכל מכשירי האקמו באזור הצפון היו בתפוסה מלאה.
בדיון שנערך בין מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, לבין מנהלי בתי החולים, התריעו מנהלי בתי החולים כי הם הגיעו כמעט לקצה יכולת התפוסה של מכשירי האקמו, וציינו את התמונה המזעזעת והכואבת כי הם הגיעו למצב שבו הם נאלצים להתחיל לתעדף את מי לחבר למכשיר האקמו, וכי הם חוששים שבקרוב הם ייאלצו לבחור את חיי מי להציל – הזקן שהתחסן או הצעיר שלא התחסן.

ובואו לא נדבר על מערכת הבריאות שעומדת בפני קריסה, על המחסור בתקנים של הצוות הרפואי, אבל נראה שאת חברי הקואליציה זה ממש רחוק מלהטריד. ד"ר אריק עדן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ומנהל מחלקת הקורונה בבית החולים כרמל בחיפה, סיפר בראיון על הצוות הרפואי שעובד מסביב לשון, וכך אמר "אנחנו כבר שנתיים בקריסה מוחלטת. הרופאים עובדים במשמרות של 24 שעות, יום כן יום לא, רבים כבר מזמן רוצים לעזוב את המקצוע. אנחנו בייאוש, מנסים להיאבק על חיי החולים כמו מפקד בקרב, אבל תשושים".

לא מזמן מנהלי בתי החולים דרשו את העברתם של 300 מיליון ₪ שהמדינה הבטיחה להעניק, תוך כדי שהם נגררו עמוק אל תוך סאגה מעייפת ומתישה שבה הם מצאו את עצמם בתפקיד של מקבצי נדבות. אבל לא נורא, העיקר שהרשויות הערביות קיבלו 53 מיליארד שקל...

המניע הנסתר נחשף

כיצד ניתן לדאוג לרווחת בעלי חיים, ולא לשל בני אדם? כיצד אדם יכול להגיע לידי החלטה ששליחות ותפקיד חייו הוא להגן על חתולי הרחוב, בעוד מחדלים ביטחוניים, בריאותיים וכלכליים מאיימים ופוגעים בחייהם של אזרחי מדינת ישראל? הנביא הושע נותן לנו את התשובה בפסוק אחד: "זֹבְחֵי אָדָם - עֲגָלִים יִשָּׁקוּן" (הושע י"ג, ב').

אצל כל אדם קיים רגש המצפון, וכאשר אדם נוהג באכזריות כלפי בני אדם הוא משקיט את מצפנו על ידי דאגה לחיות, ובכך "מוכיח" לעצמו שהוא אדם טוב. הדאגה לבעלי החיים נותנת להם את ההרגשה שקיימת בהם מוסריות עליונה.

הסבר נוסף לאדישות הקיימת לצער של בני אדם הוא שכאשר ישנה רגישות יתר ואהבה מוגזמת כלפי בעלי חיים, הדבר בא על חשבון הרגש לבני האדם. הרב קוק כתב כי כוח האהבה באדם הוא מוגבל. לכן כאשר יוצרים "האנשה" כלפי בעלי חיים, הדבר מהווה עיוות פסיכולוגי שהשלכתו היא זילות באדם.

גם לגבי רחמנות התורה מלמדת אותנו שיש חובה להגביל, ולא לנהוג במידה זו מול האכזרים, כפי שאמרו חז"ל: "כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים".

האם הבחנתם באילו מילים קשות ומאשימות פרדימן השתמשה - "אנו, בני האדם, מנצלים, משעבדים והורסים כל חיבור עם בעלי החיים והטבע לאורך דורות"? נראה שלפי השקפת עולמה בני האדם הם "הרעים", והחיות הן קורבנות של פשעי האנושות. עם השקפת עולם שכזו, אין זה מפתיע שהדבר האחרון שיעניין אותה ושכמותה הוא עזרה וסיוע לבני אנוש.

לא נותר אלא לקוות שנזכה בקרוב לגאולה השלמה, אז הקב"ה יאמר לצרותינו די ותקום ממשלתו של מלך המשיח.

הרב רפאל אוחיון בהרצאה מרתקת על הממשלה בישראל באחרית הימים, על פי הזוהר הקדוש. צפו: