פרשת קדושים: זיהום האוויר – וזיהום האווירה

השבוע פורסמו בתקשורת עובדות מטרידות על זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה. הדרמה, שראשיתה בפרסום נתוני מחלות קשות מנפת חיפה המראים עליה מדאיגה בהשוואה לשאר חלקי הארץ, התפתחה עד לכדי ניסיונות של עיריית חיפה לחסום את הגישה למפעלים המזהמים. וזה, כך נראה, רחוק עדיין מלהיות סוף הסיפור.

בנפת חיפה חיים למעלה מחצי מיליון אנשים, ונכון וראוי כי סיפור הדן בסיכונים לבריאותם יתפוס כותרות. אולם לצד זיהום האוויר באזורים מסוימים בארץ, מה דעתכם להתחיל לפתח שיח ציבורי עם על זיהום האווירה – מטרד ממנו סובלים, לרוע המזל, לא רק אלה המתגוררים בשכנותם של בתי זיקוק?

שאלו את סבא וסבתא שלכם איך הייתה נראית הפרהסיה הציבורית בצעירותם – והשוו למצב הקיים היום. משרדי פרסום היו קיימים גם אז ותאוות הבצע שלהם לא הייתה פחותה – אבל גבולות ברורים, גם אם בלתי מדוברים, היו גם היו. העובדה שאי אפשר היום לנסוע בצירי תחבורה מרכזיים מבלי להיות מוכרח להיחשף לפרסומות המנסות לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר וליצרים הירודים ביותר היא חידוש 'מודרני' שתתקשו למצוא מי שמדבר בשבחו. יש מעט דברים משותפים לציבור החרדי ולפעילות פמיניסטיות: אבל התיעוב מסגנון הפרסומות  הזולות הממלאות היום את המרחב הציבורי משותף לשתי הקבוצות.

תאמרו: ומה זה משנה בכלל היום, בעידן האינטרנט שמביא את כל הלכלוך שבעולם ישר אלינו? זה משנה, כי אדם יכול לגדור את רשות הפרט שלו, אבל על רשות הציבור אין לו שליטה. יכול אדם להוציא את מכשיר הטלוויזיה מביתו, להשתמש רק באינטרנט מסונן היטב או להתנתק ממנו כליל – ועדיין, אם לא יסתגר בביתו, ייחשף לתמונות וביטויים שפוגעים באמונתו וברגשותיו.

"קדושים תהיו," מצווה עלינו התורה בפרשת השבוע, ומפרש רש"י: "קדושים תהיו – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה". הגדרות שאנחנו, כפרט וככלל, מציבים לעצמנו, מביאים קדושה. הפלת הגדרות הללו מביאה...את הפך הקדושה. רוצים לדעתם איך להיות קדושים? גדרות, אלה התשובה. אל תסמכו על עצמכם ש'לכם זה לא יקרה' ו'אתם יודעים איך להשתמש בזה'. הציבו גדרות. העמידו סייגים. חז"ל עשו את רוב העבודה בשבילנו כשהתקינו לנו הלכות כמו הלכות ייחוד ודיני צניעות. אנחנו יכולים לעשות את השאר אם נגדר את סביבת חיינו ככל הניתן מהשפעות שאינן קדושות, וננסה שלא לספוג את האווירה המזוהמת בחוץ.

בתפילת שחרית אנו אומרים: 'שומר גוי קדוש שמור שארית עם קדוש ואל יאבד גוי קדוש'. עם ישראל מתואר 'קדוש' בגלל חיי קדושה שהצטיין בהם: חיים שהם ההיפך מחיי המתירנות ופריצת הגבולות המקובלים בימינו. כדי לזכות למצב של 'שומר גוי קדוש', אנחנו חייבים להתאמץ להיות, אכן, גוי קדוש. ובעוד אנחנו עושים כמיטב יכולתו בדל"ת האמות הפרטיות שלנו, חשוב וצריך להתפלל שלא ירחק היום ונזכה להחזיר את הקדושה גם לרשות הציבור של ארץ ישראל.