רוצים לפנק את נכדינו, והכלה לא נותנת לנו

אני סבתא להרבה מאוד נכדים. הבעיה שלי מתחילה עם הנכדים מצד בני הקטן. מאז ומתמיד היה ילד תפנוקים. בכל אופן בן זקונים.

הוא קיבל כל מה שרצה, היה לו כל דבר הרבה לפני שהיה לחברים שלו. הוא נסע לכל מדינה בעולם, כי לקחנו אותו אתנו לכל טיול שאנחנו נסענו אליו.

אהבנו לפנק אותו, והוא אהב להתפנק והכול היה בסדר.

לפני שבע שנים הוא התחתן, ומאז אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות.

יש לו ארבעה ילדים קטנים ביניהם תאומים. הוא ואשתו לא מגדלים אותם כמו שאנחנו היינו מצפים.

האם מגדלת אותם, והאב - כאילו כלום. אין לו מילה. היא עושה הכול לבדה, ומחליטה על הכול לבד.

הדבר היחידי שהוא עושה, הוא מפנק אותם. קונה להם מתנות ופוגש אותם בלילה, לפני השינה.

הבעיה הגדולה שלנו היא שבגלל שהיא מחליטה כל דבר, אז היא משאירה אותנו בחוץ.

היא לא רוצה את המתנות ולא רוצה את הטובות, היא אומרת שהיא מסתדרת בלי כל זה.

אנחנו לא מצליחים להבין למה היא מתעקשת.

והבן שלנו לא מנסה לשכנע אותה, כאילו גם לו טוב ככה.

איך אפשר לשכנע אותה שתתן לנו גם להתערב ולהיות עם הנכדים שלנו, כמו שאנחנו רוצים: לקנות להם מתנות, לנסוע אתם לטיולים, לפנק אותם?

* * *

השאלה המעניינת הזו היא תוצאה של שידוך מורכב.

מסתבר שהכלה שלכם, אמא של הנכדים שלכם, הגיעה עם שאיפה לקיים בית על אדני ה"יש".

חיים לפי מה שיש, קונים לפי מה שיכולים, משקיעים כמה שמסוגלים ולא קופצים גבוה, כי כנראה אין יותר מידי, וגם אין שאיפה כזו.

לעומת זאת, בנכם, שגדל אצלכם, אוהב בדיוק את מה שאתם אוהבים: למה לא לקנות עוד מתנות לילדים? למה לא לנסוע אתם לעוד בית מלון? למה לא לרכוש רכב יותר יוקרתי?

הוא גדל כך ורגיל לתענוגות האלו. היא גדלה אחרת, או פתחה לעצמה שיטה שונה.

אני מבינה שכלתך חוששת שהילדים יהיו רכושנים, בזבזנים ומפונקים כמו הבן, ולכן היא מחזיקה חזק במושכות, שלא יימלטו מידיה, ולדעתה יביאו חורבן על הבית.

אני מסכימה עם זה שטוב שילדים יחוו כל מיני שיטות וגיוונים, אבל כאן, בניגוד לבתים אחרים שבהם השאלה אם לחפוף בשמפו זה או באחר, זהו עניין מהותי, כמו שהדת היא עניין מהותי, להבדיל, כמובן - כדאי לערוך שיחה פתוחה בינכם לבין כלתכם, אבל אני כמעט בטוחה שזה הדבר.

מבחינה זו יש הגיון בריא במהלכיה של הכלה.

כשמפנקים ילד ונותנים לו כל מה שמבקש, הוא רוצה שזה מה שיהיה לו כל החיים, ולא בטוח שהחיים יספקו לו את התאוות שלו.

לכן, עדיף שלא לפנק עד כדי כך.

פינוק של סבתות צריך לבוא במחוות קטנות: באהבה, חיבוק ונשיקות. בנתינת מתנות מדי פעם, ולא יותר מדי גדולות. נסיעה עם הילדים למקומות שונים, אבל לא כאלו שסותרים את דרך חייהם, וכך הלאה.

נסי להגיע עם כלתך אל הדרך שתהיה מקובלת עליה. תצטרכי כנראה להוריד קצת מהרמה שאת רגילה אליה, אבל מצד שני תרוויחי הנאה גדולה מילדים מחונכים, שלא צריכים הרבה כדי להיות שמחים.