זה מה שקורה כשהאומץ עומד מול הפחד. כתבה רביעית בסדרה

בכתבה הקודמת דיברנו על הדברים שאנחנו צריכים לעשות כדי להצליח לאזור אומץ ולהתגבר על הפחד.

חשוב שנבין: כאשר אנו נמנעים מלהתעמת עם הפחד, הוא אינו מתפוגג מאליו. הוא נשאר בתוכנו ואף מתעצם! אדם שאין לו אומץ להתמודד מול הפחד, מצייר לנגד עיניו לקראת כל התמודדות את התרחישים השליליים האפשריים בעקבות ההתמודדות הזו.

לדוגמה: לפני שהוא פוגש אנשים, הוא מייצר אצלו במוח דיאלוג, בו הוא מסביר לעצמו שאין לו סיכוי להצליח להביע את עצמו באופן רהוט ומשכנע. הוא מצייר את עצמו עומד בצד אף על פי שכולם מדברים, או אפילו מדמיין איך כולם צוחקים על מה שהוא אומר.

את אותן מחשבות, את אותו רעל רגשי, האדם הזה חווה שוב ושוב, גם אם בפועל הוא חמק מההתמודדות ונמנע מהסיטואציה המאיימת מבחינתו. הדרך היחידה להימנע מלחוות את התחושות הקשות הללו הינה פשוט לנפץ את הפחד לרסיסים, וזאת באמצעות אומץ והעזה שיובילו להתנסות חדשה, שתעניק סיכוי לחוויה חיובית שתשנה את המאזן מיסודו.

הפחדים – גבולות

למעשה, הפחדים שלנו – משמשים בתפקיד הגבולות שלנו. הם מסמנים בעבורנו את הקווים שאותם אנחנו לא יכולים לעבור. את הקווים הללו הם אינם קובעים בהכרח ממניעים ענייניים, ולפעמים, הקווים הללו פשוט מתווים את הגבולות שמעולם לא עברנו, ומשום כך אנו גם מפחדים לעבור. כל התנסות ראשונה מעוררת חשש, והפחד הזה מציב קו דמיוני, מעין גבול, אותו אנו חוששים לחצות.

לכתבות הקודמות:

מהו אומץ, ומה מרוויחים ממנו?

בהעדר אומץ: ממה אנחנו מפחדים?

זה מה שאתה צריך לעשות כדי לאזור אומץ

כמובן, לפעמים הפחד מציב גבולות חיוביים. כאשר אדם מפחד לנהוג בפראות, או לפגוע בזולת, מדובר בפחד חיובי, ו"אומץ" בנסיבות אלו יהיה שלילי בהחלט.

אולם במקרים רבים אחרים, מדובר בפחדים חסרי בסיס, חסרי הגיון. את הפחדים הללו משתלם לנו לנפץ, ואת הגבולות שהם מציבים בפנינו מומלץ שנפרוץ, וכל המקדים הרי זה משובח.

פחדים כדוגמת הפחד להיות בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'", לדבר בפני אנשים, להכיר אנשים חדשים, להתנסות בהתנסויות חדשות, וכיוצ"ב, הינם פחדים שאינם משרתים אותנו בשום דרך. הם רק מציבים בפנינו גבולות מיותרים, שמונעים מאתנו לפרוץ קדימה ולהצליח בחיים. מאידך, בכל פעם בה אנו פורצים גבול שכזה, ומצליחים באומץ להתגבר מעל הפחד, אנו צומחים וגדלים ואף מרחיבים את תחושת המסוגלות והיכולת שלנו!

הפחדים מהווים גבול, אולם זה לא אומר שלא ניתן לחצות את הגבול הזה. אנשים שהפחד משתק אותם, מתייחסים אל הפחד כתמרור אזהרה שאומר: "זהירות, גבול לפניך, אחורה פנה!". לעומתם, אנשים שמתגברים על הפחד וצומחים, הינם אנשים שמכירים בקיומו של הגבול, אך מודעים גם ליכולת לחצות אותו בשלום.

יותר מכך: אנשים אמיצים, מחפשים אתגרים וששים לקראתם. הם יודעים שהפחד מסמן את הקרבה לגבול, ובמילים אחרות: את ההזדמנות לפרוץ גבולות, לפרוץ דרך, ולהגיע אל המקומות שאליהם הם רק חלמו עד כה להגיע... מבחינתם, הפחד מבשר על מפגש צפוי עם האישיות שיכולה להיות להם, וזאת כאשר הוא מודיע כי הם קרובים לקצה הגבול של האישיות הנוכחית, המוגבלת.

אצל אנשים אלו, הפחד הופך לאתגר. הוא מתורגם לדחף להוכיח לעצמם שהם יכולים להתגבר על המחסום, לפרוץ אותו, ולהמשיך לשעוט קדימה – אל היעד הבא.