למה אדם אשם בגלגולים הקודמים שלו? האם ה’ רוצה שאתפלל אליו? והאם מותר לפרוט כסף מקופת צדקה?

1. אבי עליו השלום נפטר לפני כחודשיים. לפני הלוויה שאלו מי מעוניין לזהות את הגופה, ולא ידעתי באותו רגע מה להחליט. האם יש ל"זיהוי גופה" התייחסות בהלכה? האם כדאי? מותר? מצווה? אסור?

זה חלק ממצוות לווית המת, וכל הקודם זכה.

* * *

2. מה אדם אשם במעשים של הגלגולים הקודמים שלו? הרי הוא לא מכיר אותם, וככה קשה להבין. מילא אם הוא היה מכיר את הגלגול הקודם שלו, והיו מסבירים לו – "אתה עני בגלל הגלגול הקודם, אתה מעוכב בגלל הגלגול הקודם...". אבל אדם לא מכיר אפילו את הגלגול הקודם שלו, אז מה הוא אשם ולמה חייו צריכים להיות מושפעים מהגלגולים הקודמים?

אילו היה אדם יודע, לא היתה לו בחירה להתעלם או למרוד. הקב"ה נותן לאדם בחייו תזכורות והזדמנויות רבות לשנות את דרכיו, לחפש את תיקונו. ובדרך שבה אדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו מן השמים. הרוצה לטהר - מסייעין בידו!

הכל הולך אחר הלב. אם תרצה לתקן את מעשיך, הקב"ה יעזור לך למצוא בדיוק מה עליך לתקן.

למעשה, יכול אדם לדעת מה עליו לתקן מגלגול קודם. כתב הגר"א הקדוש, שעל אדם לעיין אלו מצוות קשה לו לקיים, וידע שירד כדי לתקן אותן מגלגולים קודמים (לאחר שיעמוד במבחן, מצוות אלה יספקו לו עונג רוחני, ולא יהיו למעמסה). וכן יראה לאיזו עשייה רוחנית נפשו מתקשרת, בלימוד ובחסדים, וידע שצריך לתקן גם בזה.

ראה עוד בתשובתי: "מדוע איננו זוכרים את הגלגול הקודם?".

בנוסף, אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", המתארת דו-שיח עם אלוקים לאחר המוות על שאלות רבות באמונה (הוכחות למציאות הבורא, משמעות החיים, אמיתות התורה, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). לקריאת החוברת, חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית". בחוברת זו תראה כיצד ניתן להגיע לאמונה ישרה מכל נקודה בחיים.

* * *

3. האם מותר לגבר ללקוט שערות/שערה לבנה מהגבות? האם באופן כללי מותר לגבר ללקוט שערות מהגבות כאשר הגבות "פרועות"?

א. אסור ללקט אפילו שיער אחד לבן משום (דברים כ"ב, ה') "לא ילבש גבר שמלת אישה" (ראה שלחן ערוך יורה דעה סוף סימן קפ"ב).

וראה עוד כאן.

ב. במקרה שנתרבו שערות הגבות יותר מהרגיל ומתבייש בזה - מותר (ראה מה שהביא בזה בספר אהל יעקב - לא ילבש, סעיף יא).

וראה עוד כאן.

* * *

4. כשמגיע אדם לאסוף צדקה, אך עד שמוציאים מהכיס - הוא נעלם מן העין, האם הכסף שהוצאתי מהכיס על דעת לתת לאותו אדם נחשב כבר לכספי צדקה, או שמא כיוון שעדיין לא הגיע לידיו, זה היה כעין תנאי שלא יחול עד שיגיע לידיו? ואם זה נחשב כבר כצדקה, האם זה כבר נחשב מיוחד לאותו אדם, או לאותה מטרה וא"א לשנות? כעת צריך לרוץ לחפש אחריו (רוב הסיכויים שלא אמצא אותו ו / או שכבר לא אזהנו), או שמא ניתן לתת לכל מטרה?

יש מי שהורה שיש לתת את הכסף לעני אחר (דרך אמונה חלק א' הלכות מתנות עניים פרק ח' בציון ההלכה ס"ק פח בשם מרן החזון איש זצ"ל), ויש מי שהורה שהוא פטור, כיוון שעל דעת אותו עני נדר, שרק אם הוא נמצא ורוצה לקבל הוא חייב לתת, ולכן אם חלף הלך לו שוב אין לו חיוב (שו"ת אבני ישפה חלק ד' סימן ק"א סוף ענף ד' בשם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל).

והעצה היעוצה בזה היא להיזהר לגמור בלבו שאינו מכוון לזכות לעני עד שיגיע לידו ממש - וכמו שכתב בספר הליכות שלמה חלק א' (פרק ז' בארחות הלכה הערה 12) בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שהיה מעורר, שיזהר כל אדם בדבר המצוי פעמים רבות, שמכין מטבע לתתו לעני או לגבאי מסוים המסבב ליטול צדקה, ולבסוף לא עבר אותו אדם על פניו, שקרוב הדבר להיכשל בעוון נדרים ח"ו, ולכן יזהר לגמור בלבו שאינו מכוון לזכות לו עד שיגיע לידו ממש.

[ושם כתבו עוד, שאירע פעם שעבר עני על פניו של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ולא נטל מידו וחיפש אחריו ליתן לו את המטבע, וכששאלוהו הרי מעשים בכל יום הם כנ"ל ומה יום מיומיים, השיב כי בדעתו מוחלט תמיד שלא יהיה לצדקה אלא כשיגיע ליד העני כנ"ל, אולם הפעם כבר הגיש המטבע ליד העני ממש אלא שהלז (שהיה סגי נהור ל"ע) לא הרגיש בכך, ונסתפק אם גם זה נכלל בהחלטתו הנ"ל, ולכן חיפש אחריו].

וכן כתב הרב חיים מאיר וואזנר זצ"ל בתשובה שנדפסה בשו"ת שבט הלוי חלק י' (סימן קס"ו אות ז'): "והנה תמיד הצטערתי על המכשול שלוקחים כסף לתת לעני ועד דהכי והכי העני נעלם מן העין או רוצים לתת כסף גדול ולקבל עודף מהעני, והעני אומר שמיד ישוב ויביא כסף קטן והעני שוכח, ומחזיר הכסף לכיס אחר שנתייחד כבר לתתו לצדקה לעני ומתערבים כספי צדקה עם כספו והוא מעשים בכל יום, והערתי שיש להתנות כהלל (ראה מסכת פסחים דף סו תחילת עמוד ב') שלא יחול שם הצדקה על שום כסף הנלקח ליד לתת לעני עד שיגיע ליד העני ממש ויזכה בו ועד אז יישאר כסף פרטי". ע"ש.

* * *

5. גיסי מתחתן בעוד מספר חודשים בשנית. יש לו בת מנישואים קודמים. הרב שמחתן אותו אמר לו שבתו לא תוכל להשתתף איתם בחופה, ואף לא להיות באולם. כיוון שמעולם לא שמעתי על דבר כזה, רציתי לדעת האם זה אכן המצב ואם כן, מאין זה נובע.

נכון שכך מנהג האשכנזים, שהילדים מהנישואין הראשונים נמנעים מלהשתתף בנישואין השניים של הוריהם, ולכן אם גיסך אשכנזי, אין לבתו להשתתף בנישואיו השניים.

אולם אצל רוב קהילות הספרדים לא מצינו שהקפידו בזה, ולכן אם גיסך ספרדי, והוא רוצה שבתו תשתתף - היא יכולה להשתתף.
 
מקורות: לגבי מנהג האשכנזים - בספר מנהגים דק"ק וורמיישא חלק ב' (עמוד נא) כתב, בנים ובנות, של האלמן או האלמנה, ביום חופת אביהם או אמם, אינן הולכים לבית הכנסת, כל שכן לחופה, ואינם באים לסעודת נישואין. ע"ש. ולכאורה אלמן ואלמנה לאו דווקא, והמנהג שייך גם לגבי גרוש וגרושה, וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק א' (פרק כ"א סעיף מ"ד) המנהג שאין הילדים הולכים לנישואי ההורים בזיווג שני כלל, ואין נפקא מינה אם זה לסעודה או לחלק אחר.

ולגבי מנהג הספרדים - הובא בספר מעין אומר חלק י"ב (עמוד שכ"ז) שהגר"ע יוסף זצ"ל נשאל אודות בחור בן שלושים שאמו עומדת להינשא, האם כדאי שיהיה בנישואי אמו? והשיב: אם האם מתביישת שלא ילך, ואם רוצה שיבוא, שילך. וכתב הרב המחבר שליט"א (שם הערה קי"ד), שמבואר בדבריו שכל טעם המנהג הוא מחמת שההורים מתביישים בשעת הנישואין מילדיהם שרואים מישהו אחר תופס את מקום אביהם או אמם. לכך כאשר האב או האם רוצים בכך, ואדרבא נפגעים אם לא באים לנישואיהם, אין בכך כלום. וכן יעוין עוד בשו"ת עטרת פז חלק ו' (חלק אבן העזר סימן א') שברובי קהילות הספרדים לא מצינו שהקפידו בזה. ע"ש.

(צילום: shutterstock)

6. קשה לי לקיים מצוות, אף על פי שאני יודעת שצריך ושכר ועונש וכל זה. ובגלל שאני עוברת הרבה עברות - אפילו שבת אני לא שומרת - אז אני מרגישה לא בסדר לדבר עם השם ולהתפלל, כי אני לא בסדר ואני מצערת אותו, מצד אחד. ומצד שני, חסר לי הקשר איתו של הדיבור הפשוט. השאלה שלי היא אם זו לא צביעות או שקר לדבר עם השם בזמן שאני יודעת שהוא מאוכזב ממני, אם בכלל הוא מעונין שאני אדבר איתו והוא רוצה להקשיב לי.

הקב"ה אוהב אותך, ואף על פית שהוא מצטער מאוד על מצבך הרוחני, וכואב שאת לא זוכה לקיים את המצוות כראוי, וביותר על כך שאת לא זוכה לשמור את השבת כראוי, וודאי בורא עולם מצפה לראות אותך לידו ונאמנת למצוותיו לטובתך - אבל ודאי שבורא עולם רוצה שתדברי איתו ומצפה לשמוע ממך ולתת לך את מבוקשך.

תתפללי לה' על כל מה שאת צריכה, ותרבי בתפילה שתוכלי לנצח את הצר הרע. נשמח לעמוד לצידך ככל אשר תרצי.

* * *

7. שמעתי שיעקב אבינו קרא את התהילים, ורציתי לשאול - הרי נאמר שדוד המלך כתב וחיבר את התהילים, אז איך יעקב אבינו, שהיה דורות רבים לפניו, קרא אותם?

אכן כך אמרו במדרש (בראשית רבה ס"ח, י"א, ובפירוש עץ יוסף שם) שיעקב אבינו היה אומר בבית לבן כל ספר תהילים. ע"ש. ולמרות שספר תהילים עדיין לא נתחבר על ידי דוד המלך, כנראה ידע זאת ברוח הקודש.

* * *

8. ביום שבת רצינו להשתמש בכף מחוררת למרק על מנת להוציא את הירקות מהרוטב. אני טענתי שזה בורר, משום הוצאת אוכל מתוך פסולת שלא ע"מ לאוכלו לאלתר, וגיסי טען שזה לא בורר. אשמח לדעת מה התשובה.

נחלקו בזה גדולי הרבנים - יש אומרים שאסור להשתמש בשבת בכף מחוררת שעשויה לברור בה, כיוון שמדובר בכלי המיוחד לברירה (שביתת השבת מלאכת מרקד סעיף י"א, אשרי האיש חלק ב' פרק כ"ה סעיף ל"ז בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, חוט שני הלכות שבת חלק ב' עמוד ס"ט, שמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק ג' סעיף נ"ח, מנוחת אהבה חלק ב' פרק ז' הערה 28), אלא אם כן כוונתו רק להעביר את הירקות הישר מן הסיר לצלחת, ואינו שוהה כדי להפרידם מן הרוטב, אז מותר, אף על פי שמעט מן הרוטב ירד דרך החורים (שמירת שבת כהלכתה שם).

ויש שהתירו להשתמש בכף מחוררת, אף שהאוכל מסתנן דרך החורים, אם דעתו לאכול אוכל זה מיד (אור לציון חלק ב' פרק לא סעיף י', כי נוקט לעיקר שהברירה היא במה שנשאר בידו. ולכן הלוקח מרק במצקת והמים יורדים דרך החורים, נחשב כבורר אוכל מתוך הפסולת, ומותר לעשות כן אם אוכל מיד. ואף שלכאורה יש לאסור כשעושה כן בכלי, שהרי זה כמו קנון ותמחוי, מכל מקום יש לצרף את שיטת הסוברים שאין בורר בלח. ע"ש עוד בדבריו. וכן פסק הילקוט יוסף הלכות שבת כרך ג' סימן שי"ט סעיף מ"ב, ובהערה שם הביא שכן השיב לו אביו הגר"ע יוסף זצ"ל), וסיימו: שמכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה (שם, שם).

הרי שגם המתירים לא התירו אלא על דעת לאכול מיד, ולכן בנדון שאלתך, שהייתה כוונה לברור את הירקות שלא על דעת לאכול מיד - אסור לכל הדעות.

(צילום: shutterstock)

9. האם מותר לקנות בחנות בגדים שמחללת שבת (לא מצד רגש אלא הלכתית)? אם אפשר לקבל מקורות.

מעיקר הדין מותר לקנות בגדים מחנות שפתוחה בשבת. אמנם ראוי במידת האפשר (אם אין פער משמעותי במחירים, ואין טרחה יתר על המידה) לקנות ולתמוך בחנויות שומרות שבת.

מקורות: יעויין בשו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן תת"ה) וחלק ב' (סימן קצ"ה ותשכ"ד) ובספר דרך שיחה חלק א' (עמוד ער"ה) ובספר שלחן יוסף (עמוד נ"ב) ובמכתבם של גדולי הדור הנדפס בסוף ספר הליכות שבת חלק א'.

* * *

10. האם מותר לפרוט כסף מקופת הצדקה?

מותר לפרוט כסף מקופת הצדקה, כסף גדול בקטן, או קטן בגדול, ואפילו לדבר הרשות. ואין צריך ששני אנשים יעמדו עליו כדי לא לבוא לידי חשד.

מקורות: ראה בשו"ת אז נדברו חלק י"ב (סימן כ"ה אות ג' ד"ה ומה), ובספר צדקה ומשפט (מהדורת תשע"ו עמודים קפ"ד-קפ"ה), ובספר באורח צדקה (פרק י"ז סעיף י"ב).