הידברות, למה אתם מצטטים סלבס מתחזקים?

השבוע, ברשותכם, אני רוצה לקחת אתכם למסע קצר מאחורי הקלעים של אחד האספקטים המעניינים והרגישים בהידברות. לא פעם אני מקבל את השאלה שבכותרת (בווריאציות שונות) במיילים שנשלחים למערכת, ולא תמיד אנו יכולים להשיב באריכות או לקיים דיוני עומק עם הפונים, אבל אולי זה הזמן להתייחס לנושא שמפריע לחלק (קטן, יש לומר) מהקוראים והגולשים של הידברות.

והנה עיקרי הטענה: למה אתם בהידברות מפרסמים אייטמים או ראיונות על אמנים ומפורסמים שטרם חזרו בתשובה שלמה? נכון, הם הצטלמו עם תפילין או בכותל או נישקו מזוזה - אבל מצד שני, הם מופיעים שלא בצניעות מלאה בפעמים אחרות, התכנים שלהם לא לגמרי דתיים, ובכלל, למה להתייחס אליהם כאל דמויות נערצות כשיש לנו את גדולי ומאורי הדור?

ובכן, מצד האמת אפשר בהחלט להבין את הטענות ובעיקר את התחושות האלה. אין ספק שבעולם מושלם, היינו מתמקדים אך ורק בהרצאות, בדברי תורה, בהלכות, בלימוד תורה נטו. למעשה, זה מה שעשינו בעבר. הוותיקים שביניכם בוודאי זוכרים את אתר הידברות עד שנת 2014 למניינם. הוא כלל בעיקר שיעורים והרצאות, וגם שו"תים ומעט מאמרים תורניים. אמנם גם אז היו סלבס בערוץ, אבל הרוב המוחלט היה שיעורים, שיעורים ועוד שיעורים. מאז אתר הידברות הפך מאתר-של-ערוץ לפורטל בפני עצמו, התוכן התרחב מאוד, והתוצאות היו בהתאם - מ-370 אלף כניסות חודשיות האתר טיפס ל-4,000,000 כניסות חודשיות וכמעט 10,000,000 דפים נצפים מדי חודש.

אדם דתי/חרדי שיושב ותוהה למה אנחנו צריכים להביא זמר מזרחי שאמר ציטוט מרגש לכל הדעות, צודק בהחלט מצד עצמו. הוא באמת לא צריך את זה. למעשה, לא בטוח שהוא צריך את אתר הידברות ואת עלון עונג שבת. הוא בהחלט מוזמן להתנתק מהרשת כולה ולהקדיש את זמנו ללימוד תורה, למשפחתו וכן הלאה. אבל תחשבו על זה ככה - מהצד השני, לא של החרדי שלא רוצה לראות סלבס בכלל - אלא מהצד החילוני, של אדם שהגיע חצי במקרה לאתר הידברות (וכידוע, אין מקרה בעולם), מה יעניין אותו ויגרום לו להישאר באתר? איך נמשוך אותו בצורה הראשונית? התשובה ברורה. כמו שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל משך את המון העם בסיפורים ופחות בדברי תורה עיוניים, כך בדור שלנו עלינו למשוך את המון העם ולדבר בשפתם. ואם דקה לפני שהגולש המסורתי הגיע להידברות "במקרה", דרך חיפוש של זמני שבת או ביטוי כלשהו שבו אנו נמצאים בראש תוצאות החיפוש, הוא גלש באתרים גרועים, ברשתות חברתיות זולות ובשאר ביב השופכין שהרשת מציעה לכל דכפין – המציאות מלמדת שזמר מפורסם עם ציטוט מחזק, או תוכן צבעוני ונגיש, הם תכנים שיתפסו את תשומת לבו בסבירות גבוהה.

מאידך, מובן שחייבים איזון: אנחנו מקפידים ונזהרים שלא להפוך את אותם מפורסמים לצדיקי הדור. לא מנסים להפוך אותם לדמויות נערצות. הם "בסך הכל" אנשים מוכשרים שזכו להצלחה ופרסום, ובנקודות מסוימות גילו את בוראם וניפקו ביטויים או צילומים מרגשים. אפשר להסתכל על זה בקפדנות ובעין שלילית, שהרי הם נמצאים "רק" בתהליך ולא זכו עדיין לחזור בתשובה שלמה, אבל גם אפשר להסתכל על זה בעין טובה, כחלק מתהליך, כנקודה של אור בתוך כל החושך. הרי החוזרים בתשובה לא עשו את זה תוך יום בודד (וטוב שכך), ובכלל, למה לא לנצל לטובה את מידת הפרסום של אדם מסוים כדי לחזק את הציבור? הרי לצערנו, יהודי ממוצע שרחוק מיהדותו יקשיב לתכנים של עומר אדם הרבה יותר מאשר לרב, שנתפס בעיניו כרחוק מעולמו הנוכחי. ואם עומר אדם מספק אמירות מחזקות, למה להעלים אותן מאנשים שיכולים להתחזק מכך? האם מישהו באמת חושב שאותם מסורתיים לא זקוקים, בחלקם, לאנשים שנראים כמותם ומדברים בשפתם? אחרים יקראו לזה מלכודת דבש, אבל מובן שהיהדות אינה מלכודת. היא הפתרון, היא היעד הנכון. ואם מפורסמים יכולים להירתם לכך - אז למה לוותר עליהם?

אין בדבר כל הטעייה, כי אנו באמת ובתמים מאמינים בצעד החיובי שעושים אנשים מפורסמים לקראת יהדותם. אנחנו מעודדים אותם להתקרב, ומברכים כל יהודי רחוק שמתחיל להתחזק (או לפחות לא מתבייש בהתחזקותו הרוחנית) בזכות הצעד הקטן שעשו אישים שהוא כיבד בתרבות הכללית.

כן, מובן מאליו שלא מומלץ להפוך אותם לקדושים וצדיקים, אבל היי, מי עושה את זה בדיוק? אנחנו בהידברות מקפידים להיצמד לציטוטים עצמם, ותו לא. מביאים את הדברים כהווייתם. היינו יכולים, מאידך, להיות הגרסה האינטרנטית של העיתונים החרדים, כבודם במקומו מונח, אבל המתלוננים שוכחים שאנחנו לא כלי תקשורת שמיועד לציבור חרדי. הידברות הוקמה כדי לקרב את אחינו, וחייבים לזכור את זה לפני הכל. ציבור חרדי שמרגיש שהתכנים פחות מתאימים אליו - אשריו ואשרי חלקו. אדם כזה באמת אינו קהל היעד שלנו, ואנחנו גם ממליצים לו שלא להיכנס לאתר (אגב, מתי בפעם האחרונה שמעתם על אתר שמוותר במודע על חלק מהגולשים?). אבל המקפידים והחזקים אינם יכולים לדרוש שלא נפנה אל המתחזקים והמתקרבים, שהרי הידברות הוקמה בראש ובראשונה למענם ועבורם. הם אלה שצריכים אותנו באמת, ולא החרדים שממילא נהנים משלל כלי תקשורת מגוונים.

מאות אלפי יהודים התקרבו לבורא בזכות רבנים ומזכי הרבים, אבל יש גם לא מעט יהודים שהניצוץ שלהם נדלק בזכות שיר של ישי ריבו, שורה בשיר של אביתר בנאי, ראיון מחזק עם עדן הראל או הודעת ווטסאפ של סיון רהב מאיר. לכל אלה יש חלק חשוב בעולם התרבות היהודית של ציבור המתקרבים, ובמקום להחביא אותם ולטעון שהם לא מושלמים - צריכים לרומם אותם, להדהד את המסרים נטו, ולזכור תמיד למי אנחנו מדברים, ומי זקוק באמת לחיזוק ולהידברות אמיתית.