"אתלבט מאוד": ח"כ ביטון מתנגד לחקיקה פרסונלית נגד נתניהו

לאחר שהקואליציה הצליחה בשבוע האחרון לאשר בכנסת את תקציב המדינה, צפויים בפניה אתגרים נוספים, אחד מהם הוא החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער לפיו נאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה.

בניגוד לרוב חבריה בממשלה, שרת הפנים איילת שקד כבר הצהירה בפומבי על התנגדותה לחוק, המכונה "חוק נתניהו". יהודה שלזינגר דיווח הבוקר (שני) ב"ישראל היום", כי יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת מיכאל ביטון (כחול לבן), צפוי אף הוא להערים מכשולים בדרך לאישור החוק.

על פי הדיווח, ביטון הביע לאחרונה בשיחות סגורות את התנגדותו לחקיקה הפרסונלית. "אני מתנגד לחקיקה אישית מכל סוג שהוא", אמר ל"ישראל היום". לדבריו, "בעבר הציעו לכחול לבן, ולא פעם, לקדם חקיקה אישית – גם נגד נתניהו – והוחלט שלא לקדם זאת".

ביטון הבהיר כי לעמדתו "מהות החוק נכונה והגיונית. זה נכון מבחינה ערכית שאם שר לא יכול לכהן כשעומד נגדו כתב אישום – כך גם ראש ממשלה לא יכול לכהן כשיש נגדו כתב אישום. אבל יש מצבים שכתב אישום הופך לכתב זיכוי. אם במקרה של ראש ממשלה הוא לא יוכל להתמודד בגלל כתב אישום ולאחר מכן יתברר שהוא זכאי, המשמעות גורלית ודרמטית למדינת ישראל".

"יש מקום לבדוק את חומרת כתב האישום ולגבש החלטה גם בעזרת ועדה ציבורית שתפעל לצד היועץ המשפטי לממשלה", הוסיף ביטון. "אי אפשר לנצח בחירות בעזרת חקיקה, זה לא דבר טוב. אך אולי אפשר לקבוע שהחוק הזה יוחל רק בעוד שלוש שנים. זה גם ידרבן את נתניהו לדרוש לסיים את משפטו כמה שיותר מהר כדי שיוכל להוכיח את חפותו, ויאפשר לנו לנצח בבחירות לא רק בעזרת חוק".

בשורה התחתונה, הבהיר ביטון כי יתלבט "מאוד" בנוגע לאופן הצבעתו: "אני לא מוכן לחקיקה פרסונלית בישראל. אני לא יכול לומר שאצביע אוטומטית בעד חוק שכזה".

כזכור, שר המשפטים פרסם לפני כשלושה שבועות את תזכיר החוק, שפרטיו גובשו לאחר סדרת דיונים במשרד המשפטים. מספר ימים לאחר מכן דחה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את הטענות לפיהן מדובר בחוק פרסונלי שנועד לחסום את נתניהו מלכהן כראש הממשלה בשל כתב האישום התלוי ועומד נגדו. בכנס באוניברסיטת תל אביב אמר היועץ כי "לפי העולה מהצעת החוק, התיקון אינו פרסונלי אלא כללי, וצופה פני עתיד. זאת, תוך הטלת סייגים ומנגנוני בקרה וביקורת מתאימים, בשים לב לעקרונות משטריים חשובים אחרים החלים במדינה דמוקרטית". עוד הוסיף, כי החוק המוצע "יש בו לוודא כי הממלכתיות תגבר על כל אינטרס אישי".

על פי הצעתו של סער, המתקנת את חוק יסוד הממשלה, חבר כנסת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום לא יהיה כשיר להרכיב את הממשלה אם הואשם בעבירה שהעונש הקבוע לה הוא שלוש שנות מאסר או יותר. עם זאת, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוכל להתיר את הטלת המנדט על חבר הכנסת, במידה ויקבע כי בנסיבות העניין אין עם העבירה קלון.

מההצעה עולה, כי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר או יותר ויש עמה קלון לא יוכל לקבל את מלאכת הרכבת הממשלה מנשיא המדינה, ולא ייכלל בהצעה להבעת אמון בממשלה חדשה. כמו כן, הוא לא יושבע כראש הממשלה החלופי. תחולת החוק תהיה רק החל מהכנסת ה-25.