איך ילדה קטנה לא פוחדת לנסות דברים חדשים בגן השעשועים?

"אני לא מצליחה לנשום, אני כל כך מוטרדת, אני נמצאת בלחצים איומים", אמרה מיכל בנשימה כבדה.

"אנחנו קבורים בחובות, המצב הזוגי שלי ושל יונתן מזעזע. יום אחד חשבתי שאני מתעלפת. הגעתי למיון ואמרו לי שזה התקף חרדה. אני לא מצליחה לנשום, לא מצליחה להירגע", אמרה בייאוש.

"נשמע שאת בתקופה קשה מאוד. בואי ננסה לעזור לך להגיע למקום נפשי שתוכלי להתחיל לטפל בבעיות שלך ברוגע, בלי להרגיש שכל העולם סוגר עליך ככה", אמרתי לה.

הדרך לפתרון הבעיה הנפשית שמיכל נמצאת בה, היא לעזור לה לחוש את נוכחות השם בחייה.

הנפש מחפשת באופן טבעי תחושת נוכחות. תחושת הנוכחות נותנת לאדם את הבטחון הנפשי שלו.  לכן כל אדם זקוק להרגשת נוכחות (נוכחות של הורים, ידידים, בעל, אישה…).

כדי להגיע לתחושה זו, על מיכל לעבור מסע טיפולי שלם, המורכב משלושה שלבים (על פי הבעש"ט): הכנעה, הבדלה והמתקה.

השלב הראשון, והחשוב ביותר, זו ההכנעה - לעזור לה לעמוד מול עצמה, מול הנטו שלה.

לרוב זהו השלב הקשה והכואב ביותר, כיוון שעל המטופל להסיר את ההגנות וההתנגדויות שהוא כה מזוהה עמן.

רק אחרי תהליך עמוק של חזרה למקום האמיתי שלה, היא תוכל לעבור לשלב השני: הבדלה. בשלב הזה, היא תלמד להבחין בתוכה בין האנרגיות השליליות לחיוביות, ולבסוף תוכל להגיע לשלב ההמתקה.

בשלב ההמתקה, מיכל תחוש את נוכחות השם בחייה.

"מיכל, תרצי להבין מדוע את סובלת מחרדות?", שאלתי.

"בטח. גם הגנים של אמא שלי, וגם יש לי מספיק סיבות אובייקטיביות".

"נכון. הסיבות שלך הן אמיתיות. אבל החרדה נובעת מדבר אחד בלבד: איבדת את תחושת הנוכחות של הקב"ה בחייך.

"בגלל הילדות שעברת, קשה לך לחזור לתחושת הנוכחות הכל כך בסיסית של הנפש שלך.

"אדם שגדל בצורה בריאה, שמקבל אהבה, ביטחון, יחס טוב וקשר יציב ובריא - לא מרגיש לבד, כי הוא בעצם משחזר את החוויה שהוריו העניקו לו בגיל צעיר. זה מה שההורים מייצרים לילד. לא סתם אומרים את המשפט הזה, ש'ההורים בשביל הילד הם כמו אלוקים'. החסך שלך בקשר בטוח, גרם לך לאבד בגיל צעיר מאוד את תחושת הנוכחות.

"כי בעצם, מה זה להרגיש פחד? זו התחושה הזו שיש לי דברים שהם גדולים יותר ממני, שמאיימים עלי", הסברתי.

"טוב, חוץ מהחלק של נוכחות השם, לא חידשת לי... אני יודעת שזה בגלל הילדות שלי...", אמרה.

"כל המשברים הנפשיים, כל המצוקות שאת פוגשת, מופיעים כהתקפי החרדה. הם איתות של הנפש להגיע לתודעה עמוקה יותר בחיים. זוהי הזמנה להרחיב את הכלים והיכולות שלך. כרגע הנפש מצאה פתרון לא יעיל, ובמקום להתמודד עם הבעיה ישירות - הנפש יצרה בעיה חדשה שצריך להתמודד איתה, ושאולי תצליח לכסות על הבעיה הקודמת שברחת ממנה…

"וכל זה, במקום לקחת את המשבר הנפשי ולתת לו להוביל אותך לתודעה עמוקה יותר, שתגדיל אותך", הסברתי לה.

"לא הבנתי מה הקשר לקב"ה בתמונה? איך הוא עוזר פה?", שאלה.

"תראי, מיכל. הפחד בשורשו הוא לא דבר רע. הנפש בטבע שלה זקוקה לעמוד מול כוח אינסופי גדול שמחייה ומקיים אותה בכל רגע ורגע. נותן לה תחושת קיום. כשהנפש עומדת מול דבר שהוא גדול ממנה, זה מרחיב אותה. זה מאפשר לה לצמוח, מאפשר לה לגדול.

"תדמייני ילדה קטנה שמעזה לנסות דברים חדשים בגן השעשועים. איך היא לא מפחדת? היא רואה את אמא שלה מביטה בה. היא חשה בנוכחות שלה, ואז הפחד מליפול קטן לעומת העוצמה שהנוכחות של האם מרעיפה עליה", אמרתי

"אז למה הפחד אצלי משתק אותי, מאיים עלי?", שאלה.

"כי הנפש שלך לא מרגישה את הנוכחות של השם כדבר הגדול שמעליה, ואז באופן אוטומטי היא מרגישה המון דברים שגדולים עליה. המציאות מאיימת עליך. זה מקטין אותה. את מרגישה 'זה גדול עלי'. המצב בבנק גדול עליך, הזוגיות גדולה עליך, ואז הנפש מרגישה פחד מאיים, נוראי ומשתק.

"כשתרגישי את נוכחות השם מולך, תרגישי שיש דבר גדול ואינסופי שעומד מעליך, נוכח בחייך, מעצים אותך ונותן לך כוח ואהבה אינסופיים.

"כל החרדות האלה הן בגלל שהנפש איבדה את השורש של הפחד. את החוויה המקורית: עצם תחושת הפחד, עצם התחושה שאני קטן אל מול האינסוף, זו חוויה מצמיחה מאוד, והיא טובה וחשובה מאוד.

"נחזור רגע לילדה הקטנה בגינה. למה יש ילדים שלא מתנסים, ונצמדים לאמא שלהם? הם נאחזים בשמלה שלה ולא זזים מטר. למה?

"מה הנפש עושה באופן טבעי כשהיא מרגישה פחד? היא מיד תחפש משהו להיאחז בו.

"החרדה מייצרת קיפאון, ומונעת מאיתנו להתמודד עם אתגרי החיים. לכן מה שצריך לעשות, זה להחזיר את החוויה האמיתית של הפחד לשורשה. לחוות את הפחד כחוויה טובה, כחוויה בריאה ומצמיחה - דרך נוכחות השם.

"אם תכניסי אותו, תוכלי להרגיש את הביטחון האינסופי שהוא נותן לך, ואת האהבה האינסופית שהוא משרה עליך. הוא יהיה האחיזה ונקודת הבטחון האמיתיים בחיים שלך", סיכמתי.

אם היא לא תפחד מהפחד ותביט בו בעיניים, תרגיש אותו ממש בלי לברוח ממנו, היא תצליח להחזיר את תחושת הפחד למקום האמיתי. היא תרגיש כמה היא קטנה מול האינסוף. זו המשמעות של: לחוות נוכחות. זה מקום הטבעי והמתוקן של הנפש.

הטור נכתב בהשראת הרצאותיו המרתקות של הרב אליהו לוי.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן.