ריכטר, צלזיוס, ומה לא: סולמות בטבע

כשאומרים "סולם", חושבים בדרך כלל על הפריט השימושי בבית ובחוץ, שמסייע לנו להגיע למקומות גבוהים בקלות. אבל סולמות משמשים אותנו גם כמושג מטאפורי – אם כדי לתאר דבר מה שדומה בצורתו לסולם, ואם ככלי מדידה, שממש כמו הסולם, מגיע מהנקודה הנמוכה ביותר אל הנקודה הגבוהה ביותר. הנה שני סולמות מוכרים שמשמשים אותנו כדי ללמוד ולהבין את עולמו של הקב"ה.

סולם ריכטר. גאולוגים מודדים עוצמה של רעידות אדמה שמתרחשות במקומות שונים ברחבי העולם, בעיקר ככלי שמסייע לחיזוי של רעידות אדמה עתידיות, כדי שניתן יהיה, במידת האפשר, לפנות אנשים שמתגוררים באזורים בעלי סיכון גבוה. את העוצמה של רעידות האדמה מודדים בעזרת סולם ריכטר, אשר מודד את המגניטודה – הגודל של רעידת האדמה. המדידה בסולם ריכטר היא של מדד יחסי של כמות האנרגיה שהשתחררה בזמן רעידת האדמה. מבחינה מתימטית, הסולם בנוי בסקאלה לוגריתמית, כשמשמעות הדבר בפועל היא שרעידת אדמה בדרגה 7 בסולם ריכטר גדולה פי 30 מרעידת אדמה בדרגה 6. עם זאת, סולם ריכטר משמש היום רק בפניה לציבור, כיוון שהוא כללי יותר. מדענים משתמשים בסולם מגניטודה הפועל על פי מומנט סייסמי, על מנת לקבל מידע מדויק יותר על הרעידות.

סולם צלזיוס. מדידת טמפרטורה נעשתה לאורך השנים באמצעות סולמות שונים, שהומצאו על ידי מדענים שונים. המדען השוודי אנדרס צלזיוס המציא את סולם צלזיוס בשנת 1724 למניינם, והתייחס באמצעותו לנקודת הקפיאה של מים (0 מעלות), ולנקודת הרתיחה שלהם (100 מעלות). סולמות אחרים שפותחו למדידת טמפרטורה הם לדוגמה סולם קלווין, המתייחס לטמפרטורה הנמוכה ביותר הידועה שחומר יכול להגיע אליה, כלומר 0 בסולם קלווין הוא מינוס 273 מעלות בסולם צלזיוס. גם סולם רנקין מתחיל מנקודה זו, ומשתמשים בו בעיקר מדענים. סולם ראומיר, בדומה לסולם צלזיוס, מתייחס למים, אך היחס בין נקודת הקפיאה לנקודת הרתיחה הוא 80 ולא 100. סולם פרנהייט מתייחס לנקודת ההיתוך של מי מלח דווקא, והוא משמש למדידת טמפרטורה במספר מדינות בעולם, כמו ארה"ב.