מנוחה פוקס
למה הוא לא מבין אותי? למה?
לא טיפשים האנשים שאינם מבינים את כוונתנו, אלא שכל אחד מאתנו נולד לתוך מערך אחר של חיים
- מנוחה פוקס
- פורסם י"ז כסלו התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
בביתה של מירב הקטנה מרבים לאכול מזונות בריאים.
יום אחד נטלה מירב כוס מיץ כדי לשתות, ניגשה אל אחותה הגדולה ושאלה: המיץ הזה בריא או חולה?
האחות לא הבינה למה הכוונה, אבל לאחר דין ודברים היא הצליחה להבין.
הילדה רגילה לשמוע על המאכל שהיא אוכלת: "אל תאכלי, זה לא בריא!", או: "אכלי את זה, זה בריא מאוד!".
כולם בטוחים שגם מירב, על אף שהיא קטנה, מבינה מה כדאי לאכול ומה לא.
אבל, הנה, לפי שאלתה, היא לא בדיוק מבינה מה פשר המילה: "בריא" – מלא בריאות.
היא יודעת שיש חולה ויש בריא, וזהו. אז המיץ הזה, גם אם אתמול היה במצב לא טוב, לא בריא, אולי קיבל תרופה טובה, היה חולה והנה הוא בריא.
פעמים רבות אנחנו אומרים משהו לילדינו או לחברינו, בטוחים שהם הבינו מה שאנו רוצים מהם, מאמינים שמה שנותר להם זה רק לבצע, והנה, בסוף, התברר שהילד הניח את הדיסק במקרר, כי אמרנו לו שיוציא אותו מהכונן, שלא יתחמם שם מדי.
אישה זועמת, כי ביקשה מבעלה לקנות חזרת, והנה הוא קנה שורש של פטרוזיליה.
דוגמאות רבות יכולות אימהות להביא מילדיהן, שמבינים דבר אחד, כשאומרים להם בכלל משהו אחר.
אבל כמו הילדים, כך גם אנו. המבוגרים, אמנם, מבינים את המילים ואת המשמעויות, אלא שלא פעם נדמה לנו שאנחנו מדברים עם קיר, מכוונים למשהו, וזה שמולנו לא מבין את משמעות כוונתנו.
במקרים כאלו עלינו לזכור שלא טיפשים האנשים שאינם מבינים את כוונתנו, אלא שכל אחד מאתנו נולד לתוך מערך אחר של חיים.
אם ילד אחד יאמר: "אבא שלי בכולל", והשני יאמר: "אבא שלי בעבודה" - שני הילדים הללו חווים חיים שונים. ומהשוני הזה יצוצו כל מיני מילים, ביטויים או סלנגים שונים לחלוטין.
אם ילד אחד הוא מתוך משפחה מרובת ילדים, שם כל אחד מסתדר לבדו, עוזר לאחיו וטורח סביב עזרה לתינוק, הוא יתקשה להבין את אופן חייו של ילד, שבכל יום אחר הצהריים לוקחים אותו ברכב לחבר או לחוג, כי הוא בן יחיד למשפחתו, ואחרת יהיה לו משעמם מדי לבדו.
מהשוני הזה שבין תרבויות ובין משפחות - יצוצו גם כל מיני מבוגרים שונים, המבינים כל אחד מהם דברים אחרים.
לא פלא שלא פעם אישה זועמת שבעלה לא מבין למה התכוונה, או שהוא כועס כשאומר מילה והיא נשמעת שלא במקומה.
זו הסיבה שחז"ל מלמדים אותנו "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". גם אם חברך נראה לך מוזר ובלתי מובן, אל תדון אותו. כי לא פשוט להגיע "למקומו", להבין את האווירה והניואנסים עליהם גדל והתחנך.