האם מותר להגיש קפה לבוס? האם אפשר לשים גרעין אבוקדו במים בשמיטה? ואיך יש רווקים?

1. אני עובדת במשרד קטן. מדי פעם הבוס שלי (שהוא אדם דתי) מבקש ממני שאכין לו קפה/אגיש לו כוס מים. האם יש בזה בעיה הלכתית? (לי זה מפריע מאוד). והאם יש הבדל בין עובדת נשואה לרווקה?

אמנם אסור לגבר להשתמש באישה, ולכן אסור לאישה למזוג כוס שתייה לגבר (שלחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף ה'), אולם בכוס מים אין איסור (אום אני חומה חלק א' עמוד ק"ח).

ובשתייה אחרת כמו קפה, מעיקר הדין אפשר להקל במקרה שלך, כי זה נחשב דרך שירות ולא דרך שימוש של התקרבות (על פי הערוך השלחן שם סעיפים ז', ט'), ומכל מקום ראוי להימנע (אום אני חומה שם עמוד ק"ט הערה תתרמ"ב). ולכן אם יש באפשרותך למצוא את הדרך להימנע מזה - טוב מאוד. ואם לא - תוכלי תסמוך על עיקר הדין.

אין הבדל בכל האמור בין נשואה לרווקה (על פי השלחן ערוך שם).

(צילום: shutterstock)

*  *  *

2. איך נכון לנהוג בקליפות בננה של אוצר בית דין? האם לעטוף אותן בשקית ולהניח באשפה, או להניח שם ישירות?

קליפות של בננה מאוצר בית דין, יש אומרים שכיוון שהן ראויות למאכל בהמה הרי הן טפלות לפרי וקדושים בקדושת שביעית. ויש חולקים ואומרים שאין בהן קדושת שביעית, וכן עיקר - מעיקר הדין, אך המחמיר (להניחן בפח של שביעית) תבוא עליו ברכה.

מקורות: ראה ילקוט יוסף הלכות שביעית (מהדורת תשע"ה פרק ט"ו סעיף י"ד).

*  *  *

3. אם יש מצב שמשהו מציק לי או מטריד אותי, או שנעלבתי ממישהו - אני יכולה לספר את זה למישהו אחר כדי לפרוק, או שזה לשון הרע?

אם סיפור הדברים יקל מעליך את הצער, וכוונתך לשם תועלת זו, ולא לשם גינוי אותו אדם, מותר לך לספר, ובתנאי שלא יחסרו הפרטים הבאים:

א. שראית את הדבר בעצמך, ולא על ידי שמיעה מאחרים.
ב. להיזהר מאוד שלא להחליט תכף, רק להתבונן היטב מתחילה על פי דרכי התורה, אם הדין איתך.
ג. שאם את משערת, שאפשר שאם תתווכחי איתו בעצמך יהיה לתועלת, את צריכה לדבר איתו לפני שאת מפרסמת הדבר לאנשים.
ד. ביותר יש להיזהר, שיהיה כל הסיפור אמת, בלי תערובת שקר, ושלא להגזים העניין יותר ממה שהוא.
ה. אם את יכולה לסבב את התועלת הזו בעצה אחרת, שלא תצטרכי לספר עליו, אז בכל אופן אסור לספר.
ו. שלא לסובב לו היזק על ידי הסיפור יותר מכפי הדין שהיה יוצא אילו העידו עליו באופן זה בבית דין.

מקורות: עצם ההיתר מבואר בספר חסידים (סימן ס"ד). וכ"כ החפץ חיים (כלל י' סעיף י"ד בהגה"ה) בדרך אפשר. ושם כתב שצריך להיזהר שלא יחסרו שאר הפרטים הנ"ל. וכן נקט הרב נסים קרליץ זצ"ל בספר חוט שני הלכות שמירת הלשון (עמודים שכ"ג-שכ"ה).

ומכל מקום לשומע אסור להאמין למה שאת מספרת, וכמו שכתב בספר חסידים הנ"ל. וכן פסק בספר חוט שני (שם עמוד שכ"ד).

*  *  *

4. אם הנשמות מתפצלות ושוב נפגשות, אז איך יש רווקים?

הבחירה נתונה לכל אדם להתחתן כמצוות ה' או לא. ולכן לפעמים האשמה היא בבחירת הרווק/ה שבחרה לא להתחתן עם הנשמה התואמת.

ב. במקרים מיוחדים יורדת רק חצי נשמה שלא תוקנה כראוי, והחצי השני יורד לבד ואמור להתחבר עם חצי אחר שיורד גם כן לבד.

בברכה שכולם ימצאו את זיווגם ההגון משורש נשמתם.

*  *  *

5. אני שומע מדי פעם רבנים אומרים "זה ע"פ הקבלה, אנחנו לא שם", או "מי אנחנו ללמוד קבלה" וכו'. אז אשמח לשאול: מי באמת ראוי ללמוד קבלה?

הנה מבואר בדברי רבותינו, שכדי להתחיל ללמוד קבלה, צריך קודם כל למלא כרסו בש"ס ופוסקים (ראה שפתי כהן יורה דעה סימן רמ"ו סק"ו וחיי אדם כלל י' סעיף י"ב), וצריך לזה קדושה וטהרה וזריזות ונקיות (שפתי כהן שם), ושיהיה ירא שמים גדול (ראה חיי אדם שם).

ויש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה, כמו ששנינו (מסכת אבות פרק ה' משנה כ"א) בן ארבעים לבינה (שפתי כהן שם). ויש שכתבו שמותר ללמוד קבלה מגיל עשרים ומעלה, ובתנאי שהוא נשוי. ואם אינו נשוי אסור לעולם (רבי מאיר פאפירש זצ"ל בספר אור צדיקים סימן כ"ב אות ל', הובא בכף החיים סימן קנה סוף אות י"ב).

ויש אומרים שזהו בסתם אדם, אבל אם הוא תלמיד חכם שיראת חטאו קודמת לחכמתו, ושוקד על לימודו, ומתנהג ביראת ה' ובקדושה, וגם הוא חכם ומבין מדעתו, וידיו רב לו בש"ס ובפוסקים, ויודע להרחיק ההגשמה ח"ו, אפילו הוא רווק ופחות מעשרים שנה, אם נפשו נכספה ללמוד בתורת הקבלה, אין למונעו מללמוד קבלה (שו"ת יביע אומר חלק י' חלק יורה דעה סימן כ"ג בשם שו"ת שמחת כהן).

וגם מי שעומד בתנאים הנ"ל, צריך להיזהר ללמוד רק מתלמיד חכם מקובל אמיתי שיראת ה' היא אוצרו. וצריך שידע באופן ברור שהמלמד בקי בהקדמות אמיתיות של תורת הנסתר, כי בלעדי זאת יצא שכרו בהפסדו, כי הוא עלול בנקל לטעות, ולקצץ בנטיעות (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן מ"ז).

*  *  *

6. אם אני אוכל בשרי ומצחצח שיניים / משתמש בחוט דנטלי אחרי שעה מסיום האכילה, או שעתיים או שלוש או ארבע וכו' ופירורים בשריים יוצאים מכל מיני מקומות בפה ואני בולע אותם, האם צריך להתחיל לספור מההתחלה או שלא?

נוהגים להקל בזה, משום שלא הצריכו להמתין שש שעות אלא מעיקר האכילה.

מקורות: ראה פסקים ותשובות על יורה דעה (סימן פ"ט אות ו').

*  *  *

7. ישנו כלל טבע שכאשר שמים את גרעין האבוקדו בכוס מים אז האבוקדו לא משחיר/מתקלקל לעולם (גם אם הגרעין בכוס מים בבית והאבוקדו בכלל בעיר אחרת - בכל מקום בעולם). השאלה היא כזו: האם מותר לשים את גרעין האבוקדו בכוס מים בשנת השמיטה? יש חשש לקליטת הגרעין והנבטה, כי הגרעין יכול להיות שם כמה ימים. האם יש ממה לחשוש או לא?

מותר לגדל גידולי מים בשנת השמיטה (שו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן י"ב ד"ה אולם), כל שכן בנדון שלך, שאין כוונה כלל לשם זריעה.

*  *  *

8. האם מותר לי ללמוד עם בתי אנגלית בשבת? לאו דווקא למבחן.

מעיקר הדין מותר, אך טוב להחמיר במידת האפשר. ראי כאן.

(צילום: shutterstock)

*  *  *

9. האם מותר לזוג בהליך גירושין לגור באותו הבית? שהרי האישה כבר לא טובלת.

הנה ההיתר להתייחד עם אשתו נדה הוא מכוח שני דברים: א. כיוון שכבר קיים איתה יחסים פעם אחת יצרו אינו תוקפו יותר (שלחן ערוך יורה דעה סימן קצ"ה סעיף א'). ב. כיוון שהיא עתידה לטבול ולהיות מותרת לו (תוספות מסכת סנהדרין דף לז עמוד א, ד"ה התורה), זה נחשב שיש לו פת בסלו (ראה להלן בדברי המהרש"ם), ולא חוששים שיבוא לידי איסור.

ולכן כשאין היתר לאיסורה, כגון שקיימה יחסים עם אחר ונאסרה על בעלה, אסורים להתייחד (סדרי טהרה שם סק"ב).

ומעתה בעל ואישה שנמצאים בהליכי גירושין, והאישה אינה טובלת עוד, יש מקום לומר שהיות שחסר התנאי השני הנ"ל, ששוב יהיו אסורים להתייחד. וכיוצא בזה כתב בשו"ת מהרש"ם חלק ב' (סימן קע"ח) באישה שזה כמה שנים שאין רצונה לטבול, ואומרת שתישאר כן כל ימיה מחמת רשעות, שאסור לבעלה להתייחד איתה כי אין לו פת בסלו, אף על גב שאפשר שתחזור בה. ע"ש.

וכתב בשו"ת קנה בשם חלק ב' (סימן ק"ה) שאם המהרש"ם אסר להתייחד אפילו כשהיא רק מורדת עליו, כל שכן כשהם עומדים להתגרש האחד מהשני, שבוודאי שאין זה בגדר יש לו פת בסלו, ואסור להם להתייחד. ע"ש.

אולם יש מי שנטה להתיר להתייחד עם אשתו מורדת, כי איסור יחוד הוא באופן שיש לחוש שיתרצו שניהם, לא שאנו חוששים שמא יקיים איתה יחסים בעל כרחה. ואם כן כשיש לה פצעים והיא לא יכולה לטבול קיים החשש שמא יתרצו שניהם. אבל במורדת על בעלה ממה נפשך אם תתרצה גם היא - הלא שוב יש לו פת בסלו (ראה בדברי הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל בשו"ת קובץ תשובות חלק ה' סימן קצ"ד).

ולפי סברא זו יש מקום להתיר היחוד גם לזוג שמנוי וגמור איתו להתגרש (ראה שו"ת משנה הלכות חלק י"ז סימן ל"ה).

על כל פנים במקרה שיוזמת הגירושין באה מצד הבעל, והאישה מצידה רוצה להמשיך בחיי הנישואין, ודאי מותר להם להתייחד (כמובן בתנאי שהיא לא נאסרה עליו עולמית, ואין לה מניעה מללכת לטבול).

ואפילו אם יוזמת הגירושין באה מצד האישה, כל שיש עוד ספק אולי תתרצה, מותרים להתייחד (שו"ת ויען דוד חלק ה' סימן כ"ה).

*  *  *

10. האם מותר לשים סיר על אש שדלקה לפני שבת - אחרי כניסת שבת (בלי לכבות את האש בסיום הבישול)? למשל על מדורה שהיתה דלוקה לפני שבת.

אסור. יש שני איסורי תורה נפרדים.

א. איסור בישול בשבת.

ב. הדלקת אש בשבת.

לכן אף אם האש כבר דלוקה לפני שבת, אין זה מתיר לבשל בשבת, שזה איסור בפני עצמו.