"שני בניי רבים על הירושה, ואני עודני בחיים"

אישה אחת התקשרה בבכי אל מרכז הבוררות: סכסוך הירושה בין בניה התדרדר למקומות אסורים. בהבטחה לאחד הבנים לקבל חלק מסוים בירושה הובערה אש המריבה, והיא לא יודעת מה לעשות.

זהו אחד מהמקרים שמגיעים לפתחו של מרכז הבוררות "שלום ואמת" בנשיאות הרב זמיר כהן. המרכז חוגג בחנוכה הזה שנתיים להיווסדותו, והוא הוקם בשאיפה להשכין שלום בין איש לרעהו בכל הקשור לדיני ממונות. פסקי הדין נקבעים, כמובן, על פי תורת ישראל, הליכי הדיון יסודיים, מהירים ובעלי תוקף משפטי, ומעבר לכך, חשוב לדיינים להקשיב באמת לכל אחד מהצדדים.

המטרה: להשכין שלום

את תחושותיהם של המגיעים למרכז ניתן לראות דרך מכתבי התודה הנרגשים. כך למשל כותב הרב אברהם ל. מירושלים: "התרשמתי וראיתי שהמרכז מתנהל במקצועיות ובמיוחד התפעלתי מהדיין, הרב דב האשל שליט"א, שמנהל את הדיון בנועם, במאור פנים וביישוב דעת גמור, לבירור האמת ובניסיון לפתור את הבעיה גם בדרכים שונות, בחכמה כדי לגשר בין הצדדים, כלומר, חוץ מפסק הדין, הוא ניסה לגשר כדי שכולם יהיו מרוצים". 

הרב יוסף אשכנזי, אחראי כללי על ניהול התיקים במרכז הבוררות מספר: "הדבר היפה הוא שכל אדם יכול לדבר עם הדיין בגובה העיניים. זו לא סיטואציה המתקיימת באווירה רשמית וחמורת סבר במבנה של בית משפט גדול עם כתלים גבוהים. לעיתים קרובות אנשים נמצאים במתח נפשי בעת דיון בבית המשפט. הם פחות יכולים לשטוח את טענותיהם, ומרגישים שהם לא מספיקים לומר את שעל ליבם. בנוסף, טענותיהם מועברות, לרוב, על ידי עורכי דינם. אצלנו במרכז הבוררות הדיין מקשיב לכל הטענות של שני הצדדים בקשב רב.

הרב יוסף אשכנזי

"במקרה של האחים הניצים שורש העניין היה חוסר הבנה, וכשהדיין שם מול עיניהם את כל הדברים על השולחן, הם ראו שאפשר להסתדר ביחד. בסייעתא דשמיא הבאנו את האם למרכז הבוררות, כתבנו לה צוואה בנוכחות ובהסכמת כל ילדיה, והשקט והשלום חזרו למשפחה הזו, בין השאר כי לדיינים יש הבנה לנפש האדם, ותקשורת בין אישית ברמה גבוהה". מדגיש הרב יוסף.  

עורכי דין שמלבים את אש המריבה? לא בבית ספרינו

"יחד עם היותם של הדיינים בעלי רגישות לצרכי הבריות, מדובר בדיינים מוסמכים מהשורה הראשונה שעברו את ההכשרה המתאימה, והם בעלי ניסיון בהווה בדיונים בבתי דין רבניים", מוסיף הרב ירון אשכנזי, ממייסדי מרכז הבוררות וחבר ההנהלה הרוחנית בארגון הידברות.

ידוע שבסכסוכים ממוניים לא פעם אנשים מבזבזים את כספיהם על עורכי דין שמלבים את אש המריבה, ומגבירים את המחלוקת בשביל בצע כסף. כך, הצדדים טובעים בביצה של גאווה ותאוות ממון, ובמקרים רבים יוצאים נפסדים בכסף ובקרע שלא ניתן לאחות אותו.

הרב ירון אשכנזי

"המטרה שלנו היא להרבות שלום. הידברות, כשמה כן היא, ולכן אצלנו שום אדם לא תובע את חברו לדין תורה. המינוח הנכון הוא 'בהסכמת שני הצדדים'. לפעמים קרו מקרים שאחד מהצדדים אמר: 'אני לא רוצה לשבת עם הצד השני'. וגם הצד השני אמר את אותו הדבר, אבל אין ברירה, וחייבים לשבת האחד עם השני. בסופו של דבר הם הגיעו להבנה, והתיק הזה, שנסחב שלוש שנים עד הגעתו למרכז הבוררות, נסגר תוך חודש עם פסק דין שהיה אפילו לשביעות רצונו של הצד המפסיד", מתאר הרב יוסף.

איך נולד הרעיון להקים את מרכז הבוררות?

"הכל התחיל מפניות שפנו אנשים לרב זמיר כהן. התברר שהם הלכו לערכאות שיפוטיות בבית המשפט, והרב זמיר ראה שבית המשפט פסק פסיקה שסותרת את דין תורה. למעשה, הם עברו על איסור גזל. נוצרו מכך קלקולים גדולים, הדבר חזר על עצמו, והרב ראה צורך להקים גוף שיפעל על פי דין תורה, שיהיה מתוקן עם נהלים מסודרים, ושיהיה בעל תוקף וכבוד לעולם המשפט", משיב הרב ירון.

הרב אלחנן אלגרוד, מנהל מרכז הבוררות "שלום ואמת" ואב בית הדין של בית דין משפט וחסד של מוסדות 'חוט של חסד' של הרב ארוש גייס את הדיינים, ויצר קשר עם שופטים בכירים ועם לשכת הטוענים הרבנים על מנת לקבל מהם תמיכה. כאן המקום להזכיר את הרב יוסף עזרא, משנה למנכ"ל הידברות שלקח את הקמת המרכז תחת חסותו מהמסד ועד הטפחות, וכמו כן, הרב ישראל מאיר כהן שהיה מזכיר המרכז בתחילת הקמתו, ובעשר אצבעות הקים אותו, עד שהעביר את השרביט לרב יוסף.

יתרונות המרכז: דיון המתקיים לפי ההלכה, בהסכמה, במהירות, ועם תוקף משפטי

"למרכז הבוררות 'שלום ואמת' יש ארבעה יתרונות מרכזיים: היתרון הראשון הוא הלכתי. על פי החוק בישראל, בתי דין רבניים מורשים לדון אך ורק בענייני גירושין. לעומת זאת, דיני ממונות נידונים בבתי דין פרטיים, תורניים ושאינם תורניים.

מרכז שלום ואמת מאפשר לציבור לפנות לבית דין שדן על פי חוקי התורה, שהרי קיים איסור לפנות לערכאות של בתי דין שאינם תורניים. מרן השו"ע פסק להלכה שמי שהולך ודן בפני ערכאות של גויים: "הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום" (חו"מ כ"ו א'). כן הדבר גם בנוגע לבתי המשפט של מדינת ישראל, הדנים שלא לפי דין תורה. לפיכך, קבלת מערכת שיפוטית שאינה דנה לפי דין תורה כמוה כשלילה וזלזול בדין תורה.

"ישנם אנשים רבים שלא מודעים לכך, והם פונים בתום לב לערכאות משפטיות שאינן תורניות, ולכן אנחנו שואפים לעורר את המודעות לקיום של מרכז בוררות הפועל בכפוף לדיני התורה", מסביר הרב ירון.

הרב ירון אשכנזי, חבר ועדת הרבנים של הידברות

היתרון השני שאותו הוא מציין הינו העובדה שהדיון מתקיים בהסכמה, והדבר חוסך סכסוכים רבים בדרך.

יתרון נוסף הינו קיצור ההליך באופן משמעותי. "בעוד שתיק סטנדרטי בבית המשפט מתנהל בטווח של שנה עד שנה וחצי, תיק במרכז הבוררות 'שלום ואמת' יכול להסתיים תוך שבועיים. קיצור ההליך חוסך זמן, כסף ומריבות, ויכול להגביר את השלום", מציין הרב ירון.

הרב אלחנן מוסיף: "הציבור נותן אמון במערכת המשפטית בגלל שיש בה סדרי דין ברורים, מוגדרים ומסודרים מאוד. יש מהלך די ידוע שנכנסים אליו, עורכי הדין בקיאים במהלכים האלה, מגישים כתבי תביעה, כתבי הגנה. יש כללים ברורים מאוד לגבי אלו ראיות מותר לקבל, איך מציגים את הראיות ואיך הדין מתנהל. יש שקיפות בדיון, הכל מוקלט, יש פרוטוקולים, והכל מסודר. כל המאפיינים האלו לא תמיד קיימים בגופים חלופיים. ניסינו לקחת את כל הדברים הטובים הללו, להטמיע אותם במערכת שלנו, ולהוסיף לכך את היתרונות שיש לנו להציע על פני המערכת המשפטית", מסביר הרב אלחנן.

"היתרון הרביעי הוא התוקף החוקי, המשפטי, של פסק הדין המתקבל במרכז הבוררות", מוסיף הרב ירון. "במדינת ישראל חוק הבוררות קובע ששני הצדדים יכולים להגיע לבורר מוסכם, בין השאר, גם לבורר שאינו פוסק על פי דיני התורה, חלילה. הצדדים חותמים בפני הבורר על שטר, שיש בו כל מיני כללים. ברגע שהשטר חתום, הבורר יכול לפסוק כראות עיניו, לפי שיקול דעתו. במקרה של מרכז הבוררות, הפועל לפי דיני התורה, הפסק היוצא תחת ידיו של הדיין, הינו פסק שתקף בבית משפט, לכל דבר ועניין". 

לפניה למרכז הבוררות "אמת ושלום" חייגו 073-333-3325 או כתבו מייל ל-mamonot@htv.vo.il, ונשמח להקשיב לכם ולסייע בכל האמצעים העומדים לרשותנו

"אנחנו מציעים בוררות"

באלו תחומים אנשים פונים אל מרכז הבוררות?

"בכל התחומים שיש להם נגיעה ממונית: חלוקת נכסים, חלוקת רכוש בין יורשים, זוגות שרוצים להגיע להסכם גירושין שבו יש חלוקת רכוש, יחסי עובד מעביד, מחלוקת בקהילה בין גבאים בבית כנסת, מחלוקת בעמותה – מי בעל הסמכות בעמותה ועוד", מפרט הרב ירון, ומוסיף כי בוררות יכולה להיות מחלוקת על מיליוני שקלים בין שני קבלנים שרבים על זכיינות מסוימת, תביעות קטנות בין שכנים כמו נזק לדוד שמש או מכה ברכב, ולמעשה, כל דבר שיש לו היבט כספי בסכום גבוה או נמוך.

בשנים האחרונות נפוץ מאוד המושג גישור. האם מרכז הבוררות עוסק בעצם בגישור?

"בתהליך גישור המגשר פועל למען הסכמה בין שני הצדדים, ואילו בוררות משמעותה הכרעה. שני הצדדים מכירים בסמכות הבורר שיפסוק מי חייב ומי זכאי. אנחנו עושים זאת לפי דין תורה, וכמובן, יש לנו כללים ונהלים", משיב הרב ירון.

למה שאנשים בסכסוך ממוני לא יפנו בעצם לבין דין הפוסק על פי ההלכה? מה ההבדל בעצם?

"בית דין הוא אפשרות, ואנחנו לא באים להחליף את בית הדין. אנחנו מציעים בוררות, וההבדל יכול להיות במשך התהליך. בבית דין יש ריבוי דיונים ומיעוט תאריכים.

במרכז הבוררות זמני הדיון ומיקומו גמישים יותר. יש פריסת דיינים ארצית, והדיין יכול להתאים את עצמו לצרכים של המתדיינים. במקרה של אדם מבוגר שרוצה לכתוב צוואה, קשה לו לצאת מביתו, ואין לו דרך לעשות זאת בצורה מסודרת, הדיין מגיע לביתו לשיחה על הצוואה, ולאחר מכן הוא כותב אותה, והיא תקפה על פי ההלכה ועל פי החוק", מסביר הרב ירון.

(צילום: shutterstock)

מי שהפסיד בדיון יוצא מרוצה

כאמור, על פי פסיקת בית המשפט העליון, בתי הדין הרבניים בישראל מנועים מלעסוק בנושאים ממוניים מתוקף חוק הבוררות, ולכן, מתוקף אותו חוק, ישנם בתי דין פרטיים שדנים בנושאים כספיים בין איש לרעהו. מרכז הבוררות "שלום ואמת" הוא אחת מבתי הדין הפרטיים האלו, והוא נחשב לבית דין בעל תמיכה רחבה של אישים שונים מעולם המשפט.

"בלשכת עורכי הדין של ירושלים קיים הפורום של בתי הדין. מחוז ירושלים ראה שיש הרבה אנשים שרוצים דווקא להתדיין בבתי הדין ולכן יו"ר מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אקסלרוד, הקים פורום שבא לבחון בתי דין שונים, ולבדוק אלו מהם עומדים בקריטריונים שמותאמים ללשכת עורכי הדין: שקיפות, סדרי דין מוקפדים, כללי אתיקה וכדומה", מספר הרב אלחנן.

"היום אנחנו נחשבים לאחד מהגופים הבודדים שקיבלו מכתב המלצה מפורום לשכת עורכי הדין. גם לשכת הטוענים הרבניים היו אצלנו. טוען רבני הינו, למעשה, עורך דין לענייני דין תורה שעוסק לא רק בנושאי משפחה, אלא גם בנושאים ממוניים. בלשכת הטוענים הרבניים ראו את סדרי הדין המוקפדים שלנו, ושמחו מאוד כי מבחינתם כשיש מערכת עם כללים ברורים ומוגדרים - הדבר עוזר להם בעבודתם ואף מקרין אמון רב. כשאדם פונה לטוען רבני ומבקש להתייעץ אם לפנות לבין דין, הטוען הרבני ממליץ לו על הגוף שבעיניו עומד בקריטריונים המקצועיים שלו, והוא, כטוען רבני מרגיש נוח לייצג את הלקוח שלו במקום שהוא עשוי לקבל בו את השירות הטוב ביותר", מבהיר הרב אלחנן, ומוסיף כי טוען רבני אכן יכול לייצג לקוח במרכז הבוררות, ואדרבא, הדבר רצוי כי הרבה פעמים אדם צריך איש מקצוע שילווה אותו בהצגת הטיעונים המשפטיים שלו.

"אנחנו עושים הכל כדי שכל אחד מהצדדים יצא בתחושה ששמעו אותו, והבינו אותו, למרות שנפסק נגדו שהוא חייב", מדגיש הרב אלחנן.

"כל אדם רשאי לערער על פסק הדין. התיק מופנה לערכאה עליונה בנשיאות הרב זמיר כהן, ואיתו בכירי הדיינים, וביניהם הרב ניסים, שהיה דיין בבית הדין הגדול, הרב בנימין לוי, דיין בבית הדין הגדול, הרב נפתלי נוסבוים, אחד מגדולי הדיינים כיום ועוד.

החלטתם של הדיינים בערכאה העליונה תהיה ההחלטה הקובעת. בדרך זו האדם מגיע לתחושה של מה שנקרא בשפה המשפטית, סופיות הדיון. האדם מרגיש שיש לו לאן להפנות את טענותיו, שאולי יש סיכוי שהפסיקה תשתנה, ולאחר שהערכאה העליונה פסקה את דבריה, הדיון מוצה עד תום. לשמחתנו, גם מי שהפסיד בתיק, יוצא עם תחושה שהוא הגיע למקום מקצועי, שהקשיבו בקשב רב לטענותיו, ושהוא מקבל באהבה את פסיקת התורה".

ואי אפשר גם להתעלם מכך שאדם שמגיע למרכז הבוררות חוסך כסף, ומקבל פסק דין מהר יותר מאשר אם היה פונה לבית המשפט או לבית דין אחר: הסחבת, הפסד ימי העבודה, השקעת הימים בפגישות חוזרות והמאמץ הכרוך בהתנהלות ארוכה של התהליך המשפטי - כלו אלו מסתכמים בחיסכון גדול ומשמעותי כך שהעלות היא הרבה יותר זולה מכל בוררות אחרת ומכל ערכאה משפטית.

גזל: עד לאן זה מגיע?

הרב יוסף מספר סיפור המדגיש את החשיבות שבהעלאת המודעות הציבורית לסיכון לעבור על איסורי גזל בעת פניה לערכאות שאינן תורניות, וזאת מעבר לאיסור לפנות אליהן מלכתחילה: "אדם אחד, שהיה נתון בסכסוך ירושה, ראה בעלון 'עונג שבת' של הידברות את הפרסום על מרכז הבוררות. הוא רצה לוודא שהפניה שלו לבית משפט נכונה על פי ההלכה, והתייעץ איתנו, אך להפתעתו, הוא הבין שהוא עומד לעבור על איסורי גזל נוראיים, ובאופן מיידי משך את ידו מהתביעה בבית המשפט. הוא הודה לנו כי הוא לא הבין את חומרת העניין".

זה המקום לציין כי השם שנבחר למרכז הבוררות הוא, כאמור, "שלום ואמת", וזה כבר אומר הכל. הרב ירון, הרב אלחנן והרב יוסף מספרים על השליחות שלהם שהובילה אותם אל המרכז.

"אני עוסק בקירוב רחוקים", אומר הרב יוסף. "אני בא במגע עם ציבור לא דתי, ועם נוער לא דתי, ואני רואה בכך שליחות. אני עוזר לאנשים, עושה להם טוב על הלב, מביא אותם למקומות שבהם הם רגועים יותר, ובין השאר אני עושה זאת בדרך של דין תורה".

(צילום: shutterstock)

הרב אלחנן מוסיף: "בחרתי לעסוק בתחום הזה כי זו הצלה גדולה לעם ישראל. מבחינת ההלכה, יהודי צריך להתדיין במקום שדן על פי דיני התורה. המטרה שלנו היא להנגיש זאת ברמה המקצועית ביותר, כלומר, לעזור לאנשים גם מבחינת הפן ההלכתי וגם מבחינת הפן המקצועי, כי מערכת בתי המשפט לא רק שהיא לא נגד מרכז הבוררות, אלא היא מעודדת בשמחה הקמת מרכזים כאלה כדי להפחית ממנה את העומסים.

ארגון הידברות עושה עבודה מופלאה בחיבור היהדות לציבור שמתקרב ומתחזק. הנגשת היהדות אינה מתקיימת רק בנושאים ההלכתיים הרגילים של דיני שבת, כשרות וכד', אלא גם הנגשת ההלכה בכל מה שקשור לסכסוכים ממוניים".

"אני מחובר לזיכוי הרבים", מוסיף הרב ירון. "אני רואה את הצורך להפיץ את התורה ואת היהדות בעם ישראל, ולהראות את היופי שבתורתנו. יש לנו מסורת מפוארת, דרך ישרה שיש לה בסיס, עבר מפואר ועתיד מבטיח, והתפקיד שלנו הוא פשוט להראות להמון העם, שלפעמים מבולבל מכל מיני דברים שהוא שומע בתקשורת או מדברים שנשמעים ברחוב. התפקיד שלנו הוא להאהיב עליהם את התורה, ולתת להם את הדרך הטובה ביותר של הליכה בשמחה בדרכי התורה".

לפניה למרכז הבוררות "אמת ושלום" חייגו 073-333-3325 או כתבו מייל ל-mamonot@htv.vo.il, ונשמח להקשיב לכם ולסייע בכל האמצעים העומדים לרשותנו