חנוכה
לקראת חנוכה: מכתב פתוח לנשות ישראל
"אנא, שמרו על בתינו. יש לכם חלק דומיננטי בכל מה ששייך לשמירת טהרת הבית", כותב הרב שמואל פולק לנשות ישראל. "בל תשכחו. אף אתן הייתן באותו הנס"
- הרב שמואל פולק
- פורסם כ"א כסלו התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)חז"ל אומרים שנשים חייבים בנר חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס. ומבארים הראשונים: היכן מצינו שנשים היו באותו הנס? וכולם מפרשים פה אחד: מהסיפור של יהודית, שחתכה את ראשו של צורר היהודים אליפונרו.
ונשאלת השאלה: חסרים סיפורי גבורה של נשים באותה תקופה? יש לנו את המעשה עם חנה ושבעת בניה. איזה גבורה יהודית של אמא שרואה 7 בנים נצלבים לנגד עיניה. יש לנו את המעשה באמהות האלו, שהיו מלות את ילדיהן ואח"כ נהרגות איתם, ואילו דווקא הסיפור עם יהודית שחתכה את ראשו של אותו רשע. דווקא זה מעשה שפחות מתאים לאישה. פחות הולם אותה, ובוודאי לא זה המסר שאנחנו רוצים להעביר לנשות ישראל. לצאת עם חרבות ולהרוג כל מיני צוררים. אם כן, למה דווקא נבחר דווקא המעשה הזה להוכיח שנשים שייכות בנס הזה, יותר משאר הסיפורים מסמרי השיער על גבורה יהודית?
אנחנו רואים במעשה יהודית ואליפורנו שהגיע שלב מסוים שהיוונים הצליחו להציב עובדות בשטח, ולשחוק את הערכים הכי בסיסיים בעם היהודי, ו... ולא היה פוצה פה ומצפצף. לא היה את האיש שידפוק על השולחן ויכריז: סטופ! ודווקא אשה עשתה את זה.
על כך רבי עזריאל טאובר זצ"ל היה חוזר ואומר: הקופסא השחורה של עם ישראל מסורה בידיים של הנשים. הגרעין הקשה, המהות של היהדות - מסורה בידיים של האישה.
כל זמן שמדובר בשלב אחד קדימה - בזה האיש קובע. אם כבר עושים סוכה. מה הלכות סוכה? זה האיש! אם כבר מדליקים נרות חנוכה. מה ההלכות של חנוכה? זה האיש! אבל כשזה יורד לרמה הבסיסית. כשמגיעה מלכות יוון ומצמידה אותנו מול המינימום יהודי. פה זה המשבצת של האישה! פה האישה קמה על רגליה ומכריזה: סטופ! עד כאן! גבול לפניך!! הגעתם לגרעין הקשה! הגעתם לאין כניסה.
גם כיום אנחנו פעמים רבות נאלצים להתמודד מול הקופסא השחורה הזו. לפעמים מרוב עצים לא רואים יער, ומרוב הנכונות לעזור בפרנסה אותה אישה יוצאת לעולם הגדול לעבוד. ובשלב מסוים היא עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם מה שנקרא "דת יהודית". וכאן זו המשבצת שלה.
כאן אי אפשר לחכות לבעל שיבין, אפילו לא לדעת תורה. פה לבתו של יוחנן כהן גדול יש את העוז לקום ולהכריז: רבותי! סטופ!
יש לה אבא גדול. יש לה אחים גדולי תורה. אבל ברגע שזה מגיע לגרעין הקשה - כאן זה מגיע לעצב של האידישע מאמע. כאן היא צריכה להיות המצפן שמכריז: רבותי: אבדנו את הכיוון.
בדברים אלו לא תמיד אפשר לחכות לממסד ולמערכת ולבעל שיחוו דעתם מה הם אומרים. האם החשיפה לרשת באופן כזה או אחר זה בסדר או לא בסדר? פה יש תחושות טהורות של אם בישראל שגם יוחנן כהן גדול שנכנס לקודש הקדשים לא מזהה אותם, והבת שלו כן! מפחיד לומר את זה. ועוד יותר מפחיד לאותה אם בישראל להפנים שהזיהוי העדין הזה תלוי בה.
לדעת איפה זה נוגע בעצב של נקודת היהודי. זו נקודה למחשבה לאותה אם בישראל שבטלה ממלאכה חצי שעה מול הנרות
תרמו קמחא דפסחא, הביאו שמחה לאלפי משפחות רעבות, וקבלו ערכת ליל סדר מיוחדת >> לחצו כאן או חייגו 073-222-1212
תגובות