זוגיות ושלום בית
שפת הצרכים: כשקצר בתקשורת מונע מבני הזוג להעניק זה לזו
שיקפנו לצילה ולרמי את הריקוד הזוגי, כשבני הזוג מפעילים בהתנהגותם אחד את השני באופן לא מודע. התרחקות של בן זוג אחד גוררת את האחר להתנתק גם הוא
- הרב יהודה רוזנבוים
- פורסם כ"א כסלו התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
רמי וצילה נשואים כבר 15 שנה. צילה היא סגנית מנהל בית ספר, ורמי הוא איש עסקים בתחום ההיי טק. לזוג 3 ילדים בגילאי 10, 12 ו-6.
הם החליטו להגיע לייעוץ, מאחר שהרגישו שהם חייבים סיוע ועזרה, להעלות את הזוגיות על דרך המלך. מי שהציע להגיע לייעוץ היה רמי. צילה הייתה סקפטית יותר, ואמרה: "מה כבר יכול לעזור ייעוץ זוגי? רמי הרי לא מרוצה ורואה רק את עצמו, אז מה יעזור היועץ?".
רמי סיפר כי פעמים רבות הוא מגיע הביתה לאחר שהוא מסיים את עבודתו ואוכל לא מחכה לו. "אני יוצא בשבע בבוקר מהבית וחוזר בשש, ואני מגיע הביתה הרבה פעמים ואין אוכל".
צילה מצידה סיפרה כי בעלה מגיע הביתה "עם פרצוף חמוץ של תשעה באב", ואין לה כל חשק להכין לו אוכל, כי ממילא הוא לא מרוצה. עוד הוסיפה ואמרה כי בעלה גם כשהוא מגיע הביתה - הוא בטלפון ועסוק בעבודה. "אני לא מרגישה שהוא בבית בכלל".
לאחרונה הם החלו להתקוטט על כל דבר ודבר, והתסכול היה רב.
רמי וצילה הגיעו וסיפרו כי הם מרגישים שאינם יכולים לשאת עוד את מה שקורה.
לשאלתי את רמי, האם במידה שיהיה אוכל מוכן, או לחילופין אשתו תזמין אוכל ממסעדת מזון מהיר, הרי שהכל יסתדר, הוא השיב שלא. כשבדקנו יותר הבנו כי אי הכנת האוכל מסמלת בעיניו חוסר אכפתיות מצידה של אשתו. "אני מביא את רוב הכסף הביתה, ואני מרגיש שצילה לא מעריכה אותי".
צילה סיפרה אף היא על תחושתה כי בעלה אינו מתעניין בה ומביע חוסר הערכה לעבודתה, וכי הוא אינו נוטל חלק במטלות הבית. "הוא רואה רק את עצמו. אני כאילו רובוט שצריכה לעשות דברים לבקשתו".
למעשה הציגו בני הזוג תחושות דומות שהם חווים בחייהם הזוגיים, כאשר כל אחד מהם לא קיבל את הצרכים הבסיסיים עליהם מושתתת הזוגיות.
אחד הדברים החשובים שגילה הפסיכולוג היהודי מאסלו היא פירמידת הצרכים. "הפירמידה של מאסלו", בנויה מחמשה שלבים, כאשר אחד השלבים החשובים הוא הצורך בכבוד ובהערכה. אין הכוונה לנרקיסיזם, אלא מדובר בצורך בסיסי בריא וחשוב של כל אדם, שיש לו משמעות גדולה מאד בזוגיות. הכל כמובן כשהוא נעשה בצורה מאוזנת ונכונה.
שיקפנו לצילה ולרמי את הריקוד הזוגי, כשבני הזוג מפעילים בהתנהגותם אחד את השני באופן לא מודע. התרחקות של בן זוג אחד גוררת את האחר להתנתק גם הוא, וליצור מעגל שיש בו ריחוק והימנעות. כשצילה משוועת להערכה ושותפות רגשית - היא לא בהכרח דואגת שתמיד יהיה לרמי האוכל המוכן שהוא רגיל לו, אבל מאחר שהם לא מדברים ביניהם בשפת "הצרכים" הרי שבהימנעות שלה היא בעצם מעבירה לו מסר הפוך ממה שהיא התכוונה כשהיא בסך הכול רוצה הערכה ושותפות רגשית.
רמי מצדו שומע מצילה את התלונות על "פרצוף חמוץ", ואת היותה של צילה מבקשת את קרבתו האינטימית, וחושש שמא זה יפגע בעצמאותו. הוא ממשיך להיות עסוק בעבודתו גם בבית, ו"בורח" לענייניו העסקיים. אבל במקום להגיד לה את הצורך שהוא חש בהערכה ובעצמאות, בהימנעות שלו ובבריחה לשיחות הטלפון הוא "מעניש" את צילה ומתרחק ממנה, בגלל שאינו חש בהערכתה וחושש מקרבה רבה מידי.
אז אחרי שהסברנו להם את הריקוד הזוגי, ואת הצרכים הבסיסיים שאינם מממומשים בזוגיות שלהם כמו תחושת הערכה שחסרה לכל אחד ואחד מהם, אכפתיות, ותחושת שותפות רגשית ועוד, הם הצליחו להגיע לתובנות ולהחלטות על עבודה שיש להם לעשות.
בס"ד, לאחר מפגשי הנחייה וייעוץ, הצליחו בני הזוג בעבודה משותפת ורבה להבין מה הם הצרכים החסרים של כל אחד מבני הזוג, ולדבר בצורה ברורה יותר, "שפת הצרכים", כאשר אחד מסביר לשני במילים פשוטות ללא כעסים את הצורך שחסר לו בקשר, והכול בצורת תקשורת בריאה ונכונה, מבלי שהכעס ימלא אותם עד להתפוצצות שמובילה לריב חסר תכלית. והשלום והשלווה שבו לשכון בביתם.
הרב יהודה רוזנבוים הוא יועץ נישואין ופסיכותרפיסט מטעם מחלקת שלום בית של ארגון הידברות