סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: המרד האמיתי של אביב גפן
מתי הגיע המרד האמיתי של אביב גפן, ומה קורה כששנים עשר אחים צריכים ללמוד לחיות יחד?
- סיון רהב מאיר
- פורסם כ"ד כסלו התשפ"ב |עודכן
אביב גפן (צילום: Tomer Neuberg / FLASH90)
נהוג לחשוב שאביב גפן היה פעם זמר בועט ומורד, ואילו עכשיו הוא פתח במסע של פיוס ומתינות וקונצנזוס. לדעתי ההפך הוא הנכון. בשנות ה־90, בנעורי ברמת־השרון, אביב גפן ביטא את כל מה שהיה בעיני אמת מוחלטת: הדתיים הם הבעיה של המדינה, הסכמי אוסלו הם הפתרון, צריך לצאת מהשטחים והיהדות פרימיטיבית ולא רלוונטית. לא היה שום דבר מאתגר בשבילי בטקסטים שהוא שר ואמר אז. ככה בדיוק חשבנו כולנו. כשעברנו מהיסודי לחטיבה, בדקתי כמה מהבנות בכיתה החדשה הן גם מעריצות שלו כמוני, והתשובה הייתה – כולן. דקלמנו יחד, כל ילדי אור הירח, את ההמנונים שכתב לנו.
מה שאביב גפן עושה בחודשים האחרונים, הוא־הוא המרד האמיתי. הסמל החילוני־שמאלי, הבן של יהונתן גפן, מורד במוסכמות הקדושות האלה. הוא מדליק את השמש לילדי אור הירח.
זה קודם כל הטון. לא הכל קודר ושחור ופסימי כמו פעם. הוא מדבר על תקווה ואמונה וחזון משותף.
אבל גם המסרים עצמם מפתיעים. כשהוא התנצל בפני הקהל הדתי במופע הגדול שלו בבריכת הסולטן עם אברהם פריד, חשבתי שאולי זה גימיק חד־פעמי. אייטם. אבל הוא מקפיד לעשות זאת מאז בכל מופע ומופע. ראיתי אותו לאחרונה בהופעה ברחובות. דקות ארוכות הוא נאם שם בפני הקהל: "פעם לא הכרתי את הקבוצות השונות בחברה הישראלית, פעם חייתי על בורות ושנאה, לא ידעתי מה זה אהבת ישראל, אני מבקש באופן אישי סליחה מכל אחד שנפגע ממני".
השבוע הוא הגיע לבית חב"ד ברמת אביב, והמשיך להפתיע: "אני מרגיש בעצמי חב"דניק בדרכי. השתניתי. אני גאה בכם שאתם לומדים תורה. תמיד אגן אליכם. פעם אמרתי דברים כי סבלתי מחוסר תשומת לב. פעם חשבתי שהדת היא קיר, היום אני מבין שהיא דלת". הנער הפרוע עם השיער הארוך שהוריד את החולצה בהופעות, כבר בן 48. עכשיו מתחילה המהפכה האמיתית. רוצים שינוי.
* * *
גפן סיפר השבוע שהוא לומד תורה באופן קבוע. יש לו חברותא עם אברהם פריד, בטלפון, בין ברוקלין לתל־אביב. אולי הוא נתקל ברעיון הבא על פרשת השבוע, פרשת "וישב", שמתארת את סיפורם של יוסף ואחיו. השבוע מתחיל אחד הסיפורים הדרמטיים והמפורסמים מכל – עד
עכשיו, כל פעם אח אחד ניצח אח אחר. קין רצח את הבל. יצחק הוא שהמשיך את אברהם, וישמעאל גורש. יעקב ועשיו לא הפסיקו לריב, עוד ברחם של אמם. עכשיו ליעקב יש 12 בנים, שיהיו 12 השבטים, והם צריכים ללמוד לחיות יחד, במודל חדש. לא הורדות ידיים, נתינת ידיים. זה האתגר שלהם וגם שלנו. אבל השבוע בפרשה השנאה בשיאה. האחים, כזכור, זורקים את יוסף לבור. חכמינו שואלים איך זה קרה, מה הסיבה לאיבה הזאת בין אחים ביולוגיים.
התשובה טמונה בפסוק הבא, שמתאר את יחס האחים ליוסף: "ויראו אותו מרחוק, ובטרם יקרב אליהם, ויתנכלו אותו להמיתו". איך מגיעים למצב שבו הם מתנכלים להמית אותו? הכל מתחיל במילים הראשונות, שמתארות את הניכור: "ויראו אותו מרחוק". הם ראו את יוסף, אבל מרחוק. בלי להתקרב, בלי להכיר, בלי לדבר. מאז ועד היום, כדי למנוע מלחמות אחים, צריך לראות זה את זה מקרוב.
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>