למה לחגוג משהו מלפני 2200 שנה?! 3 תזכורות נוקבות מחנוכה אליכם היום

הרבה מלחמות ידענו אנחנו, העם היהודי, אז למה דווקא כל שנה מחדש צריך לחגוג את ניצחון המכבים על היוונים? ובכלל, כשעם ישראל כבש את ארץ ישראל בימי יהושע בן נון גם זה היה נס, או כשדוד המלך ניצח את גוליית גם זה היה נס. גם ניסים אחרים לא חסרים בהיסטוריה היהודית, כמו כשאברהם אבינו יצא חי מכבשן האש, או כשאליהו הנביא במעמד הר הכרמל התפלל וירדה אש מהשמים ששרפה את עצי המזבח. אז למה לא חוגגים גם אותם, ודווקא את חנוכה קבעו חכמים לחגוג כל שנה?

רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל מסביר בספרו "קדושת הלוי" שחז"ל ידעו לראות בשנה שלאחר המאורע הנסי אם באותו תאריך חוזרת שוב אותה הארה נסית משמים או שמא הייתה זאת הארה חד פעמית בלבד. אם האור שב ומתגלה, חז"ל קבעו לחגוג בכל שנה באותו תאריך את זכר הנס, שאז מתגלה שוב אותה השפעה רוחנית היורדת משמים, ולה כל אחד מאתנו יכול לזכות בחייו.

והנה לשונו: "הנה צריכין להבין למה עשאו יום טוב וקבעו בהלל ובהודאה על הנס של שמונת ימי חנוכה ושל פורים, ולא עשאו יום טוב ביום מלחמות סיסרא, וביום מלחמות סנחריב אשר היה נס גדול שרצה האל יתברך לעשות חזקיהו משיח. אלא, הנס שראו אבותינו ונביאים הקדמונים ואנשי כנסת הגדולה שעשה גם כן פעולה במעשינו הטובים, שאלו החסדיםנתגלה בכל שנה ושנה ובכל דור ודור ומאירים אלו הנסים לפי גודל מעשיהם אשר עשו הקדמונים שיתגלה תמיד, עשאום יום טוב, כגון חנוכה ופורים ושלש רגלים. אבל במלחמות סיסרא וסנחריב וכדומה להם, ראו הקדמונים שלא היה כח בידם שיתגלה זה ההארה לזה הנס והחסדים ההמה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, לכן לא עשאום ימים טובים.

וזה היה כוונת אנשי כנסת הגדולה 'שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה', כלומר, שאלו החסדים והניסים וההארות שהיו אז בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, נתגלה עד עכשיו, בזמן הזה".

איפה אתה באמת נמצא? תזכורות שיאירו לך את התשובה

ימי החנוכה משפיעים עלינו את אותה הארה ניסית שהייתה בימי החשמונאים, ואנו מסוגלים לחוות ניסים של ממש בימים אלו. מלבד ההשפעה של "מעל הטבע" שיש בימים אלו, הם נועדו גם לתזכר אותנו בכמה נקודות חשובות שרלוונטיות בכל דור ודור.

1. לשאוף ליותר ברוחניות. לאחר ניצחון המכבים על היוונים וטיהור בית המקדש מעבודה זרה, המכבים רצו לחדש את הדלקת המנורה, אך היוונים טימאו את כל השמנים. על פי ההלכה מותר היה להשתמש בשמן טמא על פי הכלל ההלכתי "טומאה הותרה בציבור", אך המכבים לא רצו לנהוג על פי היתרים שאפשר למצוא או "מעיקר הדין", אלא הם רצו לעשות את המצווה בהידור, בשלמות, הכי לכתחילה שאפשר. הם רצו להדליק בשמן זית זך וטהור. ההידור במצוות מראה את האהבה כלפי הקב"ה ומצוותיו, וחנוכה מזכירה לנו לעשות את מה שמעבר לחיוב הבסיסי בעבודת השם.

גם הוספת נר בכל יום מדגישה את אותו מסר רעיוני. הגמרא נותנת שני הסברים להוספת הנר: האחד, לציין את מספר ימי החנוכה, והשני הוא על פי הכלל של "מעלין בקודש", כלומר כדי לתזכר שבקדושה תמיד צריכה להיות שאיפה של הוספה ועלייה, ולא עמידה במקום (מסכת שבת, דף כא, עמ' ב').

2. לנצח במלחמה שנמשכת עד היום. המלחמה ביוונים הייתה למעשה מלחמת תרבויות, מלחמה של רוחניות כנגד גשמיות. התרבות היוונית האמינה בעולם הזה החומרי, והתנגדה לכל רעיון שטוען שיש משהו שמעבר, שיש נשמה נצחית, שיש עולם הבא. התרבות היוונית האמינה ביופי כערך בפני עצמו, וזאת בעוד היהדות איננה מתנגדת ליופי כל עוד הוא מחובר למטרה רוחנית, לדוגמא בית נאה כדי שיהיה יישוב הדעת לעבודת השם, נוי מצווה, הידור בית הכנסת וכדומה.

(צילום: shutterstock)

יון ויהדות הם שני ניגודים הפוכים, כאשר תרבות יון מייצגת את החיצוניות, ולעומת זאת תרבות ישראל מייצגת את הפנימיות ואת הרוחניות.

המטרה של היוונים הייתה להפוך אותנו למתייוונים, לעקור מאתנו כל קשר לנשמה שבתוכנו ולבוראנו. התרבות המערבית של היום סוגדת ללייקים, לשיפוץ השנתי של הבית ולחידוש הריהוט בפעם המי יודע כמה, לרזון ולדיאטות שלא נגמרות, לפרסום תמונות על רקע מעורר קנאה עם חיוכים מזיופים שמבקשים "פליז, תקנאו בי", לאלילי ספורט ולמונדיאל ולאולימפיאדה, לאירוויזיון ולסלבס, לביגוד מתוקתק, ל"מה יגידו?", ובעצם לכל דבר שהוא חיצוניות, וכל זה - הוא תרבות יון מובהקת.
חנוכה הוא תמרור "עצור" בשבילנו כדי לחשוב לרגע אם לא נסחפנו בעצמנו בהשפעת התרבות, ונהיינו קצת טיפה "מתייוונים" בעצמנו...

עד כמה אנחנו מסתנוורים ומתלהבים מתרבות החיצוניות? כמה זמן אנחנו משקיעים בה? כמה אנרגיה וכסף אנו משחררים למענה? כמה מקום היא תופסת אצלנו בחיים?

האם אנחנו דומים למכבים - או למתייוונים? הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת על ניצחון הרוח על החומר. צפו:

היוונים ניסו למחוק את הזהות היהודית, וימים אלו נועדו לעשות חשבון נפש עם עצמנו עד כמה החיים שלנו נראים באמת יהודיים. ימים אלו נועדו להבעיר את הזהות היהודית שלנו, להדליק בקרבנו את הניצוץ היהודי ולהתחבר אליו יותר.

והנה הסברו של ה"שפת אמת" זצ"ל בעניין זה: "בדומה, לזהות יהודית אשר לעיתים אינה 'בוערת' היטב בשבתות ובמשך השנה, הודות לכוח המיוחד הטמון בנרות חנוכה, מסוגלת אותה הזהות היהודית 'לזהור ולדלוק' היטב בחנוכה. מפני שבחנוכה, אולי יותר מכל זמן אחר בשנה, מסוגל אדם לעמוד ביתר שאת על מרכיבי זהותו הפנימית".

נבחרת ישראל מול נבחרת יון: כיצד מגבירים בחיינו את האור על החושך ואת חיי האמת על השקר? מסרי חנוכה, עצות וסגולות בהדלקת נרות החנוכה, בהרצאתו המחכימה של הרב זמיר כהן. צפו:

חילוני או יהודי? חלק ראשון

חילוני או יהודי? חלק שני