הילד ביצע תעלול מוגזם במיוחד. תגובתו של האב תרגש גם אתכם

הרב אהרן מרגלית מספר לרב יעקב לוסטיגמן מ'דרשו' על מעשה שאירע לפני שנתיים וחצי, והוא היה שותף מרכזי באותו מעשה. היה זה בשעת צהריים של יום קיץ שגרתי, ברחוב הורקנוס באשדוד. מדובר ברחוב מרכזי ועמוס מאוד. שני ילדים בני 11 שבו באותה עת ממקום לימודיהם, ותוך כדי הליכה החלו להתווכח על השאלה הבאה - איזה מבין ארגוני ההצלה מגיב במהירות הגבוהה ביותר לכל קריאה המגיעה אליו, והכוננים של איזה ארגון מקצועיים יותר?

"הוויכוח המעמיק הפך סוער במיוחד, כשכל אחד מהם מעלה טיעונים כבדי משקל המגובים בעדויות שמיעה וראיה, שהגיעו לאוזניו מפי קרובי משפחתו ומכריו", מספר הרב מרגלית, ומציין שאחד הילדים ניגש לטלפון ציבורי והתקשר למד"א, הודיע לו על תאונה שאירעה ברחוב הורקנוס באשדוד. עוד לפני שהם הספיקו לסיים את השיחה ולתאר את המיקום המדויק של המקרה, כבר נשמעו קולות סירנה מכל הכיוונים, כשרכבי הצלה, אופנועים, ואפילו כוננים הרכובים על אופניים הגיעו מכל עבר.

"הכוננים לא נזקקו ליותר מכמה שניות כדי להבין שמדובר בקריאת שווא", מספר הרב מרגלית, ומוסיף כי בקלות רבה הצליחו הכוננים להבין מי הם השניים שעוללו את התעלול הלא מצחיק הזה.

"כונני ההצלה כעסו מאוד, והחלו לגעור בילדים: 'איך אתם לא מתביישים?', שאלו אותם. 'הוצאתם אותנו מהעבודה, מארוחת הצהריים, הפרעתם לנו את מנוחת הצהריים, איזה מין דבר זה? איך אתם לא מתביישים לעשות דברים כאלו?". ועוד ועוד צעקות וגערות כהנה וכהנה.

שני הילדים עמדו מבוהלים וחיוורים. הם בכלל לא התכוונו לייצר מהומה שכזאת. הם רק רצו לדעת מי מבין השניים צודק, ולראות אילו כוננים מגיעים מהר יותר לזירת התאונה.

אביו של אחד הילדים שמע על כך שבנו עומד במרכז רחוב הורקנוס וחוטף צעקות על מעשה קונדס שעשה. האב כעס מאוד על בנו שעשה מעשה חסר אחריות שכזה, ומיהר לנסוע לכיוון כדי לקחת את בנו הביתה ו'לחנך' אותו כראוי.

"למזלו של הילד, ואולי גם של האבא, שבועיים קודם לכן סיים אביו סדנא בת שמונה מפגשים, שהעברתי בנושא של חינוך ילדים", מספר הרב מרגלית, "ולכן החליט האבא שבזמן שהוא עושה את דרכו אל המקום, הוא מתקשר אלי ומבקש שאסייע לו להחליט כיצד לנהוג בילד הסורר".

"'מה היית רוצה לעשות לילד?', שאל הרב מרגלית את האבא בזהירות, והוא מצדו תיאר במילים קצרות ונזעמות את הכוונות שלו: ענישה קשה במיוחד, שכללה גם כמה אקטים אלימים למדי.

"'למה לך לעשות לו דברים כאלו בלתי הפיכים, יש לי בשבילך רעיון טוב יותר', השיב הרב מרגלית לאב הזועם. 'אולי תסיר לילד את שתי אוזניו ותכניס אותן למקפיא. אם הוא יתנהג בצורה סבירה בחודש הקרוב, תחזיר לו אוזן אחת, ואם הוא יישאר 'ילד טוב' חודשיים נוספים, תוכל להחזיר לו גם את האוזן השנייה… מה אתה אומר???'

Story - הרב אהרון מרגלית בסרטון שאתם פשוט חייבים לעצמכם:

"הרב מרגלית", זעק האב בטלפון. "אל תצחק עלי עכשיו. אני חייב לדעת מה לעשות עם הילד"...

"תגלה אמפתיה", השיב הרב מרגלית נחרצות. "כשתגיע לשם, פשוט מאוד תעצור את הרכב בצד ברוגע, תיגש לילד בהליכה מתונה ורגועה, תתכופף לעברו, הנח יד על כתפו ואמור לו ברכות, 'בוא מותק, בוא נלך הביתה'".

"אבל מתי אני נותן לו את הסטירה? רק אחרי שאנחנו מגיעים הביתה?", מבקש האב להבין.

"לא ידידי", משיב הרב מרגלית. "אין שום סטירה בתוכנית העבודה שלנו להיום, ואפילו לא צעקה או גערה. אנחנו עובדים היום עם אמפתיה בלבד".

"הרב מרגלית, אולי לא הבנת מה קרה. הבן שלי מזעיק עשרות כונני הצלה מסכנים, למקרה שלא היה ולא נברא, ואני עוד אמור לומר לו שזה בסדר גמור. ככה אני אמור לחנך אותו?!", תוהה האב.

הרב אהרון מרגלית

אוהבים בכל מצב

"אתה לא מסכים עם המעשה, אבל אתה כן מגלה אמפתיה", קובע הרב מרגלית. "הבן שלך נמצא עכשיו באחד הרגעים הקשים ביותר שיחווה במשך כל ימי חייו. הוא עומד מול קבוצה של אנשים המעוניינים לכלות בו את זעמם. הוא בטח רועד מפחד, מבועת ומפוחד עד אימה. את העונש הגדול הוא כבר קיבל.

"אתה יכול עכשיו לזרות מלח על הפצעים שלו, להכאיב לו עוד קצת כדי להרגיע את הכעס שלך, ואתה יכול לנצל את ההזדמנות, ולהראות לילד שלך שההורים שלו אוהבים אותו בכל מצב, שהם בצד שלו! שגם כשהוא עשה מעשה שלא ייעשה, אבא שלו ידע לרומם אותו, להציל אותו מההמון הזועם ולתת לו את החיזוק, אליו הוא כל כך נזקק באותם רגעים.

אני השליח של הקדוש ברוך הוא למרתפי הכימותרפיה

איך מנחמים אחים שכולים? ומי ראה אנשים מתים הולכים ברחוב?

בכל מצב יש אפשרות בחירה: ראיון שאסור להחמיץ עם הרב אהרן מרגלית

"סביר להניח שיהיו שם כמה 'נשמות טובות' בין המתגודדים סביבו, שיצעקו גם עליך ויקראו לך 'לחנך' אותו כראוי, אבל אתה תתעלם מהם. אין לך זמן אליהם. אתה עסוק עכשיו בבניית הקשר שלך עם הילד שלך, אלו רגעים קריטיים להצלחה בחינוך שלו. אל תתפתה להתעסק עם עניינים צדדיים ושוליים.

"אתה לוקח אותו בנועם הביתה, בדרך אתה אומר לו, כן, אתה ביוזמתך אומר לו את המילים הבאות: 'צדיק שלי! אני לגמרי בטוח שלא התכוונתם לעשות כזו מהומה, זה משהו שלא ציפיתם ולא תכננתם. בסך הכל רציתם לבדוק מי מגיע יותר מהר, ופתאום כל הסיפור יצא מכלל שליטה וקרה מה שקרה. בוא, כעת נלך הביתה לאכול צהריים, אתה בטח לגמרי תשוש ושבור מהחוויה הכל כך קשה שעברת, כשהמון אנשים מקיפים אותך וצועקים עליך ברחוב לפני כל החברים שלך. בא נלך לאכול ולנוח. היום אחרי הצהריים תישאר בבית ואחרי שתנוח נדבר קצת על מה שקרה'. אחרי שהילד יאכל וינוח, או ישחק בחדר שלו ויירגע, תוכל לדבר אתו על הנושא, להסביר לו בנועם כמה חשוב לחשוב לפני שעושים כל דבר, לחשוב מה התוצאות של המעשים שלנו.

"אבל לפני הכל הילד צריך לחוש שאתה בצד שלו", חוזר ומדגיש הרב מרגלית. "אחרת כל מה שתאמר, בכלל לא ייכנס לאוזניו. לא עכשיו וגם לא בעתיד, כי אם אתה לא בצד שלו, אין לו שום סיבה להיות בצד שלך, וללכת בהתאם לחינוך שאתה מנסה להקנות לו….

"עברו חודשיים", ממשיך הרב מרגלית לספר, "ואותו אב התקשר אלי שוב. ראיתי את המספר שלו על הצג, וחשבתי מי יודע איזה תעלול עולל בנו הפעם", אבל האבא דווקא התקשר כדי להודות לרב מרגלית.

"'תשמע, ר' אהרן', מספר האב לרב בהתרגשות גדולה. 'אתה לא יודע כמה אני צריך להודות לך. מאז אותו סיפור, הבן שלי נהיה בנאדם אחר. הוא מכבד אותי הרבה יותר, ומתאמץ מאוד להוכיח לי שהוא באמת ילד טוב. הוא הבין שאני בצד שלו והוא מתאמץ להיות בצד שלי.

"'התעלול הזה שהוא חולל אז, בכלל לא מוזכר בבית שלנו. אף אחד לא מדבר על זה. זה מקרה לא נעים שנשכח בתהומות הנשייה. גם הילד עצמו כבר לא זוכר את זה.

"'הוא כן זוכר דבר אחד', מסיים האב את דבריו, 'הוא זוכר שאני בצד שלו…'.

הרב מרגלית מסכם את דבריו: "זה חינוך שנשאר בעצמות של הילד. גם כשיהיה בן 20, בן 30 ובן 80 – הוא ימשיך להתנהג כמו שאבא שלו חינך אותו, כי בשנות הילדות שלו, אבא שלו היה בצד שלו, דאג לו, אהב אותו, רצה בהצלחתו של הילד ובטובתו, וזה היה חשוב יותר מהצלחתו וכבודו של האב".

הוא שכב משותק בהוסטל מספר שנים, לקה בגמגום קשה, איבד שניים מילדיו והתמודד שלוש פעמים עם מחלת הסרטן – מה סוד תעצומות הנפש של הרב אהרון מרגלית? דודו כהן נפגש עמו לשיחה אופטימית ומחזקת על כח רצון, תפילה ואמונה:

הרב אהרן מרגלית הוא מחבר הספר 'אתהלך', שהודפס ב-28 מהדורות ותורגם לשפות רבות (ויתכן בקרוב גם בקוראנית וערבית). לרכישת הספר, לחצו כאן.