חנוכה

מהי הסגולה הגדולה ביותר לחינוך ילדים? הרבנית ימימה מזרחי בתשובה שאתם לא רוצים לפספס

הרבנית ימימה מזרחי מסבירה מהי הורות מגומגמת, הורות גזורה? האם יש עומק בילדי הטיקטוק, ואיזה כוח יש למשחק של אבא עם בן?

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

הנר הראשון הוקדש לבודדים. הנר השני – נר הזוגיות. ומהערב, החנוכייה מתחילה להיראות כמו משפחה. שלושה נרות, אבא, אמא, ילד.

ומה עם אלה שאין להם ילדים? ביום השמיני אנחנו מתפללות רק עליכן. אל תרגישו מודרוֹת.

זה הזמן להתגעגע ולבקש על כל מה שקשור בילדים: וְזַכֵּנִי לְגַדֵל בָּנִים (וכמובן, בנות) וּבְנֵי בָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים.[1]

 

1. ילד גָּזוּר, ילד מותר[2]

מול הנרות נגיד 'מזְמוֹר לְתוֹדָה' – פרק ק' בתהילים.

למה? הנה ההסבר הנפלא של רבי נחמן מברסלב:[3] 'לְתוֹדָה' - אותיות 'תּוֹלָדָה'.

מה זאת אומרת – יש לנו עולם שמונע הולדה (הולדה זה לאו דווקא לידה פיזית, אלא כל התפתחות באיזשהו כיוון). מה מאפשר הולדה? חיבור. הרי חיבור של שניים מביא ללידה. ואם כך, יודעת מה מונע הולדה? מחלוקת!

אומר רבי נחמן בגאונות: ב'מזמור לתודה' יש מ"ג תיבות (43 מילים). בהפטרת השבוע לפרשת 'מקץ' שתי נשים מגיעות מול שלמה המלך ורבות על הילד. בעצם, כל סיפור משפט שלמה אומר לנו שכל מריבה על ילדים היא מריבה על האימהוּת שלך. "האם אני אמא טובה דיִי? האם חנקתי את הילד הזה? האם אני אשמה במה שעובר עליו"?

המריבה הפנימית הזאת תוציא את המשפט הנורא: "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה. גְּזֹרוּ!"[4]

כל אמא מכירה את המחלוקת הפנימית שבתוכה על החינוך הכושל שלנו, על עד כמה טעינו. אליה מצטרפת המחלוקת החיצונית שיש לנו, עם בן הזוג שלנו. המחלוקות הללו בעצם יולדות ילד גזוּר, שכל מה שהוא רוצה, דווקא בשעותיו הקשות, זה את החיבור שלך לאימהוּת שלך ואת החיבור שלכם כבני זוג זה לזה.

"גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה" – ה'גַּם' הזה יתוקן באמירת מזמור לתודה, שיש בו מ"ג (ג"ם) מילים.

והוא יאמר לך: "אמן על הילדים! אבל בעיקר, אמן על ההורים. וגם את, אמא טובה. וגם האיש שלך אבא טוב".

שרק לא נקרין לו הורות מגומגמת, הורות של גם וגם.

 

2. עוד ניפגש [5]

השלוש, אומר הרבי מליובאוויטש, הוא תלת-ממד.[6] אני רוצה לראות בילדים האלה עומק, כי לפעמים הם נראים כל כך מטופשים, ילדי הדור הזה, שמדברים בתנועות טיק-טוֹק. אני רוצה לראות את ה-קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק[7] בטיק-טוֹק הזה, רוצה לראות בהם רוחניות.

ולפעמים ילד נראה רע. האם אתם מסוגלים, כמו שאומר הפילוסוף עמנואל לֵוִיָנס, להוציא אותו מהקשרו? ובעיקר להוציא אותו מהקשרנו, מהסביבה שלנו? להתנק לרגע מהבושה, מהחברה, מהסביבה, מה'מה יגידו'. תביטו בפניי, תראו אותי!"

 

3. חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּו - סודות בחינוך

כל סודות החינוך נלמדים מהחנוכייה. נעבור על כמה מהם:

כשאני מסתכלת בחנוכייה אני רואה משפחה. ונכון, הנרות זהים. את כולם הדלקנו באותה השעה. והנה, זה ידלק עד מאוחר, השני יישאר יציב וזקוף ויעשה לנו כל כך הרבה נחת ואילו חברו – ייפול ויטפטף עד שייכבה. חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ,[8] לגמרי.

האם תהיו מסוגלים להנחות את הנחת שלכם לכיוונים קצת אחרים? כי אם כן, גם אני אהיה יותר מסוגל לעשות לכם נחת ולשמור על ההנחיה שלכם.

זה איזון מאוד מדהים, שמצריך ראיית עומק. ראיית לילה, הייתי אומרת.

ילד הסנדביץ', זה שמעליו אח ומתחתיו אח, נולד היום. שימו לב שלא יימס מהחום של שני הנרות שלידו...

ויחסי אחים! מצד אחד לא להפלות. לעולם לא ישנה אדם בנו בין הבנים, חז"ל אומרים ומתכוונים ליעקב אבינו, שהפלה את יוסף לעומת יתר אחיו. מצד שני, להפלות, בחוכמה... זו חוכמה גדולה לדעת לתת לכל ילד יחס אישי. היום תבקשו על זה. בקשו גם על שלום בין אחים.

 

4. ככה סתם, אבא טוב.[9] הקריאה לאבא

תתפללו על אבהוּת. חנוכה הוא חג של אבות ובנים. את הניצחון הגדול חולל הקב"ה בכוח הקשר של אבא ובנים, מתתיהו ובניו. מי הייתה האישה המופלאה שגידלה את המשפחה הזו? אין לנו מושג. זה החג של אבא. אבא, תהיה אבא!

ואיזה כוח יש למשחק של אבא עם בן. אבא שלי היה יושב איתנו בכל ערב בחנוכה ומוציא משחקים. עד זיקנה ושיבה הוא היה קונה משחקים גם לנכדים ומשחק גם איתם. הרב שלמה זלמן אויערבאך היה חוזר ואומר: אתם לא מבינים את גודל המעלה של משחק עם אבא בחנוכה. כשאבא משחק עם בן בסביבון, הוא מעניק לו נו"ן, גימ"ל, ה"א ושי"ן:

נו"ן – רפואת הנפש לכל החיים.

גימ"ל – רפואת הגוף.

ה"א – הצלחה

שי"ן – שמחה.

יוסף הצדיק ניצל מהפח הנורא ביותר, אשת פוטיפר, כשדמות דיוקן אביו נראתה לו מבעד החלון[10] וחסידים מושכים את הרעיון הזה לימינו ושואלים: איזה חלון - החלון שבו ניצבת החנוכייה. חנוכה הוא פשוט זמן שמושך אור גדול של השפעה של אב על ילדיו.

ואיזה אבא טוב יעקב אבינו. פשוט אבא טוב.

בעיניים של 'אבני הקודש' שלי, הנערים האהובים שלומדים בישיבה שלנו, אני רואה את הקריאה לאבא: "אבא, אבא, בבקשה! אני יודע שאני נראה זוועה, אבל אל תאמין לאף אחד שיגיד 'טָרֹף טֹרַף הבן שלך'. אל תאמין כשיבואו ויגידו לך 'חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ'.[11] אל תפסיק להתגעגע אלי! אל תאמין כשיראו לך את הכותונת המגואלת שלי, אבא. תדע לך שגם כשאני במקומות הכי נמוכים, דמות דיוקנך נראית לי בחלון. רק את הפנים שלך אני רואה, אבא.

אבא, תשב ותבכה עלי ותאמין בי ותחכה לי. אל תצחק על חלומותיי. כיעקב בשעתו, שחיכה לראות בהתגשמות חלומותיו של בנו יוסף – וְאַבִיו שַׁמָר אֶת הַדָּבַר[12] – אבא, אני מבטיח לך, אני אהיה כזה מלך ואני אקים לך כזאת משפחה מהממת, ואתה תבוא ואתה תגיד לי: 'רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה, הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹקים גַּם אֶת זַרְעֶךָ'".[13]

כל כך הרבה ילדים חולים מאוד. והדיאגנוזה: חוסר-אבא.

בנות חולות ממחלת חוסר-אבא.

חשוב שבן ירגיש כמו בן אהוב; "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ".[14] שהילד הזה ידע שהוא שלו, של אבא, ו'זיו האיקונין' של אביו על פניו, ושהוא חלק ממנו.

תגנבו לכם רגעים כאלה של משחק יחד בחנוכה. זה כל כך חשוב.

 

5. ילדי השוק, אבני הקודש

בקשי שילדייך יתלהבו מקדוּשה. הרב חרל"פ כותב שמול נרות החנוכה טוב לבקש התלהבות קדוֹשה לכל השנה. זה שומר ומציל. שילדינו יתלהבו רק מדברים קדושים ומדהימים. והרבי מסלונים כותב: בקשו על הילדים שלא יתביישו להיות אנשים מאמינים ומקיימי מצוות גם מחוץ לבית; "אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא יָבוּזוּ לִי",[15] חולה עליך ה' ולא אכפת לי מה אומרים עליי בעבודה, 'הדוסית הזאת'".

הרב מוצפי כותב שסך כל הנרות שמדליקים בחנוכה הוא 44, גימטרייה "ילד". תפילה על ילדים ליד הנר עושה ילדים תלמידי חכמים (הרגיל בנר, יהיו לו בנים תלמידי חכמים[16]). לא תנצלי את הרגעים האלה?

ותתפללו על ילדי השוק.

אני רוצה ממש לבקש על כל הנערות והנערים שנמצאים בשוק. הנר דולק עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק.[17] בנר השלישי אני מבקשת מהקב"ה: "הנערות האלה קֹדֶשׁ הֵן! וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד,[18] ולהתפלל עבורן כל כך, כל כך חזק".

הרב מוצפי מספר על סבתו, אימו של הרב סלמן מוצפי הגדול, ששמעה את רבי יוסף חיים מבגדאד דורש מהגמרא, שמי שאוכל פת לחם שאפויה היטב, זו סגולה לבנים צדיקים עם זיכרון. מאותו יום, אמא היתה קמה כמה שעות לפני הזריחה, קולעת בצק, ממתינה לתפיחתו, שמה אותו על גבי מגש נחושת על הראש, הולכת שעה וחצי לתנור וכל הדרך לא פסק פיה מדברי תחנונים. וכך היתה אומרת: "ריבונו של עולם, זכני שיהיה בני סלמן תלמיד חכם, שיהיה עובד ה', שיהיה בעל מידות טובות". ותפילה זו השפיעה רבות, מה שאין אנו יכולים לשער.[19]

והסגולה הגדולה ביותר היא התפילה. תתפללו עליהם חזק.

 

6. אמא שהיא אור

מעל לנרות חוֹפֶה השַׁמָּשׁ – מובדל, גבוה יותר. אמא, את למעלה. יותר משאת חברה של ילדייך, את צופה מעליהם. משמשת אותם, אבל לא נטמעת בקרבם.

אז לא להרגיש אמא משוּמשת! כן להרגיש אמא מְשַׁמֶּשֶׁת. כמו השֶׁמֶשׁ, כמו השַׁמָּשׁ. נותן מאורו ולא נגרע ממנו דבר.

זכרי לשים את עצמך מעליהם. לא לתת להם לנהל את הכל. צריך כאן אמא, ואמא צריכה לתת זמן לזוגיות שלה, לאיכות שלה.

בהקשר לכך – הורים לא נעלבים מילדים! והילדים, מצידם, צמאים למעט מרחק של כבוד, לקצת סמכות הורית.

והכי חשוב: תאירי. היי אמא מאירה, אמא עם מאור פנים, אמא שכיף כשהיא נכנסת הביתה ושכיף לבוא בשבילה הביתה. אל דאגה, את משמשת את כולם, אולם הנר שלך לא נחסר. ולא 'משתמשים' בך; את פשוט גדולה, כמו השמש.

בקשי להיות אמא מאירה, אמא שכיף לחזור אליה הביתה.

אמא שמחה, זו כל האש של חנוכה. הסיפור על חנה ושבעת בניה מסתיים במילים 'אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה'.[20] היא ידעה שהם יעמדו בכל הניסיונות, כי היא ידעה שהיתה להם כזאת אמא שמחה. כמה  אמא  חשובה!

הערב אני אומר, בעזרת ה', את תפילת השל"ה הקדוש מול הנרות.

אז מול הנר השלישי תתפללו על אימהוּת ועל אבהוּת.

 

מקורות ומראי מקום

*אמן על הילדים, מילים ולחן: חנן בן ארי.

[1] תפילה בעת הדלקת נרות.

[2] פרפרזה, "ילד אסור ילד מותר", מילים: יעקב גלעד. לחן: מתי כספי.

[3] רבי נחמן מברסלב, 'ליקוטי מוהר"ן', תנינא ב'.

[4] מלכים א', ג', כו.

[5] "עוד ניפגש", פורמט דוקו-ריאליטי, ערוץ כאן 11.

[6] נר שלישי: אבא, אמא וילדים. השלוש, אומר הרבי מליובאוויטש, הוא תלת מימד.

[7] שיר השירים ה', ב.

[8] משלי כ"ב, ו.

[9] "אבא", מילים ולחן: אביתר בנאי.

[10] תלמוד בבלי, סוטה לו, ע"ב.

[11] בראשית ל"ז, לג.

[12] בראשית ל"ז, יא.

[13] בראשית מ"ח, יא.

[14] בראשית ל"ז, ג.

[15] שיה"ש ח', א.

[16] תלמוד בבלי, מסכת שבת כג, ע"ב: "אמר רב הונא: הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים."

[17] תלמוד בבלי, שבת כא, ע"ב.

[18] בפרפזה על "הנרות הללו".

[19] הרב מוצפי, שם. 

[20] תהילים קי"ג, ט.

תגיות:הרבנית ימימה מזרחיחנוכה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה