הרבנית ימימה מזרחי מגלה את 7 הסודות הטמונים ביום החמישי של חנוכה

מהפך! לראשונה יש יותר נרות דולקים בחנוכייה מאשר נרות שטרם הדלקנו. כך, הנר החמישי הוא היום של העין הטובה, זו שבוחרת לראות את הצד המלא של הירח.  

1. כמה עוד תספרי את המנדטים של בנט?

בואי נדבר על הראייה. פרשתנו, 'מקץ', תדבר בלי סוף על עין הרע: שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה / שֶׁבַע פָּרוֹת דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד. ורש"י: בשעה שהשפע מצוי בעולם, עיניהם של הבריות טובות זו בזו.^[1]   

הראייה היא עניין סובייקטיבי. את מסתכלת ורואה את החלק הרע - למה? כי רע לך. "לָמָּה תִּתְרָאוּ? אל תבואו בידיים מלאות למצרים", אומר יעקב לבניו. "וגם, תיכנסו כל אחד בשער אחר, מפני עין הרע".^[2] וכמו שאנחנו מסבירות תמיד: 'עין הרע' זה לא משום שהבן אדם רע. האמת היא שרע – לו. וכשאת סופרת את המלאי שלך והוא לא כל כך גבוה, ואת סופרת את השנים שעברו עליך בלי שהתממשת כמו שרצית, ואת סופרת את הקילוגרמים שלך, שזה דבר שנשים תפוסות בו כל כך. ואת סופרת את המנדטים של בנט ללא הפסקה. ואז את לא יכולה, את לא יכולה למנוע מעצמך מלספור את המלאי של זו שלמדה איתך ושעברה את המסלול חיים שלך ואצלה המלאי - מלא.

חז"ל מאוד מדייקים כשהם מדברים על עין הרע: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמוֹתיה, מפני עין הרע.^[3]   

כשאת כל כך נפוּלה ועוברת ליד הקוֹמה הזקופה של הקָּמָה שצומחת אצלה, זה כואב. ומה הדיוק המהמם פה בחז"ל? לא כמו שאנחנו רגילים להגיד, "כשהשדה שלך שופע ומניב, תחביאי אותו מפני עין הרע של אחרים". לא, מה אכפת לנו מזו המלאה, יאמרו חז"ל. גם יש לך, וגם נשמור עליך וניתן לך כל מיני סגולות? לכי.

על מי חכמים חושבים - עליך, החסרה. זו שכואב לה. פליז, אל תעברי שם, אל תעברי שם! למה את שוב פותחת את האינסטוש של ההיא, למה? את יודעת שתאכלי את הלב. היא עומדת בקָמוֹתיה ואת - נופלת לבורות. למה את עושה את זה לעצמך?

חז"ל בכלל לא דואגים להיא עם המיליון לייקים. הם אומרים לך "למה את עוברת במחוזות האלה, למה? בשביל להישבר עוד יותר?"

2. בית הסוהר של הקנאה - אפשר להיחלץ משם?

ועין הרע זה אמיתי. הרמב"ם הרציונליסט יתאר אותה כתופעה פיזיולוגית ממשית שעוברת מעינו של האדם (!). כן, מבט של אדם בצער מסוגל לפגוע.

ועכשיו תופיע שאלה ענקית: למה אומדן של מישהו באשר למה שיש לי, יקבע את הכמות של מה שיהיה לי? למה הבטה של מישהי אחרת במה ששייך לי אמור להשפיע על מה ששייך לי? מהי הקונסטרוקציה המשונה הזאת של עין הרע?

וההבנה כאן נהדרת, וזו ההבנה של הנר החמישי: אם אומדן שלי, או הערכה שלי באשר למה שיש למישהו אחר, קובעת את הברכה שתהיה לו, וזה נתון - אז בואו נעריך את זה לטובה. בואו נגיד "כמה יש לך! איזה יופי! ה', שיישאר לה, ושיישמר לה!".

באותו רגע, לא זו בלבד שהאומדן שלך קובע את הברכה שתהיה לה. את מחלצת את עצמך מבית הסוהר של הקנאה. את מחלצת את עצמך מההוויה הדוחה של אישה שלא חדלה מלגלול ולעבור על קמות ושדות שלא שייכים לה. מאישה שחיה את השֶּׁבֶר הפנימי של עצמה את פתאום הופכת מַשְׁבִּיר ומקור של שפע. זה מהפך מהמם, מהמם!

3. יוסף הצדיק, החלום ושברו ופתרונו

ואני אוהבת לנסח את זה ככה, ואני נורא מתרגשת מהניסוח של עצמי. כשיוסף הצדיק החליט להתעסק בחלום של מישהו אחר שזרוק לידו בבית הסוהר. מאותו רגע, הוא מתחל למצוא חן. הוא מתחיל לעלות, עד ש-"וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר"^[4] והוא הופך למושל מצרים.  

את כל הזמן עסוקה בחלום ושברו. את כל הזמן סופרת את המלאי האוזל של עצמך ומורידה את עצמך לבור ואז סופרת את המלאי של אלה שבשדה הראייה שלך וסופרת את קמותיהם ונופלתתתתתתת... קומי ותהיי פותרת חלומות של אחרים, את לא מבינה איזה כוח אדיר יש לך!

4. רבי נחמן ובית הספר לעבודה סוציאלית

אני רוצה שנלמד הוכחה למה שעכשיו אמרנו. לרבי נחמן תורה מדהימה, תורה פ"ט. האיש שלי גילה לי שבגימטרייה פ"ט = 'חנוכה'. הוא אומר שם שכל החיסרון שיש בעולם הוא חסרון של השכינה; וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים. כל חיסרון שאתה מרגיש הוא מיעוט של האלוקים עצמו, כביכול. ואתה צריך לשמוח שמישהו כזה גדול כמו אלוקים בעצם משתף אותך בצערו. זה כבוד גדול!^[5]

זו תורה מהממת, תורה פ"ט. פשוט מהממת. יש כאן מהלך פסיכולוגי מדהים של הַתְמָרָה, העלאה של בן אדם. יש פה אדם שחסר לו. וזה נורא. הוא מבקש את עצמו למות, כי כל חיסרון הוא בעצם גריעה מכבודך. ובמהלך חילוץ 669 עושה פה רבי נחמן חסד לנפשו של האדם החסר: "בוא ותהיה עובד סוציאלי של הקב"ה! לך כואב בכבוד?? הוא - מלך הכבוד! וחסר לו! קום ותפתור את חלומותיו של אלוקים לטובה. תתפלל עליו. אתה יודע איזה צער יש לו על הילדים שלו? אין לו בית! תתעשת ותפתור את חלומותיו!"

פעולת חילוץ גאונית, גאונית. הצדעה לרבי נחמן. כל כך יפה.

זה הסוד של העין הטובה. 'עין טובה' זו לא תכונה. היא בדיוק התרופה לרגע שבו יש לך עין רעה על מישהו. התזמון ששולפים בו את העין הטובה הוא כשיש לך עין רעה על מישהו. והמישהו הזה הוא... את. "איזו דפוקה אני!" אז בואי תרימי אותך. שוב, וכי נדאג לזו שיש לה? התורה היא סוציאלית, היא לא תדאג לאנשי השמנת, הם ידאגו מצוין לעצמם. אבל מי ידאג לך, מי? נפש נבולה שאת? קומי ותהפכי אותו - למתברך. ואותך - למקור השפע; "וְיוֹסֵף... הוּא הַמַּשְׁבִּיר".^[6]  

אין, אני חולה על זה. אני חושבת שזו פיסת אור עצום. חמסה עלינו!

5. לבקש שינוי לטובה ופסי"מיות

זה הזמן לבקש לראות שינוי לטובה, יאמר המהר"ל. "ה', האור עכשיו מרובה מן החושך. במציאות הבינונית, הלא-מושלמת שלי, אני מבקשת לראות יותר אור בחיים שלי מאשר חושך. תן לי מבט טוב ומאיר על חיי".

זה יום שמסוגל לראיית טוב מטבעו. בקשי לראות היכן האור בחייך מרובה מן החושך.

וכמו שאנחנו לומדות תמיד, אני רוצה להיות כמו יוסף הצדיק, פסי"מית... הייתה ליוסף כתונת פסים וחז"ל יכתבו: 'פסים' – ראשי תיבות: פוטיפר, סוחרים, ישמעאלים, מדיינים.^[7] כל הצרות שיוסף עבר עד שנהיה למלך. אני רוצה את כתונת הפסים של יוסף, להבין שכל מה שעובר עליי תפור למידותיי, כמו כותונת. ושהחיים הם לא שחור לבן. הילדים שלי הם לא כולם אותו צבע. הדייטים שאני פוגשת הם לא באותו צבע. ההבנה הזאת מוסכת בנו אופטימיות אדירה.

6. תורה משמחת ומנחמת ובקשות נוספות

עוד נבקש שייסַפגו בנו חמשת חומשי התורה. רק לימוד נכון של התורה מביא לידי מבט טוב; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ, יָּ-הּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ.^[8] גם בייסורים, מי שלומד תורה יראה את יד ה', יראה אור בתוך התהליך. כי התורה מזרימה אופטימיות, מזרימה חוכמה מנחמת. 

בקשי על ילדייך שיהיו שמחים ואופטימיים. אנחנו מגדלים דור של ילדים עצובים וילדות עצובות. בנר החמישי בקשי שהאור יגבר על החושך, כי קשיים יש, והיו, ועוד יהיו, אבל שנזכה לראות את האור. שיסורו מאיתנו העצב והדאגה.

וכמובן, בקשי שמירה מעין הרע – את היכולת להעניק לכל אדם ביד פתוחה ומפרגנת, השמורה מפני קנאה. חמסה חמסה!

7. דמי חנוכה לילדים – כי גם לך אפשר לתת

הרב קנייבסקי מחלק 'מעות חנוכה' לילדים – בנר החמישי. כסף! בשביל מה מחלקים דמי חנוכה לילדים קטנים? לא היה עדיף לרכוש משחק מחשבה ויצירה? והרבי ממודז'יץ אומר כל כך יפה, שמתן כסף משמעו הבעת אמון בילד קטן, שהוא יכלכל את הסכום בתבונה.

... ואז ה' יתן גם לך. כי אם להיות כנה, אין סיבה ממש מוצדקת להביע בי אמון. אני מבזבזת הכל. "אבל תראה, ה'. אני נותנת לילד, אז גם אתה יכול לתת לי. אני מרעיפה על מי שאין לו תבונה כלכלית מספקת ועכשיו גם אתה תרעיף עלי".

מקורות ומראי מקום:

[1] בראשית מ"א, ב, יט. ורש"י, בראשית מ"א, ב.  

[2] בראשית מ"ב, א. ומדרש תנחומא, בראשית פרשת מקץ סימן ח'.

[3] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא ב, ע"ב.

[4] בראשית מ"א, יד.

[5] רבי נחמן מברסלב, 'ליקוטי מוהר"ן', תורה פ"ט.

[6] בראשית מ"ב, ו.

[7] מדרש בראשית רבה פד, ח.  

[8] תהילים צ"ד, יב.