איך אדע איזה גבול מתאים לילדים שלי?

שמתי לב שקורה לי שכאשר אני באה להציב גבול לילדים שלי, אני לא בטוחה בעצמי. יודעת שכך צריך לעשות, אבל רע לי מאוד עם זה וקשה לי. האם זה טבעי?

מה שאת מתארת הוא חוסר ביטחון בסמכות. אימהות רבות שאני פוגשת חוות זאת.

כדי שהילדים יוכלו לקבל מאיתנו, לשתף איתנו פעולה ולהקשיב לנו, זה הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך להיות.

כאשר אמא בטוחה בעצמה, ובשדר הבטוח הזה היא באה לילדים, נותנת הוראות, מבקשת וכו' - הילדים מרגישים את הביטחון ואת העוצמה שהיא משדרת. אמא אמרה - אז עושים, או עם אמא לא משחקים משחקים, זה רציני... אז יש רצון ושיתוף פעולה.

כאשר הורה חווה חוסר ביטחון, הילד מרגיש את השדר, מרגיש חוסר יציבות ואינו מסוגל לשתף פעולה, כי הוא מרגיש שאפשר "לשחק משחקים".

הדבר החשוב שהייתי מסבה את תשומת לבך אליו הוא, מה את חווה? ומה את מרגישה כאשר את באה לשדר סמכות? בעיקר מה את מרגישה ולא מה את יודעת, כיוון שמה שמשפיע על ההתנהגות שלנו הוא בעיקר החיבור של מה שאנחנו יודעים - ללב. כשיש חיבור ללב, את שלימה עם מה שאת עושה.

שאלי את עצמך: מה את מרגישה בקשר למשמעת? זה טוב? רע? אכזרי? דיקטטורי? מאיים? או נעים? בריא? כיף? מרגיע?

מה את מרגישה בקשר להורות שלך? איזו אמא את? טובה? רעה? גרועה? נעימה? קשוחה? רגועה?

שמעי את התשובות של עצמך, ושאלי את עצמך: מדוע את מרגישה כך? איזו ילדות את חווית? איך אמא הייתה מציבה גבול? איך אבא? כמו מי אני מתנהגת?

ואז, כאשר את תהיי מודעת למה קורה לך ולמה, תהיה לך בחירה ותדעי מה את רוצה לעשות ואיך את רוצה להתנהג, ממקום אמיתי ונכון לך ולילדיך, ולא מתוך אינסטינקט והרגל שראית / שחווית / שלא בחרת. רוב נחת!

(יוכי דנחי, יועצת חינוכית ותומכת רגשית לגננות ולאמהות)

* * *

חמותי היא אישה שאוהבת להתערב בכל דבר. היא נכנסת לי לחיים הפרטיים שלי ולחיי הזוגיות שלי ושל בעלי. בעלי מושפע ממנה מאוד, ואני מרגישה "האישה הרעה", שמרחיקה אותו מאמא שלו. האם אני טועה בזה שאני דורשת ממנו שהיא לא תתערב לנו בחיים, או שעלי לקבל זאת וללמוד לחיות עם ההתערבות שלה?

אין ספק שאת חייבת לכבד את חמותך! בכוס קפה ועוגה. ודאי שאינך חייבת לכבד אותה בזה שהיא תתערב לך בחיים האישיים ובחיי הזוגיות.

בעלך, כמו הרבה גברים אחרים, עודנו קשור לאמו, ולא עושה את מה שהוא מחויב לעשות: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" (בראשית ב', כ"ד), זו אינה המלצה, זו הוראה.

כשבונים בית, דבר ראשון מגדרים את השטח וקובעים שלט. "כאן בונים! הכניסה לזרים אסורה". 

מתוך מגמה של בניית התא המשפחתי, עלינו, בני הזוג, לקבוע חוקים, כללים, גבולות – שמתאימים לפאזל החדש ולתסריט החדש של החיים שלנו.

אין ספק שיש לתת לחמות את ההרגשה שהיא רצויה ושנעים לנו בחברתה, ושדעתה חשובה לנו. וכן לתת לבעל את ההרגשה שאמו היא אישה נפלאה.

יחד עם זאת, חשוב שיהיו גבולות ברורים, מתוך הבנה שהגבולות הללו לא תמיד מתאימים לכל הנוגעים בדבר, אבל הם התשתית לבניית זוגיות טובה.

אני מציעה לך לשוחח בנעימות עם בעלך, ולשתף את הרגשתך ואת התובנות הנ"ל.

במידה ועדיין קשה יהיה ליישם את הדברים, מומלץ מאוד לגשת לייעוץ מקצועי, ולקבל כלים כיצד לצאת לדרך חדשה.

(שמרית אלישע, יועצת זוגית ומטפלת רגשית במחלקת שלום בית של הידברות)