מחקר בנאס"א חושף: התורה ידעה סודות ממרחבי החלל

מחקר של סוכנות החלל של ארה"ב ניתח מדידות שבוצעו על הירח במהלך תוכנית אפולו שכללה משימות שונות, חלקן מאוישות על ידי אסטרונאוטים שנחתו על הירח וחלקן לא, בשילוב עם ממצאים חדשים, ומצא שליבת הירח בתהליך של התקררות והתכווצות.

כאשר ליבת הירח מצטמקת, קרום הירח שהינו נוקשה נשבר וחלקו האחד נדחף לתוך החלק השני הסמוך לו שנדחק כלפי מעלה ויוצר צוק. אותם צוקים הם למעשה 'שברי דחיקה'. בכתב העת המדעי Nature Geoscience, בו פורסמו הממצאים החדשים, הובא כי חוקרים מניחים כי שברי הדחיקה הם אלה שאחראיים לרעידות האדמה שפוקדות את הירח.

התכווצות הירח גורמת גם לתופעה גאולוגית נוספת הנקראת "העתקי דחיקה", בה שכבות קרקע עתיקות עולות על פני שכבות קרקע צעירות.
תומס ווטרס,(Thomas Watters)  מדען בכיר במרכז לחקר כדור הארץ וכוכבי הלכת במוזיאון האוויר והחלל הלאומי של הסמיתסוניאן בוושינגטון, אמר לאתר נאס"א "המחקר שלנו הוא עדות ראשונה לכך שההעתקים הללו עדיין פעילים וכנראה מייצרים רעידות אדמה בירח, המתקרר ומתכווץ בהדרגה".  

המחקר מגלה פעילות טקטונית פעילה הנובעת מהמשך איטי של מגמת הקירור וההצטמקות פני השטח של הירח.

ממצאים ומחקרים נוספים של השנים האחרונות מצביעים, על פי חוקרים בנאס"א, כי הירח במצבו העתיק היה בעל שטח פנים חם, פעיל, וולקני ובעל גייזרים של לבה שפרצו החוצה. במחקרים שונים מנסים החוקרים להבין ולשער מה מקורן של מזרקות האש שהיו בתקופת ראשיתו של הירח. התצורות שזוהו במצלמת
החללית Lunar Reconnaissance Orbiter מעידות על פעילות וולקנית כחלק מההיסטוריה הגאולוגית של הירח.

חז"ל ידעו כי הלבנה הייתה בראשיתה שמש, בדיוק כפי השמש שיש לנו היום – גדולה יותר כגודל השמש, ומאירה וגועשת באש. אלא שהאש שהייתה בה כבתה, היא עצמה התקררה, וכן התקטנה בגודלה.

בגמרא, שנכתבה לפני כ-1,500 שנה, נאמר כי הקב"ה ברא שני מאורות גדולים זהים, השמש והלבנה, ולאחר שהלבנה "טענה" שאי אפשר שיהיו שני מלכים, דהיינו שאי אפשר שגם היא וגם השמש ישלטו שתיהן, ציווה עליה הקב"ה להמעיט את עצמה, ומכאן הפכה הלבנה מכוכב שזהה לשמש ל'מאור קטן' - בגודלו וביכולת ההארה שלו:

"ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים... אמרה ירח לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?'. אמר לה: 'לכי ומעטי את עצמך'" (מסכת חולין, דף ס, עמוד ב).

הסבר זה מופיע גם ב"אוצר המדרשים" (המדרשים הם ביאורים עמוקים ופנימיים לתורה שעברו בעל פה, והועלו על כתב לפני כ-2,000 שנה): "ביום ד' נטל אש וחתמו וטבעו וקרא שמו שמש לשמש ביום והוא משאת העולם, בו ביום נטל אור וחתמו וטבעו וקרא שמו ירח ע"ש ירוץ אורח, וקראו סהר שמשמש בלילה להאיר העולם שהוא חשוך כבית הסהר, והיו שניהם שוים ושקולים כאחד הה"ד ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים.

שניהם היו גדולים, עד שקטרגה הלבנה ואמרה לפני הקדוש ברוך הוא: 'ריבונו של עולם, למה זה בראת עולמך בבי"ת א"ל להודיע לכל בריותי שבי"ת שנים כנגד שני עולמות ושני עדים', אמרה לפניו: 'ריבונו של עולם, איזה עולם גדול מחבירו העולם הזה או העולם הבא?'. אמר לה: 'העולם הבא גדול מהעולם הזה'. אמרה לפניו: 'ריבונו של עולם, מפני מה בראת שני עולמות העולם הזה קטן והעולם הבא גדול, ובראת שמים וארץ - שמים גדולים מן הארץ, בראת אש ומים - ומים מכבים את האש, בראת שמש וירח צריך שיהיה אחד גדול מחברו'.

אמר הקדוש ברוך הוא: 'גלוי וידוע לפני שבדעתך שאגדיל אותך ואמעיט אותו, הואיל וקטרגת עליו לכי ומעטי את עצמך אחד מששים מאור החמה'.

מיד אמרה לפניו 'ריבונו של עולם, על דבר אחד שאמרתי לפניך נענשתי כל כך?'. אמר לה: 'עתיד אני להחזיר אורך כאור החמה שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו''. אמרה לפניו: 'ריבונו של עולם אור החמה מה תהא עליה', אמר לה: 'עדיין את מקטרגת עליה חיי שיהא אורה שבעתים, הה"ד ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים'" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד 254(.

כיצד העם היהודי יכול היה לדעת סודות אלה ממרחבי החלל אילולא שהתורה שנמסרה לו במעמד הר סיני, על כל סודותיה, אכן מקורה בזה שיצר את הבריאה כולה? ידיעות מעין אלה לא היה בכוח אנוש לדעת מעצמו לפני מאות או אלפי שנים. התקדמות טכנולוגיית המדע מאששת שוב ושוב ידיעות שכבר ידעו חז"ל מכח התורה, אלא שאז לא היה מי שיאמין לטענותיהם שמקורן עליון, וכעת אמיתות התורה מוכחת פעם אחר פעם גם באספקט המדעי.

תורה מן השמים: הרב זמיר כהן בקטע קצר וקולע על הוכחה מדעית שהתורה נמסרה מפי עליון. צפו:

איך הפך הירח מ"מאור גדול" ל"מאור קטן"? צפו: