בפתח ביתו של הרב זילברשטיין דפק ערבי ודרש "אני רוצה דין תורה"

הרב יצחק זילברשטיין סיפר לאחרונה על מקרה מיוחד שקרה בשנותיה הראשונות של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, ופורסם בביטאון "קול ברמה", וכך הוא אמר: "באחד הימים בשנותיה הראשונות של רמת אלחנן דפק בדלת ביתנו ערבי שדרש לעשות דין תורה עם אחד מתושבי השכונה. 'אני יודע שדיני התורה היהודית הם צדק גמור, בניגוד למה שמתרחש אצלנו... ', כך אמר אותו ערבי.

"המקרה שבו הוא רצה להתדיין נסב על עבודת חפירה שעשה בביתו של אחד התושבים, וכך הוא אמר: 'כשקיבלתי את העבודה חשבתי שאצטרך להביא לכאן כמות מסוימת של מלט, ובמהלך העבודה ראיתי שאני חופר וחופר, והאדמה ממשיכה לשקוע, ואני אצטרך להביא כמות הרבה יותר גדולה של מלט ממה שחשבתי בתחילה. אני דורש שהיהודי ישלם לי יותר מהמחיר הנקוב ההתחלתי שדרשתי, כפי המאמצים שאני משקיע', תבע הערבי.

"האדמה באותו אזור שוקעת, ואותו ערבי לא ידע מה הסיבה לכך, אבל אנחנו ביררנו והסיבה היא בגלל הימצאותה של באר גדולה באזור, המשמשת את מפעל 'קוקה קולה'. והנה, על פי דין תורה, לא מחויב היהודי לשלם לערבי תשלום נוסף".

הרב זילברשטיין המשיך וסיפר שלא רצה שייגרם חילול שם שמים, ולכן הרב עצמו שילם את ההוצאות אותן תבע הערבי מכיסו הפרטי, והערבי יצא מביתו שמח וטוב לב.

מצוות קידוש שם שמים היא אחת מתרי"ג מצוות, והיא כוללת בין היתר התנהגות המביאה לכבוד ואהבה של הבריות כלפי ה', ובכך מתקדש שמו של הקב"ה.

אנשים בעלי חזות דתית הופכים להיות אוטומטית שגרירים של היהדות, ומייצגים בעיני הסביבה הכללית את התורה. גם מתחזקים וחוזרים בתשובה בשלביהם השונים מייצגים בעיני המשפחה הגרעינית והמורחבת את העולם הדתי, ולכן אופן הדיבור, ההתנהגות, ההתנהלות והיחס לאחר אינו מיוחס בעיניהם רק לאדם עצמו אלא באופן כללי ל"אדם הדתי". ולכן לבל נכשל חלילה בחילול שם שמים צריך להיזהר בהתנהגותו, לא לעשות הידורים על חשבון עבירה על מצוות, ובמקרה של ספק יש לשאול רב ירא שמים.

פעמים רבות מתחזקים בתחילת דרכם נלהבים מהאור החדש שגילו, ויוצאים במסע סוער וקנאי לה' כאילו והיו הם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, כנגד עבירות של בני משפחתם, ובהתנהגותם הם רק מרחיקים את בני משפחתם מדרך התורה שעליה נאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", וחלילה עלולים להיכשל בחילול שם שמים.

לעיתים עלולים לומר הערות עוקצניות, להרים קול כשדברים בבית הוריהם לא מסתדרים כפי שהם רצו, להתחצף ולהביא למריבות, וכל זה כביכול בשם התורה, כאשר בהתייעצות מול רב המבין בעולם התשובה היו הם מודרכים לנהוג הפוך מדרך פעולתם.

דווקא לאלה שחוזרים בתשובה ובעלי אינטראקציה עם אנשים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות יש מצע פורה של הזדמנויות לקיים את המצווה האדירה של קידוש שם שמים על ידי שהסביבה רואה כמה שהם השתנו לטובה, התרוממו באישיותם, ונעשו יותר טובים, סבלניים, בעלי חסד ועדינות נפש.

הרב חיים זאיד מספר - קידוש השם של 400 בנות. צפו:

באלו דרכים אפשר בטעות ליצור חילול השם, וכיצד מכפרים על כך? הרב אליהו עמר על חשיבות אופן הדיבור וההתנהגות בחיי היומיום

הרב אליהו עמר בסיפור אמיתי ומצמרר - ילדה של קידוש השם:

קראו גם:

קידוש השם: מה כוללת המצווה? בואו להכיר

לחלל שבת מול מיליוני צופים – זה קידוש השם?! ידידיה מאיר בטורו השבועי

איה קרמרמן לידידיה מאיר: ההגדרה של קידוש השם לא מספיקה