צניעות האשה
כיסוי ראש - למה אני צריכה להיות מכוערת?!
"לכסות את השיער שלי?! זה כאילו וחותכים חלק ממני!"; "אין סיכוי לוותר על השיער, זה פשוט לא בשבילי"; "אולי צעירות יכולות לעשות את זה כי הן יפות ובעלות עור חלק, אבל בגילי זה כבר קשה מדי"; "כיסוי ראש יגרום לי להיראות כמו סבתא". בואו נדבר קצת על המצווה הכי נשית-רגשית לנו
- שולי שמואלי
- פורסם ח' טבת התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
"כיסוי ראש – אני מרגישה שזה גדול עלי".
"איך אני אמורה לחיות כל החיים שלי אחרי החתונה בלי שיער?!".
"אני לא רואה איך אני מצליחה לעשות כזה צעד".
"למה אני צריכה להיות מכוערת?!".
להרבה נשים, צעירות ובוגרות, קשה לקחת על עצמן את המצווה הזו. השיער הוא חלק מהותי כל כך בנשיות שלנו, ביופי. השיער הפך להיות לחלק בלתי נפרד מהתמונה שמשתקפת לה במראה מאז שאנחנו זוכרות את עצמנו.
המחשבה לוותר עליו נראית מאיימת כל כך. אפילו כל היסטורית מערכת היחסים המורכבת שהייתה לנו עם השיער לאורך השנים פשוט נעלמת. פתאום כבר שוכחים את בעיית השיער הנפוח באקלים הישראלי, פתאום שוכחים את כל הימים שהם "לא היום של השיער שלי", שוכחים את מריחת קרם הלחות שנמשכת כבר 15 דקות מול המראה בניסיון נואש לתת לו מראה נורמלי. לפחות הוא שם, גם עם השוונצים והתלתל הסורר, רק שיהיה שם.
לרובן המכריע של הנשים שיער טבעי הוא היפה והנוח ביותר, גם לכאלה שגדלו בסביבה שזו הנורמה המקובלת בה. לוותר על השיער זה קשה לכולן, בין אם גדלת בבית של שומרי תורה ומצוות, בין אם את בעלת תשובה, בין אם את בת 20 או בת 60.
תאהבי את עצמך מבפנים
אבל למה זה קשה לנו כל כך? הרי כבר לא צריך לצאת לדייטים ולעשות רושם על הצד השני, האבידה של החצי השני כבר נמצאת בבית ברוך השם. אולי זה קשה לנו כל כך כי אנחנו חיות בדור או מגיעות מחברה של חיצוניות, שבה דימוי עצמי ודימוי גופני הפכו למילים נרדפות, שבו "יפה יותר" אוטומטי הופך ל"שווה יותר", שבו "להיראות טוב" הוא תנאי בסיסי ל"להרגיש טוב עם עצמך". כל גישת החשיבה הזו היא טעות אחת פטאלית שגורמת לנו להרגיש רע עם עצמנו כשאנחנו קצת פחות יפות בעיני עצמנו.
הדרך היחידה להתגבר על הקושי, ולא להרגיש עצובה כשפתאום השיער נעלם תחת כיסוי הראש, היא להעריך את מי שאת באמת מבפנים, לדעת כמה את באמת שווה, כמה את באמת עוצמתית וטובה ומיוחדת ויקרה. תכירי בכישורים שניחנת בהם, במעלות שיש בך, במעשים הטובים שאת עושה, בהצלחות שהיו לך לאורך השנים, בלב הטוב שיש לך, בחמלה וברגישות שלך לאחר, תכירי ביופי האמיתי שלך. דווקא ככה, עם השיער הבלתי נראה, תסתכלי על עצמך במראה – ותתאהבי במי שאת באמת.
אליך באהבה, בורא עולם - נכנעת
בנקודה הכי רגישה של ויתור על משהו שאנחנו כל כך אוהבות וקשורות ורוצות נדרשת מאיתנו אותה הכנעה אמיצה של גיבורות עבור בורא עולם, אותה הכנעה שאומרת "אם זה רצונך, אז זה רצוני".
רות (שם בדוי) כותבת: "אמנם אני מכסה עם פאה, אבל בכל פעם כשאני יוצאת מהבית אני מתגעגעת למראה הצעיר של השיער שלי. פאה, נאה ככל שתהיה, מבגרת את הפנים. בלי פאה אני נראית בת 20, ועם פאה אני נראית ומרגישה בת 35. בכל פעם שאני שמה פאה אני אומרת לעצמי ולה': 'תראה, אני הכי לא אוהבת את זה בעולם, וזה הדבר הכי קשה שציווית עליי לעשות, ואני עושה את זה רק כי אמרת".
גולשת נוספת מחזקת: "כמעט שאין בנות שלפני החתונה לא מגיעות לאיזשהו משבר לגבי הכיסוי ראש. שיער זה דבר אישי, מאוד מאפיין, מאוד 'אני!'. זה קשה מאוד לכסות את השיער. יש הסברים מה הסיבה למצווה הזו, אבל בשורה התחתונה - אני מכסה את כל השיער שלי לא כי אני מבינה ומסכימה עם הסיבה, אלא, כמו הרבה מצוות אחרות שאני מקיימת ולא מבינה את הטעם, כי ככה פסקו בהלכה ואני מקיימת את ההלכה".
הדס (שם בדוי) משתפת: "לי אישית, כשיש משהו קשה מאוד, אני לא מחפשת סיבה, כי אנחנו לא באמת יכולים להבין את טעמי המצוות. גם הטעמים שחז"ל נתנו לנו הם רק כדי לסבר את האוזן, אבל קיימות למצוות סיבות גבוהות יותר מבינתנו שלא התבארו לנו.
מה שאני כן מחפשת כשקשה לי לקיים מצווה, זה את ההכנעה שבתוכי. המצוות הן גזירות הבורא, וככאלה החוכמה היא לקיים אותן בהכנעה, לציית מבלי להבין למה. והמעלה הגדולה היא גם לקיים אותן מתוך אהבת ה', גם כשלא מבינים למה".
מיכל (שם בדוי) כותבת: "אני לא דתייה, אבל בעיני כיסוי ראש זאת הלכה יפה. זה דבר נורא יפה שמשקף כבוד לבעלך, שאת רק שלו ויפה רק בשבילו. אם לוקחים את זה כמתנה שאת מעניקה לבעלך – שמירת היופי עבורו בלבד - יהיה קל יותר להתחבר למצווה הזו. בסך הכל ה' לא רוצה שנסבול, אלא רוצה בשלום בית ורק לטובתנו".
הקב"ה נתן לנו את המצוות מאהבתו אותנו, גם כשלנו זה נראה שדווקא הפוך היה עושה לנו יותר טוב על הלב... הן טובות לנו לא רק לעולם הרוחני הבא, ששם יש שכר לכל פעולתנו, אלא גם בחיים כאן, אפילו כשאנחנו לא תמיד רואים את זה.
ההלכה היא מחייבת, גם אם היא לא קלה או לא פשוטה. מי אמר ש"קל לי" או "מסתדר לי" הוא התנאי לקיום המצוות? מצוות כיסוי ראש היא מצווה מחייבת, מחייבת בדיוק כמו...
כמו שלא נשתה נס קפה אחרי שניצל, ונתאפק (ומקסימום נכין עם חלב סויה),
כמו שלא נאכל פיצה בפסח, ונתאפק (ומקסימום נסתפק בפיצת-מצה על המחבת),
כמו שלא נדליק אור בשבת כדי לקרוא ספר, ונתאפק (ומקסימום נזכור לשבוע הבא לכוון את שעון השבת לשעה מאוחרת יותר),
כמו שלא נתקשר לבעל בזמן תפילה כשצריך עזרה במשהו, ונתאפק (ומקסימום נגלה שיש לנו יותר כוחות ממה שחשבנו),
כמו שלא נלך לחוף ים מעורב עם המשפחה או לקולנוע עם הבעל, ונתאפק (ומקסימום נגלה שמצוות שמירת העיניים של הבעל שמרה אותו עבורי... כמו שכיסוי הראש שמר אותי עבורו...).
קשה לך לקבל על עצמך כיסוי ראש? צפי ב- 2 דקות עוצמתיות של הרב יגאל כהן:
קראו גם:
מצוות כיסוי ראש לאישה: גלו הכול על הכתר הנשי
"אין דבר קשה ומאתגר יותר מלשים כיסוי ראש ולשמור על צניעות"/איה קרמרמן
"זהו, עשיתי את זה": לקחה על עצמה כיסוי ראש קבוע, וריגשה את הרשת
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>