סיגריה אלקטרונית: נעים להכיר, הזאב מכיפה אדומה

לאחרונה אני נתקל יותר ויותר בתופעת הסיגריות האלקטרוניות. כן, אותן חתיכות פלסטיק חצי-אופנתיות שהיו אמורות לגמול מעשנים כבדים בהדרגה, אבל הפכו בסופו של דבר לכרטיס כניסה של צעירים אל המעגל המפוקפק של המעשנים והמכורים. אם בעבר סיגריה היתה נתפסת כדבר בעייתי לצעירים בעייתיים על פי רוב, הרי שהיום גם נערים נורמטיביים (ולחרדתי גם שמעתי ממקור ראשון על ילדים בני 10 שהחליטו שדחוף להם לסרטן את עצמם כבר מעכשיו) נגררים אל הדבר האיום הזה.

אם אתם שומעים חרדה בין השורות, אז לגמרי צדקתם. כבר מילדות אני מתעב סיגריות. אבי ואמי היו מעשנים, ופשוט לא סבלתי את הריח, את התרבות של "בוא נצא לסיגריה" ובכלל את הדבר הממכר הזה שאין בו שום דבר חיובי: הוא גם רעיל, גם מסרטן, גם מזהם את האוויר, גם ממכר וגם יקר.

כבר בילדות הבטחתי לעצמי שלא אעשן לעולם – ותודה לה', עמדתי בזה. היום אני גאה לספר לילדי שמעולם לא הכנסתי סיגריה (או נרגילה) לפה. זוכרים את הפרסומת משנות השמונים? "סיגריה? זה מגעיל אותי" - אז אותי זה מגעיל הרבה יותר. ולא רק מגעיל, אלא חסר היגיון. אף אחד הרי לא רוצה להתמכר, לבזבז על זה את מיטב כספו, להיות עצבני בשבת, להרוס את השיניים, לצבור ליחה וריחות עישון. אז למה בכל זאת יש כל כך הרבה מעשנים מסביבנו? כי הכל התחיל בפעם בודדת של "בוא ננסה", ברצון להיות מגניב, בלחץ חברתי, בסקרנות. אחר כך כבר הופכים לשבויי-מלחמה. אז רגע, אמרתי לעצמי כבר כילד וכנער – יכול להיות שאם אנסה פעם אחת, ארצה שוב ושוב ואז אתמכר. אז הפתרון קל מאוד: לא אנסה אפילו פעם אחת, וכך יש אפס סיכויים להתמכרות. לא פשוט?

אבל עכשיו משהו כאן השתנה, וממש לרעה. כי אם הסיגריה המקורית היתה מרתיעה, מגעילה, גורמת לשיעול כבר בהתחלה, עם ריח נורא שנדבק לבגדים – באה הסיגריה האלקטרונית (וייפ, בלשון העם) וכביכול העלימה את כל החסרונות. אין בה ריח, היא לא גורמת לשיעול. היא אפילו באה בטעמים, משל היה מדובר במסטיק אורביט לא מזיק. אז מה תעדיפו, עשן בטעם קוקוס או בטעם מנגו? ואולי בכלל תתפנקו עם עשן בניחוח תפוח? מעניין אם יש בזה גם ויטמין C.

אז זהו, שלא. ממש לא.

האגודה למלחמה בסרטן, משרד הבריאות וכל מי שטיפה אכפת לו מבריאות הציבור, זועקים כבר תקופה ארוכה כנגד התפיסה המסוכנת הזו. "סיגריות אלקטרוניות ומכשירי אידוי שונים, אינם מוצרים תמימים ובטוחים לשימוש", אומרים באגודה למלחמה בסרטן. "הם מכילים חומרים רעילים, ממכרים וחלקם ידועים כמסרטנים. נמצא כי השימוש עלול לגרום נזק לריאות, ללב ולכלי הדם, ובמחקרי מעבדה נמצאו עדויות לגידולים סרטניים. היקף הנזקים הבריאותיים עדיין אינו ברור במלואו, כיוון שהמוצר חדש יחסית".

הבנתם את הבעיה? התדמית הכביכול-ידידותית של הסיגריות האלקטרוניות גורמת להרבה יותר בני נוער לצרוך אותה. אבל הסרטן הוא אותו סרטן. הניקוטין הממכר הוא אותו ניקוטין. הכסף שהם יצטרכו לשלם הוא אותו כסף של הסיגריות הרגילות, ואפילו יותר. ומסתבר שיש בפנים עוד אלמנטים שמזכירים מאכל בן דורסאי – כלומר, לא התבשלו כל צרכם. אף אחד לא יודע מהן ההשלכות העתידיות והמוגברות של המוצר הזה. ואם לדייק – חבר טוב סיפר לי שניסה להיגמל מסיגריות רגילות באמצעות האלקטרונית, שבתוכה יש שמן וחומר אידוי, עד שבשלב מסוים הוא פשוט השתעל שמן – ופשוט זרק את האלקטרונית. בנוסף, ידוע ששיטת האידוי גורמת לניקוטין ולשאר הרעלים להיספג מהר יותר בגוף – אפילו יותר מסיגריה רגילה.

האם בעוד כמה שנים נתבשר על גל חדש של סרטן בגילאים צעירים, בגלל אותן סיגריות בתחפושת? לא אתפלא. אבל עד אז, תנו לצעירים לקרוא את הטור הזה, כדי שיוכלו לחשוב שוב, אם מדובר במוצר תמים או שמא מדובר בסרטן מהלך בתחפושת. האם הכאילו-מגניבות שווה את המחיר היקר? האם שווה להסתכן בהתמכרות ובמחלות קשות? בעיני השאלה רטורית, אבל לכו תדעו, אולי יש בינינו אנשים שבטוחים שעשן בטעם מנגו שווה את כל זה.