"אתם עונים לסקר, ולא מבינים כמה השפעה יש לכם"; מנהל מכון המחקר החרדי בראיון מרתק

החברה החרדית גדלה בכ-4.2% בשנה; למשפחה חרדית יש 6.6 ילדים בממוצע; 90% מהמגזר תורמים לצדקה... אם אלו נשמעים לכם נתונים יבשים שניתן להשיג בלחיצת כפתור, כנראה שאתם לא באמת יודעים מה מסתתר מאחורי ביצוע הסקרים שמובילים לנתונים האלו.

ביצוע סקר הוא תמיד אתגר מורכב, כאשר הקושי העיקרי הוא להגיע לרמת דיוק מקסימאלית, שתשקף את הלך הרוח האמתי בציבור. אלא שכאשר מדובר באורח החיים החרדי, הדבר קשה שבעתיים, שכן הקהילה החרדית שונה לגמרי מהציבור הכללי, וקשה עד מאוד לפלח אותה.

דודי דרור, תושב בני ברק, העומד בראש 'מכון אסקריא' המתמחה בסקרים בציבור החרדי הוא אחד מהאנשים הבודדים שהעזו לקחת על עצמם את המשימה, ולהקים מכון העוסק כל-כולו בביצוע סקרים מיוחדים לציבור החרדי.

"האמת היא שכאשר אנחנו אומרים 'חרדי' אני נתון בבעיה", הוא מציין כבר בפתיחת השיחה, "כי באופן אישי אני מכיר לפחות שמונה הגדרות שמנסות להשיב על השאלה 'מיהו חרדי?' לכן, כשבמכון שלנו באים לייצג את הציבור, אנו משתדלים פשוט להתייחס להגדרה בה משתמש האדם כלפי עצמו – כלומר, האם הוא רואה את עצמו כחרדי. כמובן שבנוסף גם נשאל שאלות הנוגעות למוסד הלימודים בו הוא למד, לבני המשפחה שלו וכדומה, אבל בראש ובראשונה מעניין אותנו מה הוא חושב על עצמו".

דודי דרור (קרדיט תמונה: אלמוג גבאי)

"ההשפעה היא עצומה"

על הדרך שלו לעולם המחקר מספר דרור: "הגעתי לתחום לפני כחמש שנים. באותם ימים למדתי לתואר בפסיכולוגיה, ואחד המרצים לענייני סטטיסטיקה העלה את הצורך בפתיחת מכון סקרים המתמחה בציבור החרדי. כולנו שמענו את הדברים, אך בשונה מתלמידים אחרים שהמשיכו הלאה, אני התחלתי מיד לייצר תכנית מוגדרת. כעבור שלושה ימים כבר היה לי לקוח ראשון שביקש שנערוך עבורו סקר, וכך קפצתי למים. בתחילה עשיתי את הכל במו ידיי, במקביל לעבודתי הנוספת ובזמני הפנוי. ככל שחלף הזמן ונחשפתי לצורך הגדול, כך הבנתי שלא די בכך. עזבתי את העבודה הקבועה והתחלתי להתמסר להקמת מכון מחקר מקצועי ואמתי שיגיש סקרים מדויקים ביותר בנוגע לציבור החרדי – מכון אסקריא". 

ולמה לדעתך יש צורך בסקרים כאלו? מיהם האנשים שזקוקים להם?

"כמובן שהשאיפה שלי היא להביא את המידע לבעלי עסקים, כדי שיוכלו לתכנן את האסטרטגיה שלהם כאשר הם פונים למגזר החרדי, אבל מעבר לכך אני רואה בכך הזדמנות פז כדי לעזור למגזר בעצמו. צריכים להבין שחלק ניכר מהסקרים שלנו הם בנושאים חברתיים, כמו תחבורה, מגורים ועוד שלל נושאים הרלוונטיים מאוד. רשויות מקומיות ומשרדים ממשלתיים מבקשים מאתנו שוב ושוב נתונים על כך, וכשאנחנו ממציאים להם אותם – הציבור החרדי זוכה לקבל ייצוג יותר הולם ומדויק.

"כך היה למשל בתחילת תקופת הקורונה – משרד הבריאות התחיל להבין שהתקשורת והמסרים למגזר החרדי לא עוברים באופן נכון, והוא ביקש מאתנו לערוך סקרים שיעזרו לו להבין היכן בדיוק הבעיה. זה הוביל באופן ישיר לכך שהוקצו משאבים מיוחדים למען ההסברה במגזר החרדי.  אגב, גם בנושאים כלכליים, כשאנו עורכים סקר למשל עבור רשת שיווק שמבקשת לדעת את הרגלי הקנייה והצרכנות של הציבור החרדי, ואנשים משיבים, בסופו של דבר הרווח הוא שלהם, כי הרשת תדע  טוב יותר להתאים את עצמה לצרכי המגזר.

אילוסטרציה (יעקב לדרמן/ פלאש 90)

"אנשים לעתים עונים לטלפון, וכששומעים שזו נציגה שמבקשת מהם להשיב על סקר, הם נרתעים או מרגישים שזה בזבוז זמן. אני חושב שרוב הציבור אפילו לא מבין עד כמה שיש לו השפעה עצומה על קבלת החלטות בדרגים בכירים במדינה. אנחנו עובדים גם עם פוליטיקאים ועם אנשים שמכריעים על תקציבים במיליוני שקלים ומקבלים החלטות הרות גורל. כשאנחנו דוגמים למשל 500 משפחות, אז לכל אחת מהן יש השפעה גדולה עד אין שיעור על ההחלטות שמתקבלות".

"הציבור החרדי מורכב, זו המציאות"

המגזר החרדי מורכב כידוע מהרבה פלגים ותתי פלגים. איך בכלל אפשר לסקור אותו?

"זהו באמת הקושי העיקרי שלנו. הרי כל אחד מבין שכאשר באים לבצע מחקר על האוכלוסייה כולה, חייבים שקבוצת המדגם תייצג את כלל האנשים, כי אחרת התשובות לא יהיו רלוונטיות. לצורך הדוגמה - ברור לכולנו שאם ניטול מדגם של 500 איש מבני ברק וננסה ללמוד ממנו על הלך הרוח של הציבור בישראל לקראת בחירות, התוצאה תהיה שש"ס ואגדות ישאל יקבלו יחד כ-100 מנדטים, מה שרחוק מאוד מהמציאות... ברור שזה לא מתאר כלל את החברה בישראל.

"כך גם כשמדברים על סקר פנימי בתוך הציבור החרדי – מכיוון שהוא מורכב מתתי  מגזרים, מוכרחים  לתת לכל אחד את הייצוג שלו על פי חלקו באוכלוסייה, בין אם מדובר באיש עסקים חסידי, בין אם באברך ממודיעין עילית ובין אם בבית חרדי מודרני אקדמאי מגבול בני ברק-רמת גן".

אז איך עושים את זה?

"כדי לחקור את המגזר החרדי חשוב מאוד להכיר אותו לעומק. לא מספיק רק לדעת היכן הוא מתגורר, אלא צריכים להכיר מקרוב כל זרם עם ההתנהגות והמאפיינים שלו. כך למשל אם אני יודע שהזרמים שאני סוקר מתחלקים לשליש, שליש, שליש, אז במחקר שלי אקפיד לדגום באופן יחסי, כדי שזה יתאים לאוכלוסייה. אך אם למשל ידוע לי שבכ-44% ממשקי הבית בציבור הבעל אברך, אז בתחילת השיחה אברר אצל האישה אם בעלה אברך, כדי לדעת לפלח עוד יותר. כמובן שאפשר להיכנס לניואנסים דקיקים נוספים, אך לא תמיד יש צורך להתחשב בהם, הכל תלוי בנושא המחקר".

אילוסטרציה (יוסי אלוני/ פלאש 90)

ואיך אתם מגיעים למשפחות?

"בשלבים הראשונים השקענו בהשגת מספרי טלפונים. השגנו את ספרי הטלפונים של כל הריכוזים החרדיים ברחבי הארץ, כולל של יישובים קטנים ומקומות מעורבים. בנוסף, השקענו הרבה אנרגיה וכסף כדי להשיג מספרים נוספים ולייצר מעגל טלפונים כמה שיותר גדול. כיום הגענו למצב בו ביכולתנו להגיע לכל תת קהילה בכל מקום בארץ. זה אולי נשמע כמו חלק טכני, אבל הוא מהותי מאוד.

"בהמשך, אחרי שיש לנו את מספרי הטלפונים ואת קהל היעד הנכון, אנחנו מעסיקים אך ורק נציגים ונציגות חרדים, שמכירים היטב את הניואנסים והדקויות ויודעים איך לשאול ואיך להתנסח. לעתים קרובות כשאתה שואל שאלה פשוטה ביותר, כמו 'באיזה חיידר לומדים ילדיכם?' מספיק שתהגה את המילה 'חיידר' בצורה לא נכונה, כדי שבצד השני ירגישו שמדבר איתם מישהו שלא מבין עניין, ואין צורך לשתף אתו פעולה. כך גם בנושא כשרויות, חשוב מאוד להכיר מקרוב את סוגי ההכשרים השונים ולשלוט בנושאים כמו 'שחיטות חבורה', ועוד. ברגע שבאים עם הרקע והמידע המתאימים, זה מאפשר לשיחה להיות קולחת.

"אנו גם נותנים את הדעת באופן מעמיק מאוד על הדיוק בשאלות ובניסוחים. את הציבור החרדי לא נשאל לעולם 'אתה גולש באינטרנט?' כי זו לא השפה, ואם נחזור לנושא הכשרויות, אז נשאל את האמא: 'כשאת שולחת את בתך להיות אמא של שבת בגן ביום שישי, איזה כשרות של ממתקים הגננת דורשת שתהיה?' שאלה המנוסחת כך משקפת את ההיכרות המעמיקה עם עולם התוכן, והיא תוכל לספק לנו את המידע המדויק ביותר על הכשרות הקהילתית".

שואפים להשפיע

דרור מציין דבר מעניין: "לפעמים מפתיע לראות שבמהלך ביצוע הסקר משתנים הדברים. כך למשל היה כשהתבקשנו לערוך סקר בנושא חיסונים בציבור החרדי. ההתחלה הייתה כשהחיסונים נחתו לראשונה בארץ, ואז היה ניתן לחוש את הלבטים באוכלוסייה ואת חוסר היכולת לקבל החלטה ברורה. זמן קצר לאחר מכן, כשהיינו עדיין בתהליך הסקירה, כבר נשמעו קריאות של רבנים להתחסן והמודעות הציבורית עלתה. ראינו באופן מוחלט איך שיש זינוק בתשובות החיוביות וההסכמה לקבלת החיסונים עלתה. זה הפך את הסקר להרבה יותר מעניין, שכן מנקודת חיתוך מסוימת בזמן, השתנו הדברים".

אילוסטרציה (יוסי אלוני/ פלאש 90)

תוכל לספר על סקרים נוספים ומעניינים שערכתם?

"כן בהחלט. סקר מעניין בו עסקנו לא מזמן היה על תופעות הקניות דרך אתרים מחו"ל. הסתבר כי על כל 3 נשים מהמגזר הכללי שמזמינות ב'נקסט', מזמינות 14 נשים חרדיות. אך לעומת זאת באתר כמו עלי אקספרס היחס הוא 1% של חרדיות לעומת 37% מהמגזר הכללי, ואילו באמזון גם כן ההיענות החרדית נמוכה מאוד. זה מראה עד כמה ההיצע ב'נקסט' מתאים לחרדים מבחינת הצניעות.

"סקר אחר שעשינו נגע בתחום הפוליטי, והוא הוכיח כי שביעות הרצון מחברי הכנסת החרדים הייתה בהלימה עם ההצבעה להם. כלומר – גם בתקופות בהן הציבור לא ממש היה מרוצה מהתפקוד שלהם, עדיין מצביעי ש"ס היו מרוצים מחברי הכנסת שלהם, ומצביעי ג' גם כן.

"אחרי אסון מירון ראינו לעצמנו חובה לבדוק את דעותיו של הציבור החרדי בנוגע לנושאים הקשורים לאסון כמו הטלת האחריות, הקמת וועדת חקירה ממלכתית ועוד. היה מעניין לראות כי כ-70% מהמשיבים טענו שהם רואים במשטרת ישראל אחראית במידה מלאה או חלקית לאסון, 45% היו סבורים שישנו זלזול בשמירה על אמצעי הבטיחות באירועים המוניים במגזר החרדי והרוב המוחלט סברו שיש לחקור את האסון בוועדת חקירה ממלכתית".

מתוך כל המחקרים שאתם עושים, מהו לדעתך ההבדל העיקרי בין הציבור החילוני לחרדי? במה הוא בעיקר מתבטא?

"כמובן שיש הבדלים גדולים ומשמעותיים, בעיקר בתחומים כמו השכלה, קריירה, עבודה ועוד. אבל יש גם תחומים בהם המגזרים די דומים, כמו תחום המזון בו הצריכה לבית די דומה. יחד עם זאת, אני יכול לציין שבתקופת הקורונה גילינו שבמגזר החרדי לא עלה הביקוש להזמנת מזון מוכן כמו במגזר הכללי. בעוד שהציבור החרדי הוציא על הזמנת מזון מחוץ לבית כ-160 שקלים לחודש, במגזר הכללי הוציאו כ-680 שקלים. ההערכה שלנו היא שבאותם ימים נזקקנו כולנו לסוג של 'פיצוי' בגלל שאי אפשר לצאת מהבית, ובעוד שבציבור הכללי הגיע הפיצוי כאוכל, בציבור החרדי הוא הגיע בדרכים אחרות".

ולסיום, איזה מחקר היית שואף לעשות, וטרם עשית?

הוא מהרהר לרגע. "אין לי תשובה על כך, כי המחקרים שמתוכננים אצלנו הם רבים, ואני מקווה שכולם יבואו לבסוף לידי ביטוי. באופן כללי מעניין אותי כל מחקר שתהיה לו השפעה על המגזר, כמו גם על המשק הישראלי ושתהיה לו תהודה כמה שיותר גדולה. כבר קרה לנו כמה פעמים שעשינו מחקרים שבתחילה נראו קטנים, אך לבסוף התברר שרשויות גדולות השתמשו בתוצאותיהם והם הוצגו בישיבות ממשלה שונות לצורך קבלת החלטות הרות גורל. מרגש להבין עד כמה שיש לך השפעה על מה שקורה במקומות מרכזיים, זה נותן ערך מאוד חיוני וחשוב לעבודה שלנו".