גד אלבז בפוסט מרגש על ילדיו: "שכחת שה’ הפקיד בידך 3 נשמות שצריכות אותך?"

זה נראה כל כך זוהר להיות זמר מפורסם, כולם רוצים להיות בקרבתך, להצטלם איתך. אבל האם אתה זוכר מה באמת חשוב בעולם הזה? הזמר גד אלבז העלה לאחרונה תמונה ישנה, אליה צירף מכתב לעצמו, גד של פעם שניסה לשלב בין פרסום, אבהות ויהדות. את התובנות שלו לא תרצו לפספס. אלו הן מילותיו:

גד יקירי,
להביט בעבר עם עיניים פקוחות זה מפחיד ממש....אבל אתה אמיץ כרגע לומר, שרק עין פקוחה בגוף עייף, נפש צמאה עם לב בהחלמה, מביאים את נשמתך להביט לעצמך בעיניים.

גד, אתה זוכר שבנימין רץ קדימה מרוב התרגשות שהוא רואה את הים ואתה משיב לו בכעס פנימי ובקולי קולות "בוא הנה". איך הוא נעמד דום ומיד טפחת לעצמך על האגו, "יפה הוא מקשיב לי", ואז הגעת לחוף. כול הזרים מתרגשים לראותך ואתה מצטלם עם ההוא וההוא, בזמן שהבנות שלך מושכות את היד שלך ואומרות "אבא... נו בא למים... אבא נו...."

ענית "שיר, נויה, די!!! אם תמשיכו ככה אנחנו חוזרים הביתה", והנה אתה מחייך אל מעריצך ומצטלם איתם ושהילדים יחכו. סימנת טרטוריה, והנה בנימין , "אבא... בוא למים". אתה עונה "קח את הבנות איתך, אני תכף אבוא". אתה על הטלפון חצי שעה, ועוד שעה עוברת, ואתה עדיין אומר שבת שלום ותוך כדי מקבל כל כך הרבה חום ואהבה מהסביבה, אתה בעננים! אתה בשיא שלך. "כמה אושר".

ועכשיו הגיע הזמן להיכנס למים, לטבול לכבוד השבת קודש... "בנימין, שיר, נויה, צאו מהמים". והם לא רוצים. שוב אתה צועק "בנימין... בוא לפה... הוא חוזר בוכה, עונה לך "לא רוצה לשמור עליהם אוף". "שב פה אמרתי לך!". אתה נכנס בהתרגשות לטבול, לשם יחוד וכו'.. חוזר אל הים ושוב שלום. חדשים הגיעו.

השעה כבר לחזור הביתה להתכונן לשבת. אוייש, פתאום נזכרת שלא עשית תמונה עם הילדים. אתה מחבק את שלושתם בחיוך רחב. כולכם מאושרים לרגע! והנה הכל מתנקז לתמונה אחת של אושר.

התמונה שהעלה אלבז לעמוד האינסטגרם שלו

גד יקירי, הרגע הזה אינו חוזר. הוא יכול להימשך 4 שעות והוא הפך להיות רק רגע אחד קטן, תמונה זיכרון.

אני שואל אותך, גד שחי ב- 2021, אם היית שם שוב באותו שישי בים עם בנימין, שיר ונויה, זה היה נראה אותו הדבר? ממש לא!!! גד יקירי, בזמנו היית ניזון מתשומת ליבם של אנשים שאינם מכירים אותך, מקולות הרקע... "שיואוו, זה גד אלבז, בוא נצטלם איתו רגע". ואתה במבט חטוף קורץ להם ומחייך. בזמנו חשבת שהעניין לכבוד שבת הוא לטבול במקווה ושכחת שה' יתברך הפקיד בידך 3 נשמות שצריכות ויצטרכו אותך כל החיים. אז כן, גד בן ה- 28, זה שטובל ושרץ בידו, איפה כל אותם אנשים, אותם מעריצים... הם גדלו, התחתנו, הביאו ילדים, ישבו בים איתם והסתכלו בטלפון, כשהחיים פוסחים להם מול העיניים!!!

גד, כולם חוטאים בזה ויש דברים שלומדים רק בגיל מאוחר. עכשיו אתה במקום טוב ואהבתו של ה' יתברך עליך שינתה לך את המציאות על מנת שיבוא יום שישי, פרשת "ויגש אליו יהודה", תביט בתמונה הזאת, תודה כיהודה שטעית, תגיד כיוסף תודה שזכית, ותזכה כבנימין לבנות בית חדש שיפרך.