מה זה עיבור נשמה, ומתי זה יכול להיכנס לתוכנו?

תופעה רוחנית ידועה היא גלגול נשמות, שבה נשמתו של אדם שלא השלימה את תיקונה חוזרת לחיות בגוף חדש חיים חדשים, בתקווה שהפעם היא תצליח להגיע ליעדה. המקובל הרב יצחק בצרי מספר כי סביו, המקובל הקדוש הרב יהודה פתיה זצ"ל, ידע לראות על כל אדם מה היו גלגולי הקודמים, ואף ידע לזהות בעלי חיים שמגולגלת בהם נשמת אדם.

"כשאדם רוצה לקבל כוחות רוחניים על טבעיים יש כמה וכמה אפשרויות בכדי להשיג זאת", מסביר הרב בצרי. "כשהסבא שלי, הבן איש חי הקדוש, עלה לארץ ישראל מבגדד הוא הגיע לקברי הצדיקים שבצפון הארץ. כשהוא הגיע לקברו של בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע (מגיבורו דוד המלך), הוא ייחד שם ייחודים והרגיש שהוא מקבל כוחות אדירים. הוא הרגיש שהוא זוכה לעיבור נשמתו של בניהו בן יהוידע". הרב מסביר כי צדיקים לאורך כל הדורות עשו ייחודים על מנת לזכות לעיבור נשמות של צדיקים שיסייעו בעדם להתרומם ולהתגבר על קשיים.

אבל מה זה בדיוק עיבור נשמה? הרב משיב "עיבור נשמה הוא מצב שבו נשמה נוספת נכנסת בתוכנו ומלווה אותנו". מזכיר לכם את תופעת הדיבוק? אז הרב מבהיר "דיבוק הוא מצב שבו נשמה נכנסת אל האדם בעל כורחו, ומטרתה היא לא לסייע לאדם אלא להפריע לו. בעיבור נשמה האדם מקבל כוחות כדי לעשות מצוות ודברים טובים".

בדיבוק נכנסת לאדם רוח שסובלת מאוד בעולם העליון ממלאכי החבלה, ולכן היא בורחת לתוך גוף של אדם חי שמהווה מקום מפלט לה מהם. תוכלו לקרוא כאן סיפורי דיבוקים מתוך ספרו של המקובל הרב יהודה פתיה זצ"ל – "רוחות מספרות".

מתי יכול לקרות לנו עיבור נשמה?

רבי חיים ויטאל זצ"ל כותב ב"שער הגלגולים" שחיבר על פי דברי רבו האר"י הקדוש, את אחת הסיבות שעבורה יכול האדם לזכות לעיבור נשמה: "כלל העולה, כי לפעמים יעשה האדם איזו מצוה גדולה, אשר על ידה יזכה שיתעבר בו נפש איזה צדיק מן הראשונים". כשאדם עושה מצווה עוצמתית וחזקה הוא יכול לזכות לעיבור נשמה, ואותה נשמה מסייעת בעדו להמשיך להתעלות מעלה מעלה בעבודה השם ובמצוות.

"ועניין זה שהוא גלגול בחיים, נקרא אצל החכמים סוד העיבור, וזהו ההפרש שיש בין גלגול לעיבור. ולפעמים אפשר שיתעבר בו רוח ממש, של אדם צדיק, אפילו שיהיה מרוחות הצדיקים הראשונים... והכל תלוי כפי ערך מצוות שעושה האדם הזה, כי יש מצות שיש בסגולתם כוח להמשיך נפש הצדיק בסוד עבור", כותב רבי חיים ויטאל (שער הגלגולים, הקדמה ב').

לא רק האדם שזכה לעיבור נשמה מרוויח התעלות רוחנית, אלא גם אותו צדיק יוצא נשכר מכך, וזאת מכיוון שהוא זה שמסייעו להוסיף מצוות, ולכן גם הוא עצמו מקבל שכר על כך. והנה לשונו של רבי חיים ויטאל: "והנה ענין העיבור הזה, הוא לשתי סבות: האחת היא כי על ידי עבור נפש הצדיק באיש הזה, תתוקן נפש האיש הזה, ותזדכך, כדוגמת ערך נפש הצדיק ההוא, ועל ידי כך תוכל לעלות בעולם הבא במדרגת מעלת הצדיק ההוא, כנזכר כי הצדיק ההוא יעזרהו ויסייעהו, להוסיף מצות וקדושות יתירות, והנה סבה זו היא לצורך האיש הזה.

(צילום: shutterstock)

עוד סבה שנית, לתועלת הצדיק עצמו המתעבר בו, כי כיון שהוא מסייעו להוסיף מצוות ותיקונם, נוטל חלק בהם, וז"ס מ"ש ז"ל, גדולים צדיקים שאפילו במיתתם זוכים לבנים וכו'. והוא, כי הוא מזכה אל האיש הזה, ונעשה לו כאב להדריכו ולסייעו, וזוכה בסבתו כנזכר".

הסיבה השנייה המוזכרת היא תועלת נשמת אותו צדיק שמעוברת. המקובל הרב נסים פרץ זצ"ל, ראש מוסדות בית אל בבני ברק, מבאר: "עיבור לא בא מהלידה של האדם, אלא זה מתרחש באחת התחנות של הזמן, שבה אדם פתאום זוכה לעיבור. וזה לא קורה באקראי, אלא רק אם יש לו זכות, אם הוא עושה איזו מצווה מיוחדת, איזו מסירות נפש מיוחדת, איזו תפילה מיוחדת, וכן על זה הדרך, בפרט אם הוא מדקדק במצוות דקדוקים רבים. כי הנשמות בגן עדן, הנשמות הקדושות, לא יבואו לסייע בעיבור אם אתה לא תעשה משהו מיוחד שחסר להן. כשאותו הצדיק שנמצא בגן עדן רוצה להיכנס בעוד דרגה אחת יותר פנימית בגן עדן, אומרים לו: 'תראה מי נמצא שם? רק אלה שדקדקו. אתה לא דקדקת, איך תכנס לשם? אם אתה רוצה להיכנס למקום הזה, לך תכנס קודם באחד פלוני שמדקדק באותן מצוות שאתה לא דקדקת בהן. תכנס בו, ואז תזכה יחד איתו באותן דקדוקי מצוות ותקח לך את מה שאתה צריך'. הוא שואל: 'כמה זמן אני צריך להיות שמה?' – אומרים לו חודש. ואז אחרי חודש מכניסים אותו למקום יותר פנימי בגן עדן".

עיבור נשמה יוצר הטבה לנשמה שמתעברת באדם החי שקיים מצווה נדירה או עושה דקדוק מסוים בעבודת השם שנשמת הנפטר לא זכתה להשלים בחייה, ועל ידי העיבור המצווה נחשבת גם לנשמה המתעברת, ובכך היא משלימה את תיקונה ללא צורך בירידה מחדש לעולם.

עוד מסביר הרב על השפעת העיבור על האדם: "העיבור בא בעיקר בשביל עצמו (נשמת הנפטר). אבל כשהנשמה של צדיק באה היא גם מסייעת לאדם, מכניסה בו התלהבות, אש שלהבת. והראיה, כשהעיבור עוזב את האדם, האדם חוזר לעצמו, מרגיש ירוד. כלומר, כשהיה בו העיבור, הוא חשב שכל העילוי וההתלהבות באה ממנו. אבל תדע, זה לא אתה, זה מישהו פה שנמצא איתך, הוא מלהיב אותך, ואז האדם מדקדק ומדקדק ואז כשהעיבור משיג את מה שהוא צריך, הוא הולך".

המקובל הרב נסים פרץ זצ"ל מסביר מתי עוד יכולים לזכות לעיבור נשמה, והנה דבריו: "כשעולה בלב האדם לעשות איזו מצווה, בפרט כשהוא מכוון בליבו לשם שמים, אז הקב"ה מסייע לו. לפעמים הוא מסייע לו מלמטה על ידי בני אדם, על ידי עניינים של העולם, ולפעמים הסיוע הוא מלמעלה, מאמצים את כוחו מלמעלה על ידי נשמות של צדיקים, וזה נקרא עיבור, מתעברים בו נשמות של צדיקים".

כלומר, כאשר יש לאדם רצון עז להתקדמות רוחנית או לעשיית מצווה גדולה, יכולים לתת לו כוחות רוחניים להשיג את רצונו על ידי עיבור של נשמת צדיק.

מה המטופלת גילתה במהלך היפנוזה? הרב יונתן גל-עד מגלה:

אם זכינו לקבל עיבור נשמת צדיק, מה יכול לגרום לזה שנפסיד אותה?

עיבור נשמת צדיק נותן לנו כוחות ללכת בדרך הטובה והישרה, אבל גם עלולים להפסיד את אותה נשמה שמעוברת. מה גורם לזה? הרב רפאל אוחיון מבאר: "יכול להיות מצב שכאשר אדם מקיים מצווה במסירות נפש מתעברת בו נשמה של צדיק כדי לתת לו מנוע נוסף שעוזר לו להתעלות ביתר קלות, כמו שכתוב בספר 'שער הגלגולים". אבל בשעה שאדם כועס כל הנשמות שהתעברו בו בורחות ממנו, והוא יורד אלף מדרגות באותה שעה. לכן יש הרבה מה להפסיד בשעה שכועסים".

סיבה נוספת שתגרום לפריחת נשמות הצדיקים המעוברות באדם הוא עצבות האדם. "כשאדם נמצא בשברון הוא מאבד את הרוח שבו, ואז הנשמות שהיו בו ועזרו לו פורחות ממנו. ואז הוא מרגיש חלש. זו הסיבה שלפעמים אנשים נכנסים לדיכאון ומגיעים עד למצב שהם אפילו לא מצליחים לעמוד", מסביר הרב בצרי.

נשמת הצדיק המעוברת באדם יכולה לבחור אם להישאר בתוך אותו אדם או לעוזבו. אם הוא ממשיך במעשיו הטובים ויש לנשמה המעוברת נחת מזה היא ממשיכה לשרות בו ולסייע בעדו, אך אם הוא עושה עבירות ומעשים לא טובים, אין היא רוצה יותר לשהות באדם זה ולכן עוזבת היא אותו. והנה לשונו של רבי חיים ויטאל: "נפש הצדיק שנכנסת שם בסוד העיבור, כי נכנסת ברצונה, ויוצאת ברצונה. ואם האדם יתמיד בצדקתו, גם הצדיק ההוא יתמיד שכונתו אצלו, כדי ליטול חלק במעשה האיש הזה, ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולם, ויעלו שניהם יחד במדרגה אחת כנזכר לעיל. ואם האיש הזה ירשיע מעשיו, אז הצדיק ההוא מואס בחברתו והולך לו, כי הנה איננו עומד שם בקבע, רק בהשאלה, כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית, עד זמן שיוכשר בעיניו, ואם אינו מוצא שם נחת רוח הולך לו" (שער הגלגולים, הקדמה ב').

"בגיל 3 סיפרתי להורי שהייתי חייל מג"ב" - צפו בסיפורו של הדרוזי שזוכר את חייו הקודמים, ואפילו נמצא בקשר עם בנו מהגלגול הקודם: