מיומנה של טלפנית
מיומנה של טלפנית: עגלה לתאומים שעדיין לא נולדו
השיעור שצפתה בו ריתק אותה וקנה שביתה בלבה. הצמא לתפילת חנה הקדומה. אסור שהדברים יעברו מעליה. היא תיקח איתה את המסר, וכמו שחנה זכתה בבן, כך היא תזכה
- נחמה פריליך
- פורסם י"א טבת התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
הכול נקבע בראש השנה. לכן משמיים דאגו שיומיים לפני הימים הנוראים תצפה אסתר הדסה בשיעור של אחת הרבניות בהידברות. שיעור שיכול היה להסתיים בלא כלום, אבל השיעור שנושאו היה "תפילת חנה" ריתק את אסתר לתוכנו המיוחד, שדיבר בדיוק למצבה המיוחד. אסתר מצפה כבר 14 שנה לילדים. שנים שמקפלות בתוכן הרבה כאב, צפייה, אכזבה וריצות מרתוניות למרפאות ולרופאים. בשיעור שמעה לראשונה מושג חדש. היא שמעה על חנה שזכתה בבנה שמואל בתפילת הלחש המפורסמת. הרבנית שהרצתה, הוסיפה שבנוסף קנתה והכינה חנה משהו לתינוק שכה כמהה הייתה לו לפני שנפקדה. אתי החליטה על אתר שהיא תרכוש עגלה חדשה לבן הנכסף, שעדיין חי רק בחלומותיה. היא תכין, ממש כמו חנה בשעתה.
שנים ספורות לפני כן, רכשו היא ובעלה דירה חדשה, אבל יחד עם זה הגיעו לרגע של הכרעה גורלית. אתי עמדה בצומת רגשית קשה, או ילדים או פירוק החבילה. משמעות הדבר, אם הבאת ילדים לעולם נמנעת מהם - תישאר דרך אחת, להיפרד. ממש לפני שכל אחד פנה לדרכו, החליטו בני הזוג להתחיל טיפולי הפרייה, דבר שנמנע ממנה עקב חרדה גדולה מטיפולים אלו ומההרדמות שמתלוות לכך. לאחר שהחליטה שהיא תהיה חזקה ותלך עם זה עד הסוף, החלו לעבור הפריות שלא צלחו, והעמידו אותם בניסיון קשה - האם להתייאש או להמשיך.
השיעור שצפתה בו ריתק אותה וקנה שביתה בלבה. הצמא לתפילת חנה הקדומה. אסור שהדברים יעברו מעליה. היא תיקח איתה את המסר, וכמו שחנה זכתה בבן, כך היא תזכה.
לכן לא התמהמהה, נכנסה לחנות "שילב" ובחרה עגלה לתינוק. לא היה לה נעים לצאת עם עגלה שתייצר בדרך שאלות ותמיהות מעוברי דרך המכירים אותה, לכן ביקשה להשאירה בחנות עד שבעלה יבוא עם הרכב.
כל זה נעשה בתוך תהליך מתמשך של טיפולי פוריות, עם הפסקות של שביתת קורונה שסוגרת את מחלקת הפוריות בבית חולים שבו טופלה. הנחישות שלה להמשיך למרות האכזבות גרם לה לא לשכוח את המטרה, ובנר שמיני של חנוכה רשמה פתק עם המטלות שעליה לעשות, שאחת מהן היא שלשנה הבאה תזכה להדליק נרות עם התאומים שבבטנה. זאת כשהכול היה עדיין בספק. האם הטיפול הזה יצליח, או שיצטרף לכישלונות הקודמים? התקווה הנכספת שחייב להיות טוב, גרמה לה עוד בנר השמיני לנסוע עם בעלה לקבר רחל, ושם לשפוך כמים לבה, ממש כמו רחל, עד שחשה טוהר ברוחה ובנשמתה.
רחל אימנו הייתה שותפה לתהליך המתמשך, כשאסתר מדליקה נר לעילוי נשמתה לפני כל טיפול, מעקב או בדיקה.
יומיים לאחר, מכן בדרך לבדיקות, אמרה לבעלה: "אם הבדיקות חיוביות ומתברר שנפקדתי - אני רוצה כל חודש לעלות להתפלל בקבר רחל".
לסוף שנה זו זכתה לנס הנכסף – תאומים בריאים ושלמים.
את כל הסיפור הזה סיפרה לי אתי כשתאומיה על ברכיה, כשהיא פונה כדי להמשיך את הוראת הקבע שלה בהידברות. זה חמצן האמונה. משם נושבת הרוח שמחברת אותה ליהדות האמתית.
כששאלתי את אסתר איך קראה לזוג הניסים, מה שמם של התאומים? השיבה שהבן הוא נתנאל שמעון, על שם שמעון בר יוחאי, שאצלו התקבלה תפילתם לדירה שחיכו לה 6 שנים, והבת היא חנה, על שם כמה אימהות - חנה חמותה, חנה אשת הרב מלובביץ, שהיא קשורה אליו באופן אישי, וכמובן על שם אמו של שמואל הנביא, שממנה לקחה תפילה, כוח ואמונה.
"זכיתי בהם אחרי צפייה ארוכה של 16 שנה. התקיים בי כל מה שכתבתי בפתק בנר שמיני של חנוכה. יש לי תאום ותאומה מקסימים. זכיתי למתנת שמיים, כמו חנה בשעתה, וממש כמו שכתוב על רחל אמנו – 'מנעי קולך מבכי.... ושבו בנים לגבולם' - כך ענה לי ה', שמעתי את קולך ואני משיב לך בנים כמשאלתך".