השדכן תבע 1000 דולר נוספים, כי עליו הבחור עשה רושם כ’ירא אלוקים’

גביר נכבד פנה אל שדכן ותיק, וביקש את עזרתו במציאת שידוך ליתומה בת משפחתו, והוסיף: 'מאחר שמדובר בבחורה יראת אלוקים, אני מבקש שתדאג למצוא בחור שעונה על ההגדרה 'ירא אלוקים', וב"ה אתן לך כפליים מהסכום המקובל, דהיינו 2000 דולר'.

השדכן נפגש עם בחור מסויים, והלה עשה רושם כבחור ירא ה' וצנוע. גם כששאל את חבריו הללו אישרו כי הוא ירא אלוקים. הפגישוֹ אפוא השדכן עם היתומה, ואכן היתה מציאת חן והתאמה מופלאה בין השניים.

כעת מגיע השדכן אל הגביר, והלה נותן לו 1000 דולר בלבד. 'חסרים 1000 נוספים', העיר השדכן. והגביר הסביר: 'אמנם הבחור למדן ובעל מדות, אך לתואר 'ירא אלוקים' עדיין לא הגיע, כי ראיתי שנוהג להגיע באיחור לתפילה, ואת עלינו לשבח אומר כתפילת הדרך...'

'וכי יש לי רוח הקודש', טען השדכן, 'עלי הוא עושה רושם כ'ירא אלוקים', ומה היה עלי עוד לעשות. ב"ה יש ביניהם התאמה, והיתומה כל כך מרוצה... כמדומה שאתה צריך לשלם את אשר התחייבת!'

עם מי הדין?

בשר ודם אינו יכול לראות

בפרשת יתרו מצינו, שיתרו מייעץ למשה רבינו (שמות י"ח, כ"א) "ואתה תחזה מכל העם, אנשי חיל (עשירים) יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע". ואילו בבחירת האנשים אומרת התורה (שם פס' כ"ה) "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, ויתן אותם ראשים על העם". ויש להבין, מדוע מציינת התורה רק את מעלת אנשי החיל, ולא את שאר המעלות - יראי אלוקים וכו'[1]?

ואומר על כך החזקוני: "משה רבינו בחר עשירים, כי כגון אלו היה יכול להכיר, אבל מדת הלב, כגון יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע, אין בשר ודם יכול לראות, רק לפי אומד הדעת, לפיכך לא הזכירם כאן, וגם בספר דברים לא הזכיר משה רק חכמים ונבונים וידועים, לפי שיש ביד אדם להכיר בחבירו אם הוא חכם אם לאו, אבל ירא שמים אינו יכול להכיר".

והיה מקום לומר, שאם לא ניתן להכיר באמת אם אדם הוא ירא אלוקים או לא, הרי שעלינו לפרש את התנאי של העשיר, שעד כמה שהוא נראה כירא אלוקים, זה טוב עבורו, ולכן לכאורה עליו לשלם לשדכן את מלוא הסכום.

לא לנער הזה...

אכן, כשהצענו את הדברים לפני הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, אמר הרב, שהעשיר אינו צריך לשלם את האלף הנוספים! כי אמנם לשדכן הבחור היה נראה כירא אלוקים, אך למעשה הוא לא נראה אחד שכזה, כפי שמעשיו מעידים, (שכן ברור שמי שרגיל לאחר לתפילה אינו נקרא 'ירא אלוקים'), ואם כן היאך יוכל השדכן להוציא ממון מהגביר; הלא בפועל לא מצא את המעלה שחיפש הגביר, ומבחינת הגביר, כוונת התנאי שהציב לא היתה לבחור שאנו רואים שמזלזל בתפילה וכדומה, ומדוע שיקבל את תוספת האלף דולרים?!...

לסיכום: הגביר אינו חייב ליתן לשדכן עוד אלף דולר!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.