"אמא, הייעוץ לא נתן לך ילדה חדשה. היא תמיד היתה שם, ולא ראית את זה"

"אמא אחת אמרה לי בכאב שהיא מבקרת את ילדיה, וגוערת בהם הרבה", מספרת פנינה נחמוני, יועצת במחלקת יהלו"ם בהידברות (ייעוץ והכוונה להורים ולמחנכים), ומנחת הסדנה הקבוצתית החדשה לאימהות. היא ביקשה ממני כלי מעשי לשינוי. היא הוסיפה שהיא מודעת לנזק שיש בכך, ומתמלאת בייסורי מצפון וכעס על עצמה, אך לא מצליחה להשתנות. היא סיפרה שגם היא בילדותה ספגה גערות בבית.

התשובה שלי אליה הייתה, שהדרך לשינוי ביחס לילדיה מתחילה מבפנים. את היחס שהיא רוצה לתת לילדיה עליה לתת קודם כל לעצמה. באותה מידה שחשוב שתאמר מילים טובות ומעצימות לילדיה, ותפחית למינימום משפטים מקטינים וגערות, כך חשוב שתעשה זאת בדיבור הפנימי שלה לעצמה.

מדוע?

לכל אדם יש זרם תמידי של מחשבות, שהופכות למשפטים שהאדם אומר לעצמו. הדיבור הפנימי הזה, מושפע הרבה ממה שהאדם ספג במהלך חייו, במעגלים השונים שלו. הדיבור הפנימי הזה משפיע על חוויית החיים של האדם ועל השדר שלו לאנשים שבאים איתו במגע, במיוחד במגע קרוב. כמובן שהדיבור הפנימי של ההורה מוקרן גם על ילדיו. כך, בלי לשים לב וללא כוונה, מועברים לדור הבא מסרים שההורים קיבלו מהדור הקודם. אם המסרים מקדמים, ונותנים כוח, זה נפלא. הבעיה מתחילה כשהדיבור הפנימי של ההורה כולל מסרים מחלישים ומקטינים.

כאשר הורה רוצה לשנות את הדיבור שלו כלפי ילדיו, זה לא מספיק שישים לב למה שיוצא מפיו. הוא צריך לשים לב למה שמתנגן לו בראש. ההתנהלות מול הילדים היא אינטנסיבית ודינמית. באופן טבעי, הדיבורים שנשמיע לילדים יהיו המשפטים שיש לנו בראש. אם מתנגנים בראשנו בקביעות משפטי ביקורת עצמית לא נוכל להימנע לאורך זמן מהשמעת משפטי ביקורת על ילדינו.

להחליף את התקליט של הדיבור הפנימי המחליש

המשימה של ההורה היא להחליף את התקליט הפנימי שלו, שמספר לו על עצמו סיפורים שמקטינים ומחלישים אותו. כדי לשנות את התקליט על ההורה לייצר תקליט חדש, שבנוי ממשפטים שמעלים את האמון העצמי ואת תחושת המסוגלות שלו. חשוב שהתקליט יכלול משפטים שגורמים לו להרגיש טוב. ניתן דוגמא למשפטים כאלו:

'אני רואה את המאמצים שלך, והם חשובים בעיני. את יקרה לי, את טובה, אני מתפעלת ממך, את כל הזמן מתקדמת. הטעויות הן חלק מתהליך הלמידה'.

כעת, המשימה של ההורה היא לשים לב בזמן אמת לדיבור פנימי מחליש ומייאש, לעצור אותו ולהשמיע לעצמו את התקליט החדש. עליו לעשות זאת שוב ושוב. בכך הוא מתרגל דיבור פנימי חדש. התרגול הזה זהה לתרגול בחדר כושר. כל פעם שההורה מחליף את הדיבור הפנימי מדיבור מחליש לדיבור מחזק, הוא מחזק בתוכו את הדיבור הפנימי החדש.  מכאן זה ימשיך בטבעיות גם לילדיו. ההורה יגלה שגם ילדיו נהנים מדיבור חדש ומעצים.

זהו תהליך משמח שיחזק בתוכו עוד יותר את הדיבור הפנימי המעצים וחוזר חלילה.

ובכל זאת, הורים חייבים להראות לילדיהם את הדרך הנכונה ללכת בה ולהרחיק אותם מהרגלים לא טובים. איך עושים זאת בהצלחה?

(צילום: shutterstock)

סדנת סמכות וגבולות בגיל הרך

בסדנת זו, בהנחיית פנינה נחמוני, יועצת במחלקת יהלו"ם, מנחת הורים ומאמנת אישית מוסמכת יקבלו האימהות בראש ובראשונה משמעות, כוח ותוקף לתפקידן ההורי. מכאן נבנית הסמכות ההורית שלהן, ומכאן נבנית עמדה של השפעה ואחריות לביצוע התפקיד ההורי.

מה עוד בסדנה?

• כלים להצבת גבולות בנועם תוך הימנעות ממאבקי כוח.
• דרכים להעברת מסרים בהירים ונותני כיוון התפתחותי שמגדיל יכולות ותחושת מסוגלות
• מודעות ההורה לעצמו ולמחסומים פנימיים שמפריעים לו בתפקוד ההורי.
• חיזוק מסר פנימי מעצים להגדלת תחושת המסוגלות ההורית.
• הסדנה מלווה בתרגילים ובהמחשות שיעזרו להפנמת הכלים והלמידה.

מזלזלת בלימודים, מאחרת ולא עושה כלום בבית

"שולמית היא אמא להודיה, בת ה-16, והיא פנתה אליי בקשר לבתה", מספרת לאה ארזי, יועצת במחלקת יהלו"ם, ומנחת הסדנה הקבוצתית החדשה לאימהות, ומנחת הורים עם התמחות בנוער מתמודד ומנותק.

הודיה לומדת בתיכון נחשב מאוד במרחק נסיעה של כשעה מהבית, ושולמית אומרת שהיא משקיעה את נשמתה כדי שבתה תפרח ותצליח. לצערה, הבת מזלזלת בלימודים, מאחרת בקביעות, ובמחצית האחרונה היא הביאה תעודה עם הישגים נמוכים. גם בבית התפקוד לא טוב, היא מבולגנת מאוד, ולא נוטלת חלק בשום מטלה.

"שולמית שלחה לי תמונות בהן מצולמים כל חפציה של הודיה, המפוזרים בפינות השונות של הבית, ויידעה את הבת על התמונות ששלחה. אגב, היא פלטה, הבת מאובחנת בהפרעת קשב וריכוז, אבל לא מוכנה ליטול שום כדור או לעזור לעצמה. בעקבות זאת התקשורת ביניהן קרה ומרוחקת, וזה גורם לה עוגמת נפש גדולה". מוסיפה ארזי.

"עוד לפני שפגשתי את הנערה, קלטתי שאין להורים נפרדות בין הישות שלהם לבין הבת שלהם. הם רואים את העולם של הבת דרך העולם שלהם. כאשר משהו בהתנהלות שלה לא משרת את המטרה של הבאתה לעולם, היא מרגישה שהיא מאכזבת אותם. במקום להרגיש כפגומה בתוך מערכת מובנית, הבת החליטה לפרוש ממערכת החוקים המקובלת בבית, ולחיות בזכות עצמה. כשהסברתי להורים שזה סימן של בריאות הנפש של נערה שמחפשת ייחודיות, הם הבינו שבדאגה שלהם כלפיה, הם דאגו לעצמם, וכאשר הבת התבגרה וכחלק ממאפייני הגיל, היא חיפשה זהות נפרדת לעצמה, היא החליטה להתנהל לפי האופי הטבעי שלה, ולחיות את עצמה.

שיקפתי להורים בעדינות את ההתעלמות המוחלטת מהקשיים המולדים של הודיה ואת הפגיעה בכבודה ובנפשה, כאשר לא רואים אותה כישות בפני עצמה, וכאשר אין התייחסות לצרכיה האמיתיים. לאחר שינוי שעברו ההורים, הודיה קיבלה מהם את הלגיטימציה להיות מי שהיא באמת ולממש את עצמה. בנוסף, הודיה קיבלה אימון ממוקד להפרעת קשב, ונטלה מבחירתה את הטיפול התרופתי. כך גילתה את היכולות הקוגניטיביות והחברתיות ועשתה חיל!

במחצית הבאה האימא התקשרה מאושרת לאחר שחזרה מאספת הורים. הציונים של הבת היו מהגבוהים ביותר והמורה אומרת שזו ילדה אחרת לחלוטין. התעקשתי על תיקון טעות! זו הילדה המקורית שלכם עם הורות חדשה לחלוטין: הורות מכבדת, מאפשרת ונותנת מקום לצמיחה.

הורים רבים למתבגרים מוצאים את עצמם במצבים של חוסר אונים, איבוד שליטה, תסכול, רגשות אשם וייאוש. מה יש בגיל הזה שכל כך מוציא את המתבגרים ואת הוריהם מאיזון?

ארזי משיבה כי לאורך שנות עבודתה היא שמה לב לכך שקשיים רבים של בני נוער נובעים מחוסר הכרה והזדהות של ההורים והמחנכים להתמודדויות הנורמטיביות שלהם כאשר הפרשנות הייתה חוצפה, זלזול ועוד. התגובה מצדם היתה בהתאם.

"ראיתי שלעתים הילדים או המתבגרים סבלו מהתייחסות לא תואמת לצרכים שלהם בגלל חוסר הכרת עולמם ומאפייניהם.

את כל המצב הזה אפשר למנוע בלמידת מאפייני הגיל וגיבוש הזהות, תוך הכרת סגנונות האישיות וערוצי התקשורת של המתבגר ושל המבוגר המשמעותי בחייו.

סדנת נוער מתבגר ומאתגר

בסדנה בהנחיית לאה ארזי, יועצת במחלקת יהלו"ם, אימהות למתבגרים ילמדו את הנושאים הבאים:

• היכרות של ההורים עם עצמם כהורים ועם ילדיהם המתבגרים
• הגשר בין הילדות להתבגרות
• עמידות הגשרים שלנו ושל ילדינו במעברי חיים
• זיהוי "נורות אדומות"
• ההבדל בין תכונות מולדות, נרכשות או מאופיינות גיל
• סוגי ההתפתחויות בגיל ההתבגרות והשפעתם על ההורה, על המתבגר, ועל המערכת המשפחתית.
• הגדלת הסיכוי של ההורה להיהפך לבעל השפעה על המתבגר. והסיכוי למנוע נשירה מהמסגרת.

שיח קבוצתי מונחה לאימהות יתקיים בשתי קבוצות:

סמכות וגבולות בגיל הרך

החל מיום ראשון, י"א שבט 16.01.22 בשעות 10:00-11:30 במשך חמישה מפגשים בבית הידברות בפתח תקווה

נוער מתבגר ומאתגר

החל מיום ראשון, י"א שבט 16.01.22 בשעות 12:00-13:30 במשך חמישה מפגשים בבית הידברות בפתח תקווה

ההרשמה לשיח הקבוצתי המונחה הינה בטלפון 073-222-1300 או מלאי פרטייך כאן:

איך מחלקת יהלו"ם יכולה לעזור לך בנוסף?

מעוניינים בכל זאת בייעוץ פרטני?

קבלו ייעוץ והכוונה מטובי היועצים והמומחים לחינוך למען הורות מיטבית.

כי הדרך לילדים שמחים ולהורים רגועים מתחילה כאן.

חייגו 073-33333-28, שלחו מייל לכתובת: yahalom@htv.co.il או לחצו כאן