האם אתה באמת צריך לחשוב עכשיו את כל המחשבות האלה?

האם לא צריך לחשוב בכלל? ודאי שצריך לחשוב בחיים, לשקול אפשרויות ולבחור, אבל כמה אנרגיה אנחנו משקיעים במחשבה שלנו, וכמה אנחנו חיים עם מחשבות טורדניות שחוזרות שוב ושוב? אחד הסימנים לבחון אם המחשבות שלנו רלוונטיות כרגע או לא, הוא האם התחלנו לחשוב אותן בצורה מודעת, ועל ידי בחירה אישית שלנו, או שהן ״תוקפות״ אותנו. אם המחשבות תוקפות - זה בדרך כלל אומר שהן מגיעות בזמנים שלא מתאימים ונוחים לנו. זמנים שבדרך כלל גם לא יהיו יעילים.

נביא דוגמא. נניח שמישהו אמור לרכוש חומר מסוים לסתום חורים בבית. ישנן שתי חברות שמספקות את החומרים הללו. הוא צריך להחליט בין שני החומרים, וכל היום ההכרעה בין חומר א׳ לחומר ב׳ מתגנבת לתודעתו. האם חשיבה על החומרים הללו, נניח באמצע ארוחת צהרים, באמת אפקטיבית? האם עודף החשיבה על דברים שלא קשורים אליי, מועיל לי או מרחיק אותי מהתכלית שלי?

כמו כן, צריך ללמוד ולהתאמן בשמירת המחשבה. שמירת המחשבה, כמו שמירת העיניים, אומרת שהדבר הזה לא קשור אלי, בכלל או לפחות עכשיו. המחשבות הללו לא קשורות למה שקורה איתי עכשיו, ואני צריך להישמר לא להתעסק איתן. ככל שאדם מתעסק עם המחשבות, הוא מגדיל את הנפח שלהן בתודעה שלו. לעומת זאת, אם הוא חושב לרגע על משהו וישר מבין שהדבר הזה לא קשור אליו ולמה שקורה עכשיו, הוא יכול להסיט את מחשבתו לעניין אחר: ״כתבתי לך כל זה, אולי תתחיל מעתה לבלי להיות בעל מחשבה כל כך בשום עסק. האמת שצריכין ליזהר לבלי לחטוף ממון אחרים מזה לזה, ולבלי להיות בעל חוב, ושלא לכנוס בעסקים גדולים יותר מִכוחו. ותהילה לא-ל אתה נזהר מזה. אף על פי כן לחשב מחשבות יתרות, בפרט בעסק של שלשים או ארבעים רובל חדש, בפרט עַל עסק גדול כזה, אין ראוי לחשב מחשבות יתרות כל כך״ (עלים לתרופה, מכתב שצ"ז).

כפי שרבי נתן כותב במכתב, אין לחשוב מחשבות יתרות. יש שאלה שעומדת על הפרק? אתה כמובן צריך לדון בצדדים ולהכריע, אבל התעסקות בלתי פוסקת במחשבות אינה רלוונטית ולא מקדמת אותנו לשום מקום. מחשבות יתירות רק מכבידות עלינו ומרחיקות אותנו ממה שבאמת חשוב לנו.

עודף המחשבות בזמנים בהם הן אינן פרקטיות (כלומר שאין בכך שיקול לפעולה אלא ״טחינת מים״ - חזרה על אותו לופ מחשבתי ללא תועלת אמיתית) הוא סוג של התעסקות עקרה במחשבה ללא תכלית. גם אם הנושא גדול וחשוב מאוד, האם אתה באמת צריך לחשוב את המחשבות הללו עכשיו? האם אתה באמת חושב אותן לעומק על מנת להגיע להכרעה, או שהן רק מטרידות אותך ברקע אבל אתה לא באמת הולך לעשות איתן משהו פרקטי?