זה שהוא ניצח, לא אומר שאתה המפסיד

אנחנו נוטים לחשוב שאם מישהו ניצח אותנו בוויכוח, אז ידינו על התחתונה.

לא כך הדבר. לפעמים כשמישהו צודק, השני לא מפסיד, כי אם חכם.

בואו ניקח לדוגמה בני זוג שאינם חושבים אותו דבר. אחד חושב שכדאי לתת לילד לצאת לטיול עם חברים, ואילו השני חושב שלא כדאי.

בסופו של דבר, אולי לאחר ויכוח, הילד יוצא לטיול.

ההורה שהפסיד במערכה יכול לומר לעצמו: "הובסתי". אבל הוא גם יכול לומר לעצמו: "ניצחתי".

מתי יוכל לומר: "ניצחתי?".

כשהוא יקבל על עצמו את הדין. כשהוא לא ינסה להוכיח לשני: "הנה, אתה רואה, לא היינו צריכים לשלוח אותו, עובדה ש...", אלא יאמר בביטחון: "בסופו של דבר טוב עשינו כששלחנו את הילד, צדקת בדבריך!".

כשה"מפסיד" מגיב כך, ולא כדי להישאר עם הראש למעלה, אלא כי הוא באמת דואג שהצד השני יהיה מרוצה, הוא נשאר מנצח, אפילו אם השני ניצח והצליח.

כשהוא יודע להפסיד בכבוד, הוא בעצם לא צודק, אלא חכם.

אבל לגרום לעצמי לנצח אני יכולה גם בצורות אחרות. בצורה כזו שאתן לשני, ממש אתן לו מלכתחילה, לנצח בוויכוח.

קחו לדוגמה ילד שפונה להורה ואומר לו: "אף פעם אתה לא מסכים שאנקה לך את הרכב".

יכולת להתווכח ולומר לילד: "אף פעם? והלא לפני כמה חודשים עשית את זה, שכחת?".

הילד ימשיך ויתווכח אתך, ויאמר: "לפני כמה חודשים? זה המון זמן, לזה בדיוק אני מתכוון כשאני אומר: "אף פעם!".

אתה תמשיך ותתווכח, ותאמר שפעם בכמה חודשים זה די הרבה, לדעתך, וכך הוויכוח ימשיך ויתמשך.

יכולת גם להתווכח עם הילד ולומר לו: "ודאי שאני לא מסכים שתנקה לי את הרכב, הלא הרכב שלי יקר, ואתה יודע שאני לא סובל שמנקים אותו שלא כמו שצריך. אתה גם יודע כמה אני שומר עליו, אז איך אתה רוצה שאסמוך על הניקיון שאתה עושה?".

אבל אתה יכול גם לענות לילד בצורה אחרת.

לתת לילד לנצח בוויכוח: "אוי, אתה צודק, עכשיו אני שם לב לכך, שבאמת אף פעם אני לא נותן לך לנקות את הרכב. אני חושב שנמצא זמן ראוי, שבו תוכל לנקות את הרכב, ואני אוכל להיות אתך ולראות שאתה עושה את זה כפי שאני אוהב".

שימו לב, בעצם, הכל נשאר כפי שהיה. בינתיים הילד לא מנקה את האוטו. בינתיים הילד הבין שאתה אתו, שהוא ניצח בדברים, שהוא ניצח בוויכוח.

אפשרת לילד לנצח בוויכוח, ואתה יצאת הזוכה הגדול.

בואו נבדוק, בכל ויכוח שלנו עם אחרים, לא איפה ואיך נוכל לצאת מנצחים, אלא איך בדיוק נוכל לתת לשני לנצח.

כשאחד מנצח, השני לא מובס. הוא אמנם לא יוצא הצודק, אבל הוא בפירוש יוצא חכם.