סיון רהב מאיר: לא רק עומר בר-לב הוא הסיפור

לא רק עומר בר-לב הוא הסיפור. הנה ארבעה גורמים קריטיים נוספים באירוע המביש של השבוע:

• ויקטוריה נולנד – תת-מזכירת המדינה האמריקאית שמעה מהנציג הבכיר ביותר שאחראי על ביטחון הפנים בישראל שאלימות המתנחלים היא הבעיה כרגע. האם מישהו יצר איתה קשר כדי להבהיר? משרד החוץ? ארגוני הסברה?
• אהרון יהודה אימרגין – במקרה דיברתי עם אביו השבוע, בדיוק כשבר-לב פרסם את הודעתו. אהרון נפצע בפיגוע שבו נרצח אליהו קיי. פגיעות ירי בכל הגוף. השבוע עבר לשיקום, בתקווה שיחזור ללכת. אהרון יהודה בן טובה, ביקשה המשפחה לפרסם את השם לתפילות. האם בר-לב בכלל זוכר אותו? הוא בתודעתו, כשהוא פוגש את נולנד? הוא וכל מי שעומד בחזית כרגע: הילדה שמפחדת ללכת לחוג במתנ"ס בעכו. החקלאי שנאבק בגניבות חקלאיות. הקבלן שמשלם פרוטקשן לכנופיות בדואים. הצעירה שמוטרדת בעומר או באר שבע.
• הערבים הישראלים – סליחה, אבל גם הילדה שמפחדת ללכת לחוג במתנ"ס בטייבה נפגעת מרוח המפקד הזו של בר-לב. היא זו שצריכה להיות בראש מעייניו. 150 אלף כלי נשק לא חוקיים במגזר, למעלה מ-120 נרצחים ערבים-ישראלים מתחילת השנה (תקראו שוב את המספרים האלה, מדובר על נרצח בכל שלושה ימים), ואלימות המתנחלים היא הבעיה?
• נפתלי בנט – "בנט דווקא לא התייחס אליי אישית", אמר בר-לב בריאיון השבוע. נכון, זו בדיוק הבעיה. ראש הממשלה פרסם הודעה תמוהה, כאילו מטעם האו"ם, כאילו ניצן ומירב ומנסור עומדים מעליו בעודו מצייץ: "אסור להכליל ציבור שלם". מדהים לראות מה שררה יכולה לעשות. שאלה פשוטה לראש הממשלה: בעיצומו של גל טרור, וכאילו אין פה מאבק לאומי רב-שנים, השר לביטחון פנים אמר השבוע לגורם זר בכיר, שאלימות יהודית היא הנושא הבוער ביותר. שאנחנו הבעיה ולא הפתרון. מה באמת דעתך, ולמה אתה לא עושה כלום?

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".