איך זה שרופא מרצה על נזקי הסיגריות, ואז יוצא לעשן?

"אני לא מאמין לה, ואני לא מרגיש שיש משקל למילים שיוצאות לה מהפה!", אמר בר, ואז המשיך ופנה למעיין: "את אומרת את מה שאת אומרת, כי את יודעת שזה הדבר הנכון להגיד. אבל אני מרגיש ששום דבר ממה שאת מוציאה מהפה, לא מגיע מתוכך…".

"אז מאיפה זה מגיע? מה, נראה לך שמשתלט עלי דיבוק?" הגיבה מעיין, מיואשת.

"את לא מבינה אותי", בר צעק.

"אתה לא מבין אותי", מעיין הרימה את הקול עוד יותר.

שניהם חיכו שאושיע אותם.

"בואו ננסה להקשיב למה שנאמר ברובד הסמוי: בר מבטא מקום שצריך תיקון בקשר הזוגי שלכם. מתחת לכעס ולתסכול שלו יש בקשה לקשר. הוא נלחם על הקשר איתך, מעיין.

"ועכשיו אני אסביר קצת יותר. דמיינו רגע בניין עם שלוש קומות. מבנה הנפש בנוי בצורה כזו, שהקומה העליונה היא הקומה השכלית, של כל הדברים שאנחנו יודעים, לומדים וחושבים. מתחתיה ישנה קומת הרגש, שאלו הן המידות, ומתחת לזה ישנה קומת העשייה, שממנה אחר כך עוברים לדיבור.

"הדיבור כבר נחשב ממש עשייה בפועל - וכבר מחוץ למבנה הפנימי של הנפש.

"מה שבר טוען שקורה אצלך, מעיין, הוא שאת מדלגת על החלק של קומת הרגש, ועוברת ישר לקומת העשייה.

הדבר הזה בעייתי מאוד, כי זה מאפשר לך להגיד כל מיני דברים שאת חושבת, בלי שהם יהיו באמת חלק ממך ממש, אלא רק חלק מהשכל שלך. הדברים שאת אומרת לא באמת עוברים דרכך כמו שצריך", ניסיתי להסביר.

"אני לא מבינה, מה הכוונה שלא עוברים דרכי? חשבתי על משהו ודיברתי אותו, למה זה צריך להיות מסובך?", שאלה מעיין

"בשכל, את מבינה הרבה דברים. את באמת חכמה מאוד ויש לך ידע עצום. לא רק שאת יודעת אותם, את אפילו מבינה אותם טוב מאוד, יותר מהרבה אנשים אחרים. הבעיה היא, שכל הדברים האלה, הם לא באמת חלק ממך ממש, אלא הם רק בתודעה שלך.

"אני אתן לך דוגמא: יש רופא שמרצה ומסביר כמה הסיגריות מזיקות, מראה תצלומים של כל הנזקים שהן עושות וסטטיסטיקות של תמונות ומחלות. פתאום בהפסקה, הוא מרגיע את עצמו עם סיגריה. מה הבעיה איתו?", שאלתי.

"הוא צבוע", אמר בר.

"הוא לא באמת מאמין במה שהוא מלמד", אמרה מעיין.

"לא בדיוק. הבעיה היא שהנפש שלו לא מאוחדת. קומת השכל שלו לא מאוחדת עם קומת הרגש, ואז יש פה נתק. הוא יודע המון חומר בצורה מושלמת. הוא יודע גם להעביר את זה ישר לדיבור, אבל זה לא באמת עובר דרכו. על מנת שמשהו שכלי יעבור באמת באמת דרכך, הוא צריך לעבור דרך המידות בנפש.

"יש הבדל בין מישהו שחי את הדברים שהוא יודע, לבין מישהו שרק יודע את הדברים, והם לא חלק ממנו.

"אני אתן לך עוד דוגמא: אתמול ישבתי עם הבן שלי וביקשתי ממנו שיסביר לי על מטבעות דיגיטליים. באמת הצלחתי לתפוס חלק גדול מהדברים והם ישבו אצלי טוב בתודעה. אבל נראה לך שאני יכולה באמת להסביר את זה לאחרים, כמו שהבן שלי מסביר לי? מה פתאום.

"למה? כי הבן שלי חי את זה. זה לא רק יושב אצלו בשכל, אלא הוא ממש נושם את התחום, הוא קונה, מוכר, עוקב, וממש כל הנושא עובר דרכו.

"הכוח שעושה את זה, זה כוח הייחוד. כשהצד השכלי מאוחד עם המידות שלך - אז אתה מאוחד עם הדבר. ואז, כשאתה מוציא אותו החוצה במילים, הוא יוצא ממש מתוכך, ולא רק מתוך השכל שלך, ואז אתה באמת מבטא את עצמך".

"אז אני לא מצליחה להבין. מה אני צריכה לעשות על מנת שכל מה שאני אומרת באמת יצא ממני בצורה אמיתית כמו שאת אומרת?", שאלה מעיין בייאוש.

"את זוכרת מה סיפרתי לך על הבן שלי? מה בעצם אני צריכה לעשות על מנת שאת כל מה שלימד אותי הבן שלי על מטבעות דיגיטליים, אני אצליח להעביר דרכי באמת?", שאלתי.

"את תצטרכי לראות סרטונים בנושא, להתחיל לסחור במטבעות, לקרוא על זה כתבות ולדבר על זה עם אנשים", ענה בר בהצטיינות.

"בדיוק. עכשיו תתבונני בדברים שאת אומרת לבר, ותחשבי טוב טוב, איך את מעבירה אותם באמת דרכך ומשתמשת בכוח הייחוד שלך.

"תזכרו! כוח הייחוד הוא הכוח הפנימי שמניע את ספירת הדעת. על כן אנחנו מבקשים מהקב"ה בתפילה 3 פעמים ביום: "חׇנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חׇכְמָה בִּינָה וָדָעַת". החכמה והבינה זה השכל, והדעת היא הקישור בין השכל לבין המידות. זה המקום שבו השכל מתאחד עם הרגשות".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן.