"אבא לימד אותי לברך על הרע": בנו של יהודה בארקן על החיים בלעדיו

לפני כשנה, השחקן ומפיק הקולנוע יהודה בארקן ז"ל אושפז במחלקת קורונה לאחר שחלה בנגיף. בנו, רועי ברקן, היה בדרכו לבית החולים הדסה כדי לבקר את אביו. בראיון לעיתון מעריב, רועי אמר כי "זה היה אמור להיות ביקור שגרתי והייתי בעיצומה של הפקת מסיבת יום הולדתו ה־75, אבל חמש דקות לפני שנכנסתי לבית החולים, אשתו של אבא שלי שלחה הודעה בוואטסאפ המשפחתי שאבא מורדם ומונשם. זה היה חץ בלב עבורי. לא ידעתי מה לעשות. הייתי בהיסטריה מהדבר הזה. זו הייתה תקופה נוראית".

רועי משחזר את השיחה האחרונה שלו עם אביו לפני שנפטר: “השיחה האחרונה הייתה בבית החולים. פניתי אז לתקשורת ופרסמתי שאבא שלי מאושפז במחלקת קורונה כי לא רציתי שתתחיל לצוץ חרושת שמועות ברשתות החברתיות. העדפתי לשלוט במצב, וגם רציתי שכולם יתפללו למענו. יום למחרת הפרסום, כשדיברתי איתו, הוא אמר לי: ‘מה זה? אני מקבל כל כך הרבה טלפונים וחיבוקים. מה קרה?’. הסברתי לו, הוא שמח כי הוא ראה והרגיש כמה אהבה הוא קיבל. זו הייתה השיחה האחרונה".

בארקן נפטר ב־23 באוקטובר 2020. “לגעגוע אין סוף”, מודה רועי. “בכל יום ובכל רגע אני נתקל במישהו שמזכיר לי את אבא שלי. אין יום שלא מזכירים לי כמה אבא שלי נגע בכל כך הרבה אנשים, כך שאני חווה את אבא שלי יום־יום. הוא אצלי כל כך עמוק בלב ובראש, כך שאני לא יכול שלא להיזכר בו בכל יום".

בימים אלו, רועי מקפיד להנציח את מורשתו של אביו ומספר כי הוא במשא ומתן עם כמה ראשי ערים על כל מיני מוסדות שייקראו על שמו. "אני לא נח לרגע כדי להעניק לו את ההנצחה שמגיעה לו. אבא שלי הוא אחד מעמודי התווך של הקולנוע בישראל”.

בארקן אומנם נגע בהמון אנשים באמצעות סרטים ששיחק, הפיק וביים, אך בעשורים האחרונים לחייו הוא התקרב בהדרגה לדת וחזר בתשובה. רועי מספר שאחד הדברים העיקריים שהוא למד מאביו הוא לברך על הרע. “אבא שלי אהב לעשות דברים מהלב ומהנשמה, וזה משהו שהשפיע עליי. אחד הדברים הכי משמעותיים שהוא לימד אותי הוא לברך על הרע כמו שאתה מברך על הטוב. גם אם קורה לך משהו רע - תגיד ‘תודה’ ותדע שזה קורה מסיבה מסוימת. הדבר השני הבולט שלמדתי ממנו הוא העניין של לא להגיד לשון הרע. היו כל כך הרבה אנשים שטינפו על אבא שלי מאחורי הגב ומבקרים ששחטו אותו בביקורות, ואף פעם הוא לא אמר עליהם משהו רע. הוא אף פעם לא ניסה להתראיין וללכלך על אנשים. הוא המשיך הלאה ולא החזיר באותו מטבע למי שפגע בו. עוד דבר שהוא אמר לי היה: ‘אם מישהו בא אליך ביד פתוחה - אף פעם אל תפנה לו גב. תמיד תיתן ותעזור לאנשים'. יש סיפור שאבא שלי נהג לספר: כשהוא היה בחובות אדירים, צלצל אליו מישהו שהוא לא הכיר וסיפר שאין לו כסף לקניות לשישי בערב. אבא שלי אמר לו: ‘בוא למשרד ואני אתן לך כסף לקנות אוכל’. הבן אדם אמר שאין לו כסף לאוטובוס, אז אבא שלי הזמין לו מונית ספיישל על חשבונו ונתן לו את 200 השקלים האחרונים שהיו לו בכיס. זה היה אבא שלי”.