יכול להיות שאתה צריך את אשתך?

יוסי תמיד היה מוצלח.

כבר בגן הגננת מינתה אותו להיות אחראי על חלוקת הממתקים ואמרה לאמא שהוא הכי בוגר וחכם. בכיתה ה' הוא הדהים את העיר כשזכה בתחרות חידון חנוכה העירוני (שהיה מיועד לכיתות א'-ח'!), ובישיבה לא היה צורך ב"משיב", כי הוא היה טוב מכולם. כולם נהנו ממנו, שיבחו והיללו, רצו להיות בחברתו וליהנות מפיו מפיק המרגליות ומשכלו הישר.

יוסי לא טעם כישלון.

עד החתונה.

מובן שהוא קיבל את השידוך הטוב והמיוחס והעשיר ביותר, החתונה והשבע ברכות היו עמוסים בדיבורים ודרשות שניתן לתמצת את תוכנן בשתי מילים: "יוסי המוצלח".

הם התחילו את החיים. יוסי וחנה. בהתחלה עוד היו קצת חיוכים מכיוונה של חנה, והיא באמת התרגשה מעצם שהותה במחיצת האיש הענק הזה. אבל לאט לאט החיוכים נמוגו והפכו למבט מאוכזב, ואז מתוסכל, ואז כועס, ואז עצוב.

ויוסי? התגייס במלוא הכוח. הוא הבין שחנה זקוקה לעזרתו, והוא ניסה להקשיב לה. הוא אפילו לא רק ניסה, אלא באמת הקשיב. הוא אימץ את מוחו הגאוני והעלה לכל טענה ובעיה שלל פתרונות מדהימים בהחלט.

חנה לא חייכה.

הוא אפילו יום אחד ויתר על כבודו, פנה להתייעץ (בפעם הראשונה) עם הרב שלו, ושטח בפניו את טענותיה של חנה. הוא קיבל רעיון עוד יותר מהפכני, וביצע אותו בשלימות.

חנה לא חייכה.

לא רק שהיא לא חייכה, היא גם העזה להעלות על דל שפתיה מילים שיוסי לא היה מסוגל לשמוע.

הם פנו לייעוץ.

"אני לא רגיש?", פתח יוסי. "אין דבר בעולם שלא עשיתי כדי שהיא תהיה מרוצה. אני מגייס את כל כוחי ומחשבתי כדי לעזור לה. ואחרי כל זה לקבל 'מחמאות' שאני לא חכם?".

"לא הכל אתה יודע". אמרה חנה. "אתה מקסים בחוץ. אתה חכם ויודע לדקלם כל חומר כתוב שאי פעם מישהו העלה על דל מחשבתו. אתה גאון. אבל להיות בעל? אני חושבת שאתה חי בסרט ואתה צריך להתעורר".

יוסי לא פראייר. הוא יודע שלא נאה לאדם מכובד כמוהו להיפגע מדיבורים של זוגתו, והוא יודע שצריך לשמוע את המצוקה והכאב שמסתתרים מאחורי ההאשמות. הוא אכן עושה זאת בכישרון רב.

"אני מבין שאת במצוקה", אומר יוסי בחמלה. "תגידי לי מה את מרגישה, וננסה לחשוב יחד על פתר..." יוסי לא מצליח לסיים את המשפט כשחנה מתפרצת: "אתה שומע מה שאתה אומר? אני במצוקה? תראה אותך! נכה רגשית גאון שחושב שעם השכל הכישרוני שלו יכול להיות מטפל שלי. אתה גאוותן! זה מה שאתה", הטיחה בכעס עצום.

יוסי לא הצליח להציג מול המטפל את המשך תפקידו בהצגה, ופשוט מאותו רגע ניתק את השיחה. "כשתרצי לדבר אלי בכבוד, אני כאן", הצליח לומר בכל זאת, ולבש על פניו מבע אטום במיוחד, שמבטא בפירוש קשיחות ואדישות.

"תגיד, יוסי", המטפל פנה דווקא אליו. "למה התחתנת עם חנה?".

השאלה הזו צנחה עליו משום מקום.

"האמת? אולי בשביל הכסף והייחוס וכל זה... אני לא ראיתי לפני כן לאן אני מכניס את עצמי...", כך יוסי, בכנות מהולה בעצב.

"אבל אתה היית מוצלח כל כך, ואני מאמין שהיו לך עוד כמה אופציות עם ייחוס וכסף. למה החלטת שחנה מתאימה, וכשנפגשת איתה ידעת שאפשר לעצור את החיפוש והחלטת שזו האחת?", המטפל לא הרפה.

"שמע, עכשיו כשאני חושב על זה, היא ידעה להעריך אותי בפגישות בינינו, והרגשתי שהיא נותנת לי באמת מקום של כבוד. אולי זה לא יישמע טוב, אבל חיפשתי מישהי שתכיר במעלות שלי ותדע לא לעשות לי את סגנון השיחות הללו, כמו השיחה הנוכחית".

המטפל בחר להתעלם מהעקיצה המרומזת לחנה, והמשיך את הקו אותו הוא הוביל בעקשנות: "אתה בעצם אומר שחיפשת מישהי שתכיר במעלות שלך. למה?".

"האמת שזו פשוט תחושה טובה. בלי גאווה או משהו. אני באמת חושב שאני צריך שאשתי תכיר במעלות העצומות שלי, וזה יכול לתת לי מקום שלם ומושלם לחיות בו".

"אז בעצם אתה אומר שחנה תורמת לך בהערכה שלה, ואתה אולי אפילו קצת זקוק לה?", שאל המטפל.

יוסי חשב. חנה היתה במתח שיא. המטפל אפשר שתי דקות חשיבה, ואז יוסי הוציא מילה אחת משנה חיים: "כן".

***

שיחקתם פעם מחבואים? הרגע הכי מרגש במשחק הוא החשיפה. "מצאתי!".

חשבתם פעם על הריגוש ברגע שבו אתם מבינים שהדייט שלכם מעוניין? מה יש שם? כי כל כך רציתם והנה הוא הציע?

גם.

יש עוד אלמנט נוסף וחשוב מאין כמותו: המגע האנושי.

בפגישה הראשונה, הצד השני היה סתם אדם. מישהו מרוחק שנראה כך וכך, עושה, מתנהג וחושב כך וכך. הוא אולי אפילו העלה בפנינו חשיפות אישיות, אך מעולם לא חשף בפנינו חולשה אישית שלו מול האישיות שלנו.

כשבאה ההצעה, כשנחשף הרצון שלו לזכות בנו, נחשפה לה האנושיות והשרטוט של האדם שהיה מולנו קם והופך לאנוש שנוגע לנו בלב. הוא מושיט לנו יד לנשמה ומבקש חיבור.

חנה זכתה לרגע אחד ויחיד כזה.

אחרי החתונה יוסי קם ולבש מול עיניה את חליפת הפסל המוצלח, הפרופיל החכם והכל יכול שברוב אבירותו אפילו מתגייס לסייע לה.

הושטת היד הרגשית שלו אליה, בכמיהה אנושית, מתוך חולשה וכמיהה שלו לאהבתה, נמוגה.

חנה רוצה בעל שיזדקק לה. היא רוצה לחוש תורמת ומועילה, ולא רק במחמאות. היא מחכה כל כך ל"מוצלח" הזה, שיעמוד מולה באומץ ויראה לה חולשה. לא חולשה כזו של חלשים, חולשת הגיבורים! חשיפה אמיצה וכנה של חולשת החצי ללא חציו השני.

חנה לא יודעת לראות בעצם ההתגייסות שלו אליה והעמידה שלו לצידה את הכמיהה שלו. היא רואה בזה גאווה.

וגם אם היא יודעת, היא לא מסתפקת בזה. היא רוצה לחוות את יוסי האנושי והאוהב והמתגעגע, ולא רק לדמיין את המסרים הטובים האלה מתוך פרשנויות למעשים שמכסים בהמון שכבות הגנה על היחשפות בעלה.

אין לנו יכולת לשפוט שום צד, ולא יכולת לשנות אף אחד. אבל יש לנו אפשרות לנסות להבין. לנסות להסביר ליוסי ולעצמנו שעטית המסכות והחוזקה המזויפת, לא תורמת לכבוד של אף אחד מאיתנו.

הריגוש בקשר אנושי הוא החשיפה. משם, החיבור הוא כבר קרוב, ובעיקר קיים.

לחשוף הזדקקות, זו חוזקה.

נסו ותראו.

בהצלחה!

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.Cpini41133@gmail.com